אחיה ז"ל חלם להגיע לגולני ולסיירת אגוז. הוא היה ילד עדין ומופנם אך אידיאליסט גדול ולב ענק. אימו שלומית מספרת בכאב: "לא סיפרו לי שהוא בעזה. אי אפשר להתמודד עם הידיעה, זה לא נתפס"
האזינו לראיון עם הרב יאיר הרשקוביץ' בתכנית 'אמא עצבנית' | צילום: דובר צה"ל
סמל אחיה דסקל בן ה-19, לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, נפל אמש (שלישי) בקרב הקשה בצפון רצועת עזה, לצד לוחמים נוספים. אמו שלומית: "הוא היה ממוקד ורצה ללכת לגולני כדי להגיע לסיירת אגוז".
דסקל ז"ל, תושב נווה שאנן, התחנך בישיבת בני עקיבא יבנה ברמת אלון ולאחר מכן המשיך לישיבת ההסדר בקריית שמונה. הוא הותיר אחריו זוג הורים ושמונה אחים. הוא התלמיד השני של ישיבת ההסדר שנפל במלחמה, בנוסף לסמ"ר איתן דישון ז"ל.
שלומית, אימו, סיפרה הבוקר: "אחיה אף פעם לא היה דברן גדול, הוא היה עדין נפש, מופנם, אבל עם לב ענק וטוב. כל מי שביקש ממנו משהו, הוא תמיד עשה בשמחה ותמיד שמר על האחיינים שלו וכולם אהבו אותו מאוד. אחיה היה איש ספר, קרא המון ספרי פילוסופיה ועומק והקדיש זמן ללמוד תורה. בתור אמא, אני אמא מאוד דאגנית ולחוצה וביקשתי מבעלי שלא יספרו לי איפה הוא. הם לא סיפרו לי שהוא בתוך עזה, אבל הבנתי שהוא במקום שהוא לא יכול לדבר כי שלחתי לו הודעות וזה נשאר וי אחד".
לדבריה, מי שהיה עם אחיה בקשר הוא בעלה: "היה בניהם קשר מאוד חם והדוק והם היו מדברים כל יום. אני מאוד דאגתי לו וזה היה פחות טוב בשבילו, כי הוא רצה תמיד להיות בעשייה. הוא היה אידיאליסט בכל רמ"ח אבריו, כתב לעצמו משפטים של הרמב"ם ודיבר על הרצון לעשות את המקסימום. הוא תמיד היה ממוקד מטרה ומאוד מתכונן ומאוד רצה ללכת לגולני כי רצה להגיע לסיירת אגוז. אני מרוסקת, אי אפשר להתמודד עם הידיעה וזה עדיין לא נתפס שאני מדברת בלשון עבר ומסתובבת בבית ונזכרת איפה הוא ישב ומה הוא אוהב לאכול. אני מתנחמת שהוא שמח, שהוא רצה להיכנס לעזה, הוא ראה בכך אידיאל ותרומה למדינת ישראל".
"תוך שניות הוא נהיה אהוב על כולם"
ראש ישיבת ההסדר בקריית שמונה, הרב אריאל ברקאי, ספד לו: "אחיה היה מצד אחד בחור שקט ועדין נפש ומצד שני הוא ידע מה הוא רוצה ולאן הוא מכוון. כאשר כל החברים שלו התגייסו לנח"ל, לאחיה היה חשוב להתגייס לגולני והוא נפרד מהחבר'ה שלו והתגייס בנפרד. למרות שהוא לא היה עם החברים בשירות הצבאי הם מספרים שהיה חשוב לו להקפיד להיות חלק מהמקום הרוחני והדתי. בצבא- הוא הצליח להשתלב והיה מהחבר'ה המאוד משמעותיים ביחידה. אחיה תמיד עם פנים קורנות ונעימות והיתה לו עוצמה פנימית".
הרב ישי לוינגר, רבו של אחיה ז"ל בישיבה, הוסיף: "המשפט הכי מזוהה איתו הוא 'אמור מעט ועשה הרבה'. לישיבה הוא הגיע לבד החלטה שלא הייתה מובנת מאליה ותוך שניות הוא נהיה אהוב על כולם. גם לצבא הוא החליט ללכת לגולני בעוד החברים שלו הלכו לגרעין נח"ל וזה היה מאוד משמעותי עבורו. הוא היה תמיד עם חצי חיוך ובכל דבר שהוא עשה, בלימודים ובצבא הוא תמיד בחר ב'לדבר פחות ולעשות יותר'. קצת לפני הלחימה היינו בקשר והוא אמר שהוא יחזור לישיבה כשיתאפשר, לצערי הוא כבר לא יחזור".
