החוקר הפרטי רון אייזנר מספר איך השקעה אדירה בקמפיין פרסום של חברה במרכז ירדה לטמיון, כשהחברה המתחרה יצאה יומיים קודם עם קמפיין כמעט זהה ואיך הוא מצא את המדליף. כתבה שלישית בסדרה
התקשר למשרדי וביקש פגישה דחופה אדם שהציג עצמו כמנהל בחברת תקשורת. בשיחת הטלפון לא פירט מטרת הפגישה. קבענו, הציג את עצמו בשם אבי. לאחר סמול טוק קצר, סיפר לי שלאחרונה אירע בחברה שבה הוא מכהן כמנהל בכיר ואחראי על השיווק, אירוע שגרם לחברה נזקים כספיים גדולים. מדובר בחברת תקשורת ארצית גדולה ומוכרת מאד.
"הכנו קמפיין גדול והשקענו בו משאבים כספיים רבים. קמפיין שאמור היה לעלות לאוויר במדיות השונות, כולל טלוויזיה ורדיו וכן ברשתות החברתיות", סיפר האיש, "יומיים לפני העלייה לאוויר, עולה לאוויר קמפיין של החברה המתחרה שלנו, בדיוק עם אותם מסרים ותכנים שאיתם התכוונו לצאת בקמפיין שלנו". כאן עצר האיש, נשם נשימה עמוקה, התבונן בעיניי ושאל "אתה מבין איזה נזק נגרם לנו? חודשים אנחנו עמלים על הקמפיין השקענו בו מיליונים וכעת הכל ירד לטמיון. מבחינתנו, נזק אדיר במונחים כספיים ולא פחות גם נזק מוראלי שלא לומר על פגיעה בכל מה שקשור בתוכניות העסקיות שלנו. חייב לדעת מי הדליף", צעק.
לאחר שביררתי ולמדתי ממנו את כל הפרטים הנוגעים לקמפיין, במיוחד מי האנשים שלהם היה קשר כזה או אחר לנושא, סיכמנו שאגיע למשרדי החברה ואפגש עם העובדים הקשורים להכנת הקמפיין.
הגעתי לבניין משרדים גדול במרכז הארץ. דנית העוזרת האישית של אבי קיבלה את פניי בלובי הכניסה ויחד עלינו לקומה שבה ממוקם אגף השיווק של החברה. האגף משתרע על כל הקומה ובה נמצאים משרדים רבים, ותכונה רבה ניכרה במסדרונות. דנית הושיבה אותי במשרד פנוי ושאלה עם מי אני מעוניין לשוחח.
אומנם, הכנתי שיעורי בית ובאתי עם רשימה מסודרת של בעלי התפקידים וכבר עמדתי לבקש ממנה להזמין את העובד הראשון ברשימה ואז, מסיבה שלא ברורה לי עד היום, אמרתי לה "אולי אתחיל בשיחה איתך ואחרי שנסיים, אבקש ממך להזמין את האחרים על פי הרשימה הזו", תוך שאני מוסר לידיה את הרשימה ובחיוך הוספתי, "גם לא אתנגד לכוס קפה". אצבעותיה מוללו בעצבנות את הנייר שנתתי לה, עיניה הכחולות נמלטו ממבטי, או שמא ככה חשבתי באותו רגע ובהיסוס ענתה "אני עסוקה כעת אבל אם לא יקח הרבה זמן, אז בסדר". עניתי שאשתדל שזה יהיה קצר והשיחה איתה אכן היתה קצרה ותמציתית.
למדתי ממנה שהיא עובדת בחברה כעוזרת אישית של מנהל האגף מזה כ-3 שנים וזה מקום עבודתה הראשון לאחר 6 שנים של שירות בקבע כקצינת כח אדם. עוד סיפרה שהיא מסיימת לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ומתכוונת להמשיך לתואר שני. מבחינתה, התפקיד בעבודה הינו לתקופת הלימודים, אך יחד עם זאת היא נהנית ומוצאת סיפוק רב מאחר ולדבריה, אבי הבוס שלה, מאד סומך עליה ועל שיקול דעתה בכל הקשור לניהול הצוותים באגף השיווק בחברה. עוד הוסיפה לשאלתי כי היא גרה עם החבר שלה מזה כשנתיים והם מתכוונים להינשא בקיץ הקרוב.
השיחה איתה נמשכה זמן קצר למדי ובסיומה קמה מהכיסא תוך שהיא אומרת שתדאג שיביאו לי קפה וכן שתמסור לעובדים להגיע אליי לפגישה. הקפה הגיע והיה אחלה. הגיעו גם כל אלה שהוזמנו. השיחות איתם נועדו מבחינתי לתהות על קנקנם, לנסות ולהבין מי מהם עשוי היה להיות מי שהעביר את המידע שכלל את פרטי הקמפיין לחברה המתחרה.
בתום סשן הפגישות יצאתי ממשרדי החברה בשעות הערב ולמחרת במשרדי מצאתי את עצמי מוקף בהערות שרשמתי לעצמי תוך כדי הפגישות עם העובדים, מנסה לחשוב ולהיזכר בפרט זה או אחר שמשך את תשומת ליבי באותן שיחות.
עיניה הכחולות של דנית, אותן עיניים שכאילו נמלטו ממבטי צפו ועלו, ובהחלטה של רגע החלטתי להתחיל בבדיקה עליה. היו עוד כמה שסימנתי שיבדקו באופן מעמיק לאחר מכן. מבדיקת הרשתות החברתיות שהיא מופיעה בהם לא מצאתי משהו חריג במיוחד. קמצנית גדולה בהעלאת פוסטים. פה תמונה מטיול בחו"ל עם חבר שלה, כאן תמונה עם כלבלב חמוד העונה לשם פנדה, וממש לא מעבר לזה.
לעומתה, החבר שלה מוטי שגם אותו בדקתי ברשתות החברתיות, חוגג ממש. המון פוסטים. עברתי על רשימת חבריו וצד את עיניי שם שהיה נדמה לי שכבר שמעתי את שמו ממש לאחרונה. ניסיתי להיזכר תוך כדי שאני נכנס לפרופיל שלו בפייסבוק ומוצא שהוא ממלא תפקיד בכיר באותה חברה מתחרה, שכזכור העלתה את הקמפיין שחולל את העובדה שאני כעת שקוע בחקירה הזו. מקריות. ממש במקרה, אני חושב לעצמי, אנחנו מדינה קטנה, אנשים מכירים אחד את השני. יחד עם זאת שווה בדיקה אני מציין לעצמי ורושם בגדול את השם טמקיף אותו בעיגול, יחד עם שמה של דנית והחבר שלה מוטי.
מבדיקת הפרופילים של אותו בעל תפקיד בחברה המתחרה ושל מוטי אני לומד ששניהם שירתו באותה יחידה בצבא וכן למדו באותה פקולטה באוניברסיטה באותם שנים. מוטי עבד עד לא מכבר בשירות המדינה בתפקיד ביטחוני וכעת הצטרף לחברה שעוסקת במתן ייעוץ בטחוני לחברות בתחום ההייטק. נשמע מעניין הבחור אני אומר לעצמי ומרגיש מין עקצוץ בקצות האצבעות. סוג של תגובה שאותה אני מכיר. מין סימן או איתות שאני כנראה כבר בדרך.
במילה אינטואיציה עוד לא השתמשתי כאן אז הגיע הזמן. עם השנים למדתי לתת משקל להסיק מסקנות מהירות על סמך מיעוט נתונים באמצעות ניסיון והיסקי העבר. הפעלתי צוות מעקב אחר מוטי במשך מספר ימים. ממצאי המעקב העלו שהוא נפגש עם אותו חבר שעובד בחברה המתחרה בפאב שכונתי והשניים נצפו מסתודדים במשך שעה ארוכה. בחינה מעמיקה בסרטון המתעד את המפגש, נראו השניים ממתיקים סוד, או לפחות נראו כמנהלים שיחה חשאית, תוך שהם מסתכלים מדי פעם לצדדים על מנת לוודא שאין מישהו המאזין להם. החלטתי להיפגש עם אבי ולומר לו שאני מעוניין להזמין את דנית, העוזרת האישית שלו, לבדיקת פוליגרף. בתחילה הוא סירב לחלוטין, הוא טען שהוא מכיר אותה היטב והוא אינו מאמין ולו לרגע שהיא תבגוד בו. הסברתי לו שלאור המידע שיש לי אני חייב לבדוק במטרה לאשש או להזים את החשד.עוד אמרתי לו שייתכן שדנית סיפרה לחבר שלה את פרטי הקמפיין בתום לב והוא העביר את המידע לחברו מסיבותיו הוא. מכל מקום התעקשתי שצריך לבדוק את העניין. לבסוף אבי התרצה, לאחר שאמרתי לו שבמקביל אמשיך לבדוק כיווני חקירה נוספים.
דנית הגיעה לבדיקת הפוליגרף כשהיא חמוצת פנים וניכר היה שאינה שביעת רצון מעצם העניין. כבר בהתחלה, אמרה בזעף "אני ממש לא מבינה למה אני צריכה לעבור בדיקת פוליגרף ורק בגלל שאבי ביקש ממני, הגעתי". ניסיתי להרגיע אותה, אמרתי שלא רק היא תיבדק, רבים מהעובדים יעברו את הבדיקה.
בבדיקת הפוליגרף נמצאה דנית דוברת שקר בשאלה "האם סיפרת לגורם שאינו מורשה פרטי מידע על הקמפיין שעומד לעלות בקרוב". לאחר שאימתתי אותה עם ממצאי הבדיקה, נראה היה לי כאילו משא כבד ירד מכתפיה ובקול רוטט אמרה לי שאכן שיקרה בשאלה הזאת. לדבריה סיפרה לחבר שלה מוטי על הקמפיין מתוך אינטימיות של הקשר שלהם במה שכינתה "רכילויות משרד". היא אינה מעלה אפשרות שמוטי העביר את המידע לחברה המתחרה, אולם כאשר הצבעתי בפניה על העובדה שקיים קשר אמיץ בינו לבין בכיר באותה חברה מתחרה החלה לבכות ואמרה בלחש. "אני חשדתי. החשד שלי התעורר כשהוא כל הזמן שאל אותי פרטים לגביי הקמפיין, אבל אני כל כך אוהבת אותו שלא רציתי להאמין".
עזבתי אותה כשהיא ממררת בבכי ומיהרתי לדווח לאבי מנהלה.
הכותב הוא רון אייזנר, חוקר פרטי ובודק פוליגרף | לייעוץ התקשרו 054-6510068
