דבריו של ראש העיר בנוגע ליופי הבנייה מעלים שאלות כמו: מה כוחה של העירייה אל מול יזמי הנדל"ן? האם יש בעיר מדיניות עיצוב שקבלנים צריכים לעמוד בה? ומי בכלל קובע מה זו בנייה יפיפייה? אדריכלית העיר ליטל שלף דורי ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה שרית גולן עושות סדר
"אני לא אתן להם (לקבלנים) לבנות שיכונים. הם רוצים לבנות שיכונים, מהירים, זולים, לא כאן בעיר. בעיר הזו תהיה בנייה יפיפייה. הקבלנים שמים פס: התכנון זול, ארכיטקטים לא דה בסט, והם מפחדים מההתערבות שלי והתערבות תהיה חד וחלק", כך השיב ראש העיר, יונה יהב, לשאלה האם קבלנים הבונים בעיר נאלצו לעשות סיבוב פרסה לאחר שהאחרון לא אהב את ההדמיות שקיבל.
את ההתחדשות העירונית בארץ אי אפשר לעצור. המדינה התאהבה בקונספט, הפקידה בידי השוק הפרטי את בניית הארץ ופרויקטים חדשים צצים מכל עבר. לשם המחשה, לפי נתוני הלמ"ס, בשנה שחלפה מאפריל 2023 ועד מרץ 2024 החלו להיבנות במחוז חיפה כ-1,102 יח"ד חדשות בהתחדשות עירונית. וזה רק קצה הקרחון: שכונות חדשות כמו נאות פרס ב' ומורדות לינקולן עתידות לקום ושכונות החוף הנחשקות הפכו יעד אטרקטיבי עבור יזמי נדל"ן. עד כדי כך, שאתר "מגדילים" קבע את חיפה כמארחת של כנס הנדל"ן השנתי שלו ולדבריהם "זיהינו פה את כל מה שצריך להתחדשות עירונית טובה. יקומו פה פרויקטים שישנו את העיר".
דבריו של ראש העיר בנוגע ליופי הבנייה מעלים שאלות כמו: מה כוחה של העירייה אל מול יזמי הנדל"ן? האם יש בעיר מדיניות עיצוב שקבלנים צריכים לעמוד בה? מה תפקידה של אדריכלית העיר? ומי בכלל קובע מה זו בנייה יפיפייה?
"יפה זה תמיד עניין סובייקטיבי", מסבירה אדריכלית העיר, ליטל שלף דורי, בעוד אנו יושבים במשרדה של סגנית ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, שרית גולן שטיינברג. על שולחנה פרושה מפה ענקית וצבעונית המחלקת את העיר לחלקות, גושים ותתי גושים. "בשפה האדריכלית אנחנו מעדיפים להשתמש בבנייה נכונה או מתאימה", אומרת שלף דורי.
האם יש לעיריית חיפה מדיניות עיצוב בנוגע לבנייה חדשה בעיר?
"רק באזורים מסוימים. יש מדיניות ברורה ומוגדרת באזורים כמו המושבה הגרמנית או ואדי ניסנאס שנובעת מאופי השכונה ומסקרי שימור. באזורים החדשים יותר מדברים על כללים שיותר נוגעים בממשק בין הפרטי לציבורי שהוא הדבר החשוב ביותר בעיניי בתכנון עירוני".
"כשאני יושבת עם יזמים אני אומרת להם שכשאני נכנסת לעיר, אני רוצה להרגיש שנכנסתי לחיפה ולא לפתח תקווה, גבעתיים, אור עקיבא או כל עיר שבנויה בשטנץ מסוים", שטיינברג מוסיפה, "השפה העיצובית של העיר, שמנהל הנדסה עובד עליה, צריכה לנבוע מהייחודיות של העיר, בטופוגרפיה ובאוכלוסייה הרב תרבותית החיה פה. ראש העיר התכוון בדבריו שהוא רוצה בנייה ייחודית, שאדריכלים יתפרעו לטובה".
מה כוחה של העירייה אל מול יזם המציג הדמיות לא יפות?
"אנחנו אף פעם לא נגיד ליזם אם ההדמיה שלו היא יפה או מכוערת", שטיינברג משיבה, "הגיעו אלי יזמים שהציגו תוכניות שכולן נראות אותו דבר: קומת קרקע (קומת מסד) ומעליה בניינים גבוהים. אני קראתי לזה חנוכיות. הכל אותו גובה, אותו צבע שהופך את העיר לעיר שיכונים. בעיני, את אותה מסת דירות אפשר לפזר אחרת מבחינה אדריכלית. פרויקט יפיפייה בשבילי זה פרויקט שמראה לי קישוריות, הליכתיות וחיבור לשטחים הציבוריים".
יפה או לא יפה?
את מיזמי ההתחדשות העירונית אפשר לחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות: חידוש מבנה יחיד, חידוש מתחמי ובניית שכונה שלמה חדשה. דוגמאות למבנה יחיד אפשר למצוא ברחוב יותם המלא בתמ"אות ובמיוחד בתחילת הרחוב, במספר 5, מבנה שעוצב על ידי פלוק אדריכלים שחזיתו מחולקת מלבנים סימטריים ומשלב חומרי זכוכית ועץ. "נחמד", הן פולטות בחוסר רצון להעליב, "מה שאותי מרגיז זה שהוא גבוה מדי מעל הכביש, יש חומה בפתחו ואין לו שום התייחסות לרחוב. גם הערוגות הקטנות הקדמיות לא ממלאות את תפקידן בסיפוק צל וסך הכל החוויה להולך הרגל היא לא נעימה".
איך הפרויקט באלחנן 16?
"זה לא מתאים לאזור, ולא מתאים לחיפה בכלל", הן קובעות על הבניין של הקבלן המבצע שובל ומגיבות לטענתי, שעם כל הכבוד לעיצוב המבנה, הוא נמצא כמעט אחרון בסדר העדיפויות. "עיצוב זה לא רק קישוט, זה איכות חיים. המבנים האלה ילוו אותנו בעוד עשרות שנים ותושבים רוצים להיות גאים במבנה שהם גרים בו".
וממבנה יחיד, לבנייה מתחמית. בנוה דוד המתחדשת, ברחוב שלמה המלך, עומד רב קומות בצבעי אפור-לבן המקובלים שאליו עתידים להתווסף עוד שני מגדלים המרמזים על עתיד פני השכונה. "קשה לייצר רבי קומות אייקונים. במגדלי משרדים זה יותר קל ופחות במגדלי מגורים. אני מסכימה שאפשר היה לעשות יותר במקרה הזה".
בפרויקט כרמל מערב בנווה דוד, היזם קיבל מכפיל 4.9. מה הוא תרם חזרה לאינטרס הציבורי?
"מעבר לזה שהוא נותן לנו מבנים למגורים, אנחנו מבקשים שטחים חומים שהם למען הציבור וארגון מחדש של המרחב שיכלול תשתיות חדשות שצריכות להיות מוכנות לקלוט את הגידול בתושבים".
גם פרויקט פינוי-בינוי של חברת פרשקובסקי שאושר לפני למעלה מעשור ברחוב ברל כצלנסון במרכז זיו שבמהלכו נבנו 372 יחידות דיור במקום 127, מזכיר בעיצובו הגנרי אלפי בניינים שכבר ראינו בעבר.
"מכיר את שיטת ברנוביץ?", שואלת שלף דורי ועונה, "זו שיטת בנייה חצי מתועשת שמקובלת בישראל המאפשרת בנייה בתבניות שמוזילה עלויות ועומדת בכל תקינת ביטחון. גם בתוך השיטה אפשר לגוון, אבל יותר במבנים של 8-7 קומות ולא של 30. להגיד ליזם שלא יבנה בברנוביץ'? כשנהיה מילאנו, אולי זה יהיה אפשרי".
פרויקט אחד הנקרא הבננה שעתיד לקום בן שיפולי נווה שאנן והדר הכרמל לבין אזור התעשייה של חוף שמן ואמור להוות את מרכז העסקים החדש של העיר, מצית את דמיונן. "שם יהיה אפשר להתפרע מבחינת גובה. בהוראות העיצוב אנחנו הולכות להכניס שכל בניין שם יהיה אייקוני", הן אומרות.
איך מעצבים שכונה חדשה?
ורדיה החדשה, רמת הנשיא, נאות פרס וגבעת זמר הממשיכה להיבנות בימים אלה הן אינדיקציה טובה לאיך נראית שכונה בישראל. נאות פרס למשל שנחנכה בשנת 2014, מציגה 1,278 יחידות דיור בבינוי מרקמי בבניינים הנעים מגובה 8-7 קומות ועד מגדלים רבי קומות. "אני אגיד לך מה מפריע לי פה?", מעירה ליטל, "אתה תצחק. סוג האבן המיושן של המבנה, הגדר של הגינות הפרטיות וגגות הרעפים על בנייה רוויה. אני לא רוצה שכל בניין בשכונה יראה אותו דבר, כמו אחים תאומים, אלא כמו בני דודים. ישבתי עם יזם מסוים ואמרתי שאני רוצה שלא הכל יהיה אפור לבן, שיכניסו קצת צבע, קצת שמחת חיים. שילד שהולך בשכונה יוכל להגיד שהוא גר בבניין עם השער הכתום. האדריכל היה מוכן ללכת איתי, היזם לא".
בכלל מעמד האדריכל בארץ הוא לא גבוה.
"לצערי לא. המעמד קטסטרופה. הרבה מאד אדריכלים תקועים בקונפליקט מול היזמים שלהם שהם רוצים לעשות משהו שונה והיזם לא מאשר. ההיררכיה היום היא כזו, שהיזם מעל הכל, מתחתיו המהנדס, השמאי ואחרי זה האדריכל. זה מכעיס". שטיינברג מוסיפה: "הכדאיות הכלכלית הפכה להיות העיקר, מזה הכל נגזר. אני מסכימה שאנחנו לא יכולים לחיות באשליות כי בסוף הכלכלה מדברת אבל בין הרווחים של הכלכלה, צריך למצוא את התועלת העירונית שהציבור ירוויח מהתחדשות עירונית".
