לקראת יום השואה, בחרה זהר מתוק, סטודנטית לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה, את בית הכנסת המחודש באבי יאר כהשראה לפרויקט המציג דרך מערכת לבוש גברית את ההמשכיות, הנצחיות והתקווה של העם היהודי
כשחושבים על לבוש בהקשר של תקופת השואה, האסוציאציה הראשונה שעולה לראש היא הטלאי הצהוב וכתונת הפסים. האם אפשר לדבר על תקומה באמצעות יצירת מערכת לבוש ששואבת השראה מהזוועות ומראה את הניצחון האמיתי?
במסגרת הקורס בחוג לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה התבקשו הסטודנטים לעצב מערכת לבוש גברית בהשראת מבנה אדריכלי מהמאה ה-21. זהר מתוק, סטודנטית במגמה, בחרה את בית הכנסת המחודש בבאבי יאר כהשראה לעבודתה, כדי לציין את ההמשכיות, הנצחיות, והתקווה של העם היהודי.
בתאריך 29 בספטמבר 1941 הובלו יהודי קייב ליער באבי יאר הנמצא בפאתי העיר, שם נרצחו באכזריות על ידי הנאצים. במהלך אותו יום ולמחרת נטבחו כ-33,771 קורבנות יהודים ובנוסף, הוצאו להורג גם עשרות אלפי אוקראינים, צוענים, פגועי נפש, שבויי מלחמה ואחרים. מספר הנספים המשוער בבאבי יאר עומד על כ-100,000 נשים, גברים וילדים. נתון זה הפך את גיא ההריגה בבאבי יאר לקבר האחים הגדול ביותר באירופה.
"במהלך העבודה חקרתי את ההיסטוריה של באבי יאר", מספרת מתוק על תהליך העבודה, "את מבנה בית הכנסת מבחינה חומרית וויזואלית, ואת הסביבה בה הוא נמצא. כמו כן היה לי חשוב להבין את מהותו ותפקידו בהנצחת הטבח הנורא".
בשנת 2021 נחנך בבאבי יאר בית כנסת חדש שעוצב על ידי האדריכל הבינלאומי מנואל הרץ, בהשראת סידור תפילה נפתח. כשהוא סגור, הבניין נדמה כמבנה שטוח שנפתח באופן ידני, וכשהוא נפרש, נגלה לעיני המתבונן חלל תלת מימד של פנים בניין בית הכנסת. העיצוב המיוחד כולל גם חלל פנימי המהווה מעין שחזור של שני בתי כנסת אוקראינים מהמאות ה-17 וה-18 שנחרבו. על כן, מתוק בחרה להשתמש בבד פליסה המדמה קפלי ספר ומייצג את עם הספר, כמו כן את ההמשכיות האין סופית שהעברת התורה מדור לדור מעניקה. בנוסף, מתוק בחרה לעשות שימוש בדפוס משי על גבי הבגד של אותיות עבריות.
"במחקר נחשפתי לחשיבות והמסורת שיש באותיות העבריות ומלאכת כתיבת ספרי הקודש, פרט שהפך לחלק מוביל נוסף בתהליך העיצוב", היא מסבירה, "הפרויקט היה אבן דרך משמעותית עבורי במהלך שנות התואר, והאפשרות ליצור בגד בהשראת בית הכנסת היא זכות גדולה. בניית בית הכנסת וקיום התפילה על אדמת באבי יאר משמש בעיני כאות ניצחון מוחלט של העם היהודי על הצורר הנאצי. מערכת הלבוש שעיצבתי בהשראתו התמקדה בהמשכיות, בנצחיות, ובתקווה של העם היהודי שגם במקום הארור הזה, זוכה היום לקיים תפילה".
ד"ר רחל גץ-סלומון, ראש החוג לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה: "לחשוב על תוכן כל כך קשה כמו שואת העם היהודי כמקור ויזואלי ותוכני ליצירה, זה לא קל. בטח כשמדובר בעיצוב אופנה, שזאת אחת מדיסציפלינות העיצוב הקרובות ביותר לגוף האדם, העוסקות בייצור אסתטיקה ויופי. אך מערכת הלבוש שביצעה הסטודנטית מוכיחה עד כמה מחקר של חומרים שאינם טריוויאליים יכול לחדש גם בבגד. העבודה אמנם שואבת מן האסון, אך היא מצליחה לנסח מתוכו הצעה מרגשת ויפהפייה אשר העדינות שבה מצליחה לגעת באזורי רגש. נדמה כי היום, בתוך ההקשר האסוני שאנו מצויים בו, צריכה להתאפשר גישה יצירתית גם לנושאים כאלה, ומתוכם לייצר יופי, תקווה ושאיפה אל הטוב".
