הסרט הדוקומנטרי "חזירי עירנו" של רוני אבני מעלה שאלות על היחס בין הטבע לטבע האדם, על מערכת היחסים שבין תושבי העיר לחזירי הבר על רקע חילופי השלטון ומציג דמויות קאלט שגונבות את ההצגה. חובת צפייה
במשך 4 שנים עקבה מצלמתה של רוני אבני אחר סוגיית החזירים בחיפה, עד לשלב בו החליטה לדחוס את החומרים לתוך 30 דקות המתחברים לסרט "חזירי עירנו" שמעלה שאלות על היחס בין טבע לטבע האדם, מעמיק את השיח מעבר לדעות הנחרצות ומציג דמויות קאלט שגונבות את ההצגה.
"נשאבתי לסיפור הזה", אומרת הבמאית, הצלמת ותסריטאית הסרט, "המאבק הזה, שכלל בתוכו שיח מקטב והאשמות, הזכיר לי במידה רבה מאבקים רבים במדינה ועל איך החברה הישראלית מנהלת אותם".
הסרט שזכה ממש השבוע במקום השלישי בפסטיבל דוקאביב, נפתח בהכרזה משנת 2018 על חילופי הממשל בעיר בו ניצחה ד"ר עינת קליש את יונה יהב ומיהרה להכריז באסיפת פעילים על כך שהיא הנחתה את העובדים תחתיה להפסיק את דילול והרג החזירים. כתוצאה מכך, העיר התמלאה בהם. "אני לא חושבת שההחלטה של קליש היא זו שהביאה להפרת האיזון. יש כמה גורמים שפעלו במקביל והחריפו את הבעיה – הרחבת השכונות על חשבון ואדיות, חוסר בטורפים של חזירים, הידע של חזיר הבר לנצל את מרחב המחייה של האדם וגם הקורונה. אי אפשר לדעת בוודאות מה גרם לריבוי החזירים אבל העובדה שבשלב מסוים הם הציפו את העיר".
ההמחשה לכך מובאת באינספור סרטונים שהפכו ויראליים והפכו את חיפה למושג ללעג, אך אבני חדרה את מעטפת הקוריוז ודאגה לראיין דמויות מכל צידי מתרס הקונפליקט, שהדבר נוגע בעומק ליבם. "פגשתי אנשים שהנושא הזה מפעיל אותם רגשית בצורה רצינית. מצד אחד, אנשים שתחושת הביטחון שלהם הופרה. פגשתי אישה שגרה בגן מאניה וסיפרה לי שכדי להגיע לאודיטוריום היא לוקחת מונית בגלל הפחד מהחזירים ומצד שני, אנשים שלא יכולים לשאת את המחשבה של הרג חזירים. כל אחד הגיע ממקום אחר ומבטא משהו אחר. אותי עניין מאיזה מקום רגשי ומהם המטענים שנושא אדם המחזיק בדעה מסוימת".
העלילה נעה בין הדמויות השונות: ירון חנן שעמד בראש המאבק להחזרת החזירים לטבע, הזוג הולנדר מנווה שאנן שבחצר ביתם החזירים הם אורחים קבועים ורצויים, הצייד טל שולמרק שביצע במו ידיו ורובהו את דילול החזירים ועדנה אנגל, תושבת מרכז הכרמל ודמות קאלט שבאחד מרגעי השיא בסרט צועקת, אל או על המצלמה: "במקום לטפל בחזירים, הם שמו שלטים 'חזיר בר חיפאי'. הם היו צריכים לשים שלט: 'עדנה אנגל אומללה!', עדנה מפחדת להיכנס הביתה, לצאת מהבית ובחצרה של עדנה גרים 12 חזירים שמחרבנים, הורסים, מפחידים, עולים לה במדרגות והיא מיואשת. זה השלט שהיו צריכים לשים!".
"קח אבן, תפתח לו את הראש"
אבני שגדלה על הכרמל וכיום מתגוררת בתל אביב, חזרה לבלות שעות ברחובות ילדותה במרדף אחר צילום של חזירי בר.
בתור אחת שבילתה לא מעט עם החזירים, איך היה המפגש שלך איתם?
"המפגש איתם הוא עוצמתי, הוא מעורר משהו. הפחד הוא סובייקטיבי – יש כאלה שכן פוחדים ויש כאלה שלא. האם חינוך ילדינו לאהבת החיות יביא לשלום עם החזירים? או שחיית הבר הזאת לא מתחשבת ברצונות שלנו? אלה שאלות שאין לי תשובה עליהן".
למי שכן יש תשובות, ועוד כאלה נחרצות, הוא חבר המועצה לשעבר איציק בלס, המשתתף בסרט וברגע קולנועי מכמיר לב מסביר מאין נובעת גישתו האגרסיבית הדוגלת בהרג ודילול מיידי של חיות הבר. "פעם, הגיע ילד שנתן לי מכות", הוא מתוודה למצלמה, "ואבא שלי בדיוק היה בסביבה, רצתי אליו, אמרתי 'אבא, אבא, הוא הרביץ לי'. אבא שלי אמר לי קח אבן, תפתח לו את הראש. עניתי 'אבל אבא, ירד לו דם'. 'קח אבן, תפתח לו את הראש', צעק עלי אבא שלי. לקחתי אבן, פתחתי לו את הראש. ככה חינך אותנו אבא שלי".
איזה תגובות את מקבלת על הסרט?
"טובות, יש משהו מרענן בלצפות בסרט דוקומנטרי עם הומור שמאפשר נשימה בתקופה שאנחנו נמצאים בה. אנשים אהבו את הדמויות, זה עורר בהם שאלות, שלח אותם לכל מיני מחשבות והעביר אותם דרך אמביוולנטית שמאפשר מקום ליותר מתשובה אחת נכונה".
מה היית רוצה שהצופים יקבלו מן הסרט?
"הייתי רוצה שהוא יעורר אצל אנשים קצת יותר חמלה כלפי אנשים אחרים, כלפי חיות וכלפי עצמם. מעבר לזה, הייתי רוצה שאנשים יצאו מהסרט כשהם אוהבים את חיפה, את היופי והשלווה שבה, ואת האנשים שלה. האמת, לא מעט אנשים שלא גרים בעיר אמרו לי שהסרט עשה להם חשק לעבור לגור בחיפה".
הסרט "חזירי עירנו", יוקרן בהוט 8 בתאריך 5 ביוני, שעה 21:15 ובבר HQRN, רחוב סירקין 5, שוק תלפיות, בתאריך 18 ביוני.
