החוקר הפרטי רון אייזנר מגלה מהם הסימנים לגלות שקרן ונרקיסיסט. דפוסי ההתנהגות של טיפוסים אלה ברמה התקשורתית ניתנים לזיהוי אם רק נהיה קשובים להם ונשלב הן את הידע המוקדם (הדעות הקדומות), האינטואיציה ופענוח קודי ההתנהגות שיפורטו כאן על קצה המזלג. כתבה רביעית בסדרה
לעיתים יש לנו הזדמנות אחת לראות ולשמוע אדם על מנת לגבש את התרשמותנו ממנו. בעיקר בתחום או בנושא הכי מהותי – האם הוא אמין, האם ניתן לסמוך עליו וכו'. לא נדרש זמן רב כדי לגבש דעה על אדם שזה עתה נפגשנו בו לראשונה, הרושם עשוי להיווצר תוך שניות אצלנו.
על פי הידוע, אנחנו מבססים את ההתרשמות בעיקר על סמך דעות קדומות. יחד עם זאת, אצל רובנו קיימת אינטואיציה שיש המכנים אותה חוכמת הלב או תחושת בטן שנוצרת במהירות הבזק ומעניקה לנו מעין מצפן פנימי לדעת האם האדם שעומד מולנו משקר או דובר אמת.
לעיתים קיימת סתירה בין הידע (דעות קדומות) לבין האינטואיציה. ברשימה זו ישנו ניסיון להוסיף כלי לארגז הכלים. חוקרת בשם ד"ר לילאן גלאס מצאה 14 טיפוסי אישיות. כל טיפוס נוטה בדרך כלל לדבר ולהתנהג בצורות שונות ובדפוסים שונים ובעיקר באופן שבו תיקשרו איתכם. ברשימה זו אתמקד בשני טיפוסים שתיארה במחקרה, שאני מניח שגם אתם הקוראים נפגשתם איתם לא פעם ואף לא פעמיים ואנסה לתת בהם אפיונים על פי מחקרה של ד"ר גלאס ומניסיוני המקצועי כחוקר וכפרופילאי.
הטיפוסים המדוברים הם: השקרן והנרקיסיסט. דפוסי ההתנהגות של טיפוסים אלה ברמה התקשורתית ניתנים לזיהוי אם רק נהיה קשובים להם ונשלב הן את הידע המוקדם (הדעות הקדומות), האינטואיציה ופענוח קודי ההתנהגות שיפורטו כאן על קצה המזלג.
הקודים הם: קוד הדיבור, הקוד הקולי, קוד שפת הגוף, וקוד הפנים.
השקרן – קוד הדיבור:
רוב דוברי שקר נוטים לספר סיפורי מעשיות, הם עשויים לספר לכם יותר מכפי שאתם צריכים לדעת או מעניין אתכם. אם הם מספקים לכם מידע על אחרים, קרוב לוודאי שהם גם יעבירו מידע הנוגע לכם. נטייה לחמקנות, מגבבים מילים ומדברים סחור סחור. לעיתים קרובות דיבורם מלא ב"ממממ", "אה" והיסוסים דומים. לא מעט פעמים הם מבליעים מילים ולעיתים עשויים להישמע כלא ברורים בעליל.
נקודה חשובה שמאוד מומלץ למקד תשומת לב באופן שהדברים נאמרים. דוברי השקר נוטים להעלים פרטים או לטשטש עובדות. בעניין זה אני מנסה להקשיב מה לא נאמר ואולי אף פחות ממה שנאמר. מה שניקרא לקרוא בין השורות שבעיניי זה תוכן סמוי שבו טמון המפתח הנכון להבנה. חלק מאותם השקרנים הינם בעלי קסם אישי רב שיודעים היטב, ולעיתים אף באופן סמוי או גלוי, לנפח לכם את האגו, היו ערים למחמאות לא מתואמות, אלא נאמרות בעיקר להוריד מכם הגנות למען השגת מטרה שהיא אינה האינטרס שלכם ולעיתים אף בניגוד אליה.
יש לזכור היטב כי לשקרן ישנה יכולת גבוהה לזהות ולאתר את נקודות החולשה שלכם. אפשר לומר די בוודאות שהמוכשרים מבין השקרנים האלה הינם בעלי מסוגלות ויכולת אבחון אופי ברמה גבוהה. אלה אגב, פיתחו קריירה של מעשי נוכלות עם שורה ארוכה של קורבנות שהשאירו אחריהם.
הקוד הקולי:
לשקרנים יש בדרך כלל טון נינוח ולעיתים נדמה שהוא חסר חיות. אין ספונטניות בדיבור, נדמה כי הם שוקלים מה הם עומדים לומר, הפאוזה שלוקחים משרתת אותם היטב בעיקר לצורך הפעלת הזיכרון שמא לא יתפסו באי אמירת אמת. זאת אומרת, האם אי פעם הם סיפרו את הסיפור שמספרים כעת עם עובדות שונות, או שאתם השומעים אולי מכירים את הסיפור ממקור אחר והוא עומד בסתירה ממה שאתם שומעים כעת מהמספר (השקרן). אגב, יש חוקרים הטוענים שכשאדם משקר קולו עשוי להיות גבוה מאשר הטון הרגיל שבו מדבר.
קוד שפת הגוף:
רבות דובר ורבות עוד יותר נכתב בנושא זה. ניתן לקרוא וריאציות בהבעת הגוף ובאישיות על פי צורת ואופן העמידה. בעיקרון ניתן לומר בוודאות כי אדם העומד כשכפות רגליו במגע טוב עם הקרקע הוא בניגוד לדובר השקר שאצבעות רגליו מתחפרות בקרקע כאילו הוא חש שהקרקע עלולה להישמט מתחת לרגליו אם וכאשר יחשפו שקריו. החשש שמא יעלו עליו מתקיים אצל השקרן רוב הזמן ושפת הגוף משדרת סוג של לחץ תמידי.
החוקרת ד"ר גלאס טוענת שנשים שקרניות יניחו את היד על הצוואר כשהן משקרות. זה סימן לכך שחוששות שנתפסו או יתפסו באי אמירת אמת. גברים לעומתן ינסו לשחרר את קשר העניבה בדיוק מאותה סיבה שאישה משקרת מניחה את ידה על הצוואר. במובהק שקרנים נוטים להסתיר את כפות ידיהם בעיקר באמצעות הכנסתן לכיסים וזאת ממקום של הסתרה ומניעת חשיפתה של אותה הסתרה (שקר).
כמו כן, נוטים לזוז על מקומם, להתנדנד קדימה ואחורה כביטוי לאי נוחות, לעיתים הם עושים את ההיפך: עומדים בלי לנוע נוקשים ונראים כמו פסל סטטי. לעיתים, אנשים שמשקרים אינם משתמשים בתנועות ידיים, כי הסיפור שהמציאו דורש מהם ריכוז מחשבתי, שלא כמו אמירת האמת. לכן אין זה נדיר לראות את תנועותיהם פוחתות ככל שהם ממשיכים לדבר. תנועת רגליהם עשויות להפריך את דבריהם. הם עשויים לנענע במהירות את רגליהם באוויר, מעלה ומטה, אות וסימן לחוסר סבלנות. כמו כן, אצבעות רגליהם עשויות לפנות בכיוון מנוגד לגב מהאדם שהם משקרים לו והצדה. הם גם נוטים למשוך באחת הכתפיים כשהם משמיעים הכחשה. השקרן עשוי לגעת הרבה באחר, נגיעה עוינת, כאמצעי להפגנת שליטה.
קוד הפנים:
אם נאמר שהגוף הוא הכפפה של הנפש על העיניים נאמר שהם המראה של הנפש ולא בכדי. העיניים הם האיבר הכי רגיש ומהווה מעין ברומטר למצב הנפשי והתודעתי שבו שרוי האדם. שקרנים מודעים היטב לכך ולכן השקרן עושה בעיניו אחד משתי הפעולות : לא יביט במכוון בעיניו של האחר, ינסה להסיט מבטו על מנת שלא תוכל לזהות שמדובר בשקרן שעומד לפניך או לחילופין שיסתכל ישירות בעיניכם במבט מכונס וממוקד בניסיון למנוע ממך להתרכז בעיניו כאשר אתה תחת מבטו הפולשני משהו עסוק בהגנה ושמירה על פרטיותך הנגזלת תחת מבטו החודר.
למצמוץ בעיניים ישנו תפקיד חשוב מאד בנוסף להיותו גורם מהותי בפיזור נוזל הדמעות על קרנית העין ולהשאיר אותה לחה וכן סיבות פיזיולוגיות נוספות. באופן תת הכרתי המצמוץ משמש לשקרן מעין הגנה שמא כאמור תוכל להתבונן פנימה ותזהה שמדובר בשקרן. אולם, לנו יכולה פעולת המצמוץ עשויה לסייע באם מדובר במצמוץ שניתן לזהות בו דפוס שחוזר על עצמו כאשר מדובר על נושא מסוים שלגביו יש לנו אותה תחושת בטן שמדובר בדבר שקר או ניסיון הסתרה כלשהי.
החיוך שלו מאולץ ומתוח שפתיים, ללא קמטים סביב העיניים והשפתיים רק משוכות לאחור. סימן מובהק לדובר שקר כאשר ישנן תנועות ידיים הנוגעות בפנים בעיקר באף ואזור הפה באופן תכוף ובלתי נשלט. תנועת כף יד לכיוון של הצוואר מתחת לאוזן או בעורף כאילו הדובר חש עקצוץ או תחושה כלשהי של צורך בגירוד או בנגיעה באזור זה. אם כי ישנה אפשרות שבהחלט קיימות תחושות כאלה שאינן קשורות לאמירת שקר או לעיתים ניתן לפרש תנועה כזאת כתחושה של אי נוחות מעצם העלאת נושא הנושא מטען רגיש כלשהוא לדובר.
לעיתים קרובות גם נוכל לראות את קצה לשונו המנסה להרטיב את שפתיו ואת חלל הפה שמתייבש. (הערה: פעולה זאת אינה קשורה בהכרח לדובר שקר ויתכן שקיימת בעיה רפואית כלשהי. יחד עם זאת, אצל עמים קדומים התייבשות הלשון וחלל הפה היה אחת מהאינדיקציות המובהקות לדובר שקר וסימפטום זה מהווה מעין חיישן פוליגרף טבעי).
הנרקיסיסט – קוד הדיבור:
קיים אצלו צורך שאינו נגמר בשבחים ומילות הערכה. מדבר בעיקר על עצמו. לעיתים יעלו על ידו נושאים בלתי הולמים, כאמצעי לזעזע את השומע ובכך להשיג את תשומת ליבו המלאה. אוצר המילים העיקרי שלו הוא אני ושלי. כשהוא אינו נושא השיחה מיד מאבד עניין. רצון עקבי ותמידי להחזיר את נושאי השיחה אל עצמו.
הקוד הקולי:
נטייה לקולניות, עוצמת קול גבוהה כשהנטייה היא לרצות שאנשים רבים ככל האפשר יאזינו, בעיקר כשהוא מהווה את נושא השיח. קולו בדרך כלל מלא חיוניות ועוצמתיות כל זה שכאמור הוא הנושא. לעומת זאת, כאשר, מדובר על אחרים קולו הופך להיות חד גוני ומאופק.
קוד שפת הגוף:
ניסיון להציג את עצמו כקול על ידי מנח גוף יציב ואפילו נוקשה. כשהוא אינו מדבר על עצמו עשוי אז להישען לאחור, לשמוט את גופו קדימה, או להשעין את הראש על היד. בעת ישיבה רגליו שלוחות קדימה כאילו מכריזות על זכותו לתפוס מקום גדול ככל האפשר במרחב. בדררך כלל יושב כשרגליו פשוקות. נוטה לעשות שימוש רב בתנועות זרוע וידיים. כמו כן, נוטה לגעת באחר בחופשיות בעיקר בכדי למקד את תשומת הלב בו.
קוד הפנים:
כשמתעלמים מהנרקיסיסט חיוכו נעשה מאולץ כאשר בדרך כלל חיוכו קורן לבבי ואמיתי. כאשר מתייחסים אליו כאילו התעורר לחיים ישמור היטב על קשר עין, לעומת זאת כאשר יתעלמו ממנו או כשהשיחה לא תהיה עליו אזי ישבור את קשר העין בעיקר בכדי להפגין חוסר עניין עד כדי שעמום. תמיד דרוך לזהות ולאתר אנשים חשובים וכאלה שיקדישו לו את תשומת הלב שכה זקוק לה. לרוב יביט באחרים כדי לבדוק אם אלה מביטים בו.
הכותב הוא רון אייזנר, חוקר פרטי ובודק פוליגרף | לייעוץ התקשרו 054-6510068
