בספרו החדש "החיפאים", פרופ' איתי בארי, שוזר בין הנתונים האמפיריים על ביצועי השלטון המקומי וטורי פרשנות של אוהבי העיר המגיבים לממצאים. לא מפתיע: בכל המדדים נמצאו רמות אמון נמוכות במנהיגות המקומית. מנחשים מה ענו הנשאלים לגבי הנושא הכי דחוף שהעירייה צריכה לטפל בו?
מזה עשור וחצי, משנת 2009, עורך פרופ' איתי בארי, ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, סדרה של סקרי דעת קהל, הבוחנים את ביצועי השלטון המקומי בישראל, כפי שהם משתקפים בעיני הציבור.
למעשה, משנת 2018, אחת לשנה, הוא מתמקד בתושבי חיפה ובשבוע שעבר יצא לאור ספרו החדש "הַחֵיפָאִים" אשר מספק הצצה נדירה, מגוונת ומקורית על העיר. בארי שוזר בין מחקרו על ביצועי השלטון המקומי בעיר טורי פרשנות של אוהבי חיפה, ביניהם מגישת התכניות 'אמא עצבנית' ו'זירה חופשית' ברדיו חיפה ענבר דותן, ח"כ נעמה לזימי, יונה יהב, יוסי בן ארצי, מנדי זלצמן, גילה לבני זמיר, דורון נבות, לביא נפתלי, יריב שגיא ועוד.
"השנה, שלא כמו בשנים הקודמות הדו"ח מוגש לקוראים כספר", הוא אומר, "הוא כולל נתונים אמפיריים המבוססים על תצפיות של הציבור החיפאי הבוגר, על עמדותיו ועל תפיסותיו. בנוסף, הזמנתי אוהבי חיפה מגוונים – אישי ציבור, אנשי דעה, בעלי תפקידים, פוליטיקאים, עיתונאים, מעצבי דעת קהל וחוקרים לצרף טורי דעה אישיים כדי להגיב לממצאים ולתת להם פרשנות. יחד, הממצאים והפרשנויות, מציעים מבט מעמיק ומגוון על החיפאים".
המטרה: קבלת החלטות לשיפור השירות ואיכות החיים
בסוף שנת 2021 התפרסם דוח שאפשר השוואה בין חיפה לערים גדולות אחרות כמו ירושלים, תל אביב, ראשון לציון ובאר שבע. המטרה הייתה ללמוד על התהליכים העירוניים המתרחשים בחיפה לעומת ערים אחרות שהן בסדר גודל דומה. דו"ח 2024 מתמקד בתושבי חיפה והנתונים בו נאספו בתחילת חודש פברואר 2024, לאחר ההחלטה לדחות את הבחירות לרשויות המקומיות פעם נוספת, ולערוך אותן במועד הסופי, ב-27 בפברואר.
"מועד איסוף הנתונים יש בו כדי להסביר מקצת מהממצאים ויש להביא אותו בחשבון בפרשנות הניתנת להם", מסביר בארי, "מטבעם, סקרי דעת קהל משקפים את עמדות הציבור בעת איסוף הנתונים, ולא יותר מכך. קרי, בעת איסוף הנתונים מדינת ישראל עדיין נמצאת במשברים מתמשכים ומשולבים – ביטחוני, אקלימי, משילותי, פוליטי, כלכלי וחברתי – ויש להם השפעות על עמדות הציבור".
למעשה לאורך חמש השנים האחרונות סבלנו ממשברים.
"ולכן מתחדדת הסברה שבעתות משבר לאומי, דווקא השלטון המקומי הוא המתאים והכשיר ביותר לניהול המשבר ולניהול המרחב. ההכרה הזאת מתחדדת לאור רצף המשברים הלאומיים והגלובליים שאיתם התמודדו הרשויות המקומיות בחמש השנים האחרונות – נגיף הקורונה, יחסי דת-מדינה, השסע החברתי, התחממות האקלים, הרפורמה המשפטית שאחרים קוראים לה הפיכה משטרית ומלחמת חרבות ברזל".
מה מטרת המחקר?
"למחקר זה מטרה כפולה. הראשונה, לשקף תמונת מצב אמפירית, עדכנית ומהימנה של עמדות הציבור החיפאי. המטרה היא להעניק שירות לציבור ולקובעי המדיניות ברמה המקומית והלאומית וכלי לעיצוב מדיניות וקבלת החלטות מבוססות ידע לשיפור השירות ואיכות החיים. השנייה, לעודד חוקרים, סטודנטים ותלמידים לעשות שימוש בנתונים כדי לשפוך עוד אור על השלטון המקומי ועל הדמוקרטיה המקומית בחיפה ובישראל".
בסיס מוצק להבנת היחסים שבין העירייה לקהילה
הממצאים בדוח מבטאים את עמדות הציבור באשר לעיריית חיפה ולביצועיה בתום כל שנה במשך 5 שנות כהונתה של ראש העירייה היוצאת עינת קליש רותם. הנתונים מובאים בהשוואה לביצועי העירייה בשנת 2018, שנת כהונתו האחרונה של יהב.
"כמקובל, אני מניח שתפיסות ועמדות כלפי ביצועי העירייה והשלטון המקומי מתגבשים על סמך ניסיון מצטבר של התושבים, והם יכולים להשתנות לאורך זמן. לכן, שמתי לעצמי למטרה להמשיך ולמדוד את עמדות החיפאים בשנים הקרובות כדי לעקוב אחר מגמות המשתקפות לאורך טווח זמן ארוך", מסביר בארי.
היתרון של מחקר מסוג זה של סדרה עתית, שהוא מספק תוצאות המלמדות מצד אחד על תמונת מצב עדכנית של עמדות הציבור המקומי באשר לתפקוד הרשות והעומדים בראשה. ומצד אחר, הוא מאפשר התבוננות רחבה יותר לאורך זמן במגמות ושינויים, וההתחקות אחריהם. במידה רבה נתונים אלו הם גם בסיס מוצק להבנת היחסים שבין העירייה לבין הקהילה וניתוחם.
בדוח 2024 מוצגים לראשונה גם נתוני מחקר אורך אשר מאפשר מעקב ממושך אחרי קבוצה קבועה של חיפאים ומשתנים, והתחקות אחרי המאפיינים של השינויים שחלו בהם לאורך זמן. המחקר אינו ממוקד בפיתוח תיאוריה או סיבתיות או מודל מורכב. רובו ככולו משקף את העמדות של החיפאים ואת תפיסותיהם לפי פילוחים שונים. לשיקוף זה תפקיד חשוב בעיצוב השיח המקומי, הדמוקרטי והמחקרי. מדובר בניסיון יחיד מסוגו לעריכת מחקר שכזה בערי ישראל, ובפרט בחיפה.
"בשנת 2024 התבססתי על מדגם מייצג רחב מאוד באופן יחסי, 442 תושבים. התפלגות הנחקרים נמצאה קרובה מאוד לנתוני האמת מבחינת מגדר, רובע מגורים, גיל ודת. בכלל שנות המחקר השתתפו 2,032 נחקרים", אומר בארי. "במרכז הסקר הצבתי שאלות מפורטות, שהתמקדו בשביעות הרצון מהשירותים העירוניים ומידת האמון שהקהילות המקומיות רוחשות למנהיגות המקומית. בהמשך ייעדתי שאלות לבירור סוגיות הנקשרות בהשתתפות פוליטית, בדמוקרטיה מקומית, בניהול ציבורי מודרני ובמשילות תקינה.
"בהמשך בחנתי את מידת התמיכה בתחומי מדיניות מקומית ובסוגיות עירוניות, כגון התמודדות עם חזירי הבר ומשברים סביבתיים שעלו לסדר היום הציבורי בחיפה בשנה החולפת, והיו חלק מהשיח העירוני, הקהילתי והפוליטי. לאחר מכן, לאור אתגרי התקופה הזאת מדדתי את עמדות התושבים באשר לעתיד הדמוקרטיה המקומית והלאומית, יזמות ואזוריות, מגדר, פוליטיקה, דמוקרטיה ומחאה. לסיום השוויתי בין חיפה לבין שבע ערים אחרות גדולות בישראל".
רמת שביעות הרצון בינונית עד נמוכה
מהן התוצאות לגבי שביעות רצון מהשירותים העירוניים?
"שביעות רצון מהשירותים העירוניים היא המדד המרכזי המבטא את איכות התפקוד של העירייה ושל הניהול העירוני ואת איכות התפוקות של העירייה ושל התוצרים שלה ביחס לציפיות של התושבים כצרכנים. הנשאלים התבקשו לדווח על שביעות הרצון שלהם מ-14 שירותים עירוניים שונים, כמו שירותי תשלומים וגבייה, חינוך, רווחה, תברואה, ביטחון אישי ושירותי חירום, מוקד טלפוני עירוני 106, קידום התעסוקה ופיתוח אזורי מסחר ותעשייה. ככלל, שביעות הרצון בחיפה נמצאה בינונית עד נמוכה. המדידה בשנת 2018 נוגעת לביצועים בשנת הכהונה האחרונה בממשל יהב והיא אף ירדה במרוצת השנים בכהונת קליש רותם עד לרמה של 2.6 בסולם הנע מ-1 עד 5, בתחילת שנת 2024".
ומה לגבי אמון הציבור במנהיגות המקומית?
"אמון הוא אבן היסוד של דמוקרטיה וממשל. מדד האמון במנהיגות המקומית מבטא באופן המזוקק ביותר את יחסי הגומלין בין המנהיגות המקומית לתושבים. הנשאלים התבקשו לדרג את מידת האמון שהם רוחשים למנהיגות המקומית, קרי לשמונה גורמים, הכוללים נבחרי ציבור, בעלי תפקידים ומוסדות עירוניים: ראש העירייה, סגן ומ"מ ראש העירייה, חברי מועצת העיר, חברי מועצת העיר – סיעות הקואליציה, חברי מועצת העיר – סיעות האופוזיציה, מנכ"ל העירייה, חברות בת ותאגידים עירוניים והוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ככלל, בכל המדדים וההשוואות במרוצת השנים נמצאו רמות אמון נמוכות. ממוצע האמון הכללי במנהיגות המקומית הגבוה ביותר נמדד בסוף 2018, בסוף כהונת יהב, ומשם בשנות כהונתה של קליש רותם, הוא ירד והתייצב על רמה נמוכה מאוד – 2.2".
הנחקרים נשאלו לגבי הנושא הכי דחוף שהעירייה צריכה לטפל בו כיום.
"זוהי השאלה הפתוחה היחידה במחקר אשר מוצגת כל שנה לחיפאים. התשובה לשאלה משקפת את השיח המקומי והעירוני ואת הציפיות הדחופות והחשובות ביותר שעומדות על סדר היום החיפאי, אשר אינן מקבלות מענה ראוי. תשובות הנחקרים מעידות על שינויים רבים שהתחוללו בשיח המקומי. בשנת 2019 זיהום האוויר היה הנושא הדחוף ביותר ובמרוצת השנים החיפאים ראו בו פחות ופחות נושא דחוף, המחייב טיפול. בתחילת 2024 זיהום האוויר תפס את המקום הרביעי. מצב התשתיות העירוניות – כבישים ומדרכות – נשאר יציב כל השנים, במקום השני בדחיפותו ונושא נוסף ששילש את חשיבותו ב-2024 הוא הביטחון והביטחון האישי".
ומה לגבי החזירים?
"הסוגיה הבולטת והמעניינת ביותר היא שבסוף שנת 2019 רק שישה אחוזים מהמשיבים ראו בחזירי הבר כנושא הדחוף ביותר לטיפול העירייה. בתחילת 2024 חזרו חזירי הבר ותפסו את המקום הראשון מבחינת הדחיפות. במחקר יש פרק שלם על תמיכה במדיניות טיפול העירייה בחזירי הבר או התנגדות לה בנושאי המתה, האכלה וסירוס. אני ממליץ להיכנס למחקר כי התוצאות מעניינות".
להורדת המחקר באופן מקוון לחצו כאן.
