את המהלך הזה, אותו חושף כאן לראשונה סגן ראש העיר אביהו האן, שהוא גם מחזיק תיק השכונות, מקדמת העירייה בעזרת תנועה ישראלית, ארגון הפועל לחיזוק הדמוקרטיה כדי שלכל אזרח תהיה השפעה על תהליכי קבלת החלטות. "בנינו תקנון מתוך הבנה שוועדי השכונות הם לא פיקציה, הם גוף חשוב במרקם העירוני", אומר האן
5 בנובמבר 2019. כמעט שנה לאחר כניסתה ללשכה בחסן שוקרי, עלתה ראש העיר להתקפה בישיבת מועצה שלא מן המניין. "אין דבר כזה ועדי שכונות, זאת פיקציה. אף אחד לא בחר אותם, אף אחד לא מינה אותם ומרבית התושבים אפילו לא יודעים על קיומם", אמרה עינת קליש על ההתארגנות הקיימת בכמעט כל שכונה בעיר. קליש צודקת, לפחות בחלק מדבריה.
בחירת מילים והתבטאות נבונה אף פעם לא היו הצד החזק של ראש העיר לשעבר והמילה פיקציה מעוררת סלידה ועצבים כאשר היא באה על חשבון מתנדבים שמקריבים מזמנם וממרצם כדי להפוך את השכונה שבה הם גרים למקום טוב יותר. החלק השני של דבריה הוא אמת. ועד שכונה אינו נבחר על ידי התושבים, אינו מוכר על ידם וגם לא על ידי העירייה כגורם רשמי המתכלל את בעיות השכונה ובעצם הוועד מתפקד כמעין יצור כלאיים הבנוי בעיקר על נחישות וקרבה לאנשים הנושאים תפקידים בכירים בממסד העירוני.
סגן ראש העיר אביהו האן שבין יתר תפקידיו מחזיק גם בתיק השכונות שואף לשנות את המצב. "אני הולך לקדם מהלך משמעותי של בחירות דמוקרטיות לוועדי שכונות", הוא חושף לראשונה, "שריינו לזה סכום כסף משמעותי בתקציב העירייה כבר לשנת 2024 ובחודשים הקרובים נצא במספר שכונות לפיילוט שבו ועד השכונה יבחר בצורה דמוקרטית. בנינו תקנון שאני מקווה שיאושר במועצה הקרובה, מתוך הבנה שוועדי השכונות הם לא פיקציה, הם גוף חשוב במרקם העירוני".
איך יעבוד שיתוף הפעולה בין העירייה לוועדי השכונות הנבחרים?
"דבר ראשון, כל שכונה תקבל תקציב משותף לפי פעילות וצרכי השכונה שהוגדרו מראש. זה כמובן יהיה מפוקח ומבוקר כדי לראות שהתקציב ינוצל למקומות הנכונים. דבר שני, נחבר בין יו"ר הוועד לבין בעלי תפקידים שונים בעירייה שיוכלו לענות על צרכיו ובכך נחזק את הוועד ככוח שנועד לתווך בין התושבים לבין העירייה".
יש חשש שבחירות דמוקרטיות לוועד שכונה יביאו איתם את כל הרעות החולות של הפוליטיקה הישראלית?
"תושבי העיר הם חכמים, הם ירצו לבחור את אותה נציגות אותנטית ואמינה שתעבוד בשבילם".
"ועד שכונה לא מופיע בחוק הישראלי ולכן צריך לייצר עובדות בשטח"
את המהלך מקדמת עיריית חיפה בעזרת תנועה ישראלית, ארגון שפועל לחיזוק הדמוקרטיה בישראל על ידי תיקון מבנה הממשל כדי שלכל אזרח ואזרחית במדינה תהיה השפעה על תהליכי קבלת החלטות בנושאים שנמצאים על סדר היום שלהם. בעבר, פעילי התנועה היו שותפים למאבק נגד בניית שכונה חדשה בסטלה מאריס והארגון אף סייע לקיים בחירות דמוקרטיות לוועד שכונת כרמל צרפתי.
"ישראל היא המדינה הכי ריכוזית מבין כל מדינות המערב", מסביר סמנכ"ל תנועה ישראלית, שי גולוב, "המון מההחלטות מוחלטות על ידי משרדי הממשלה בירושלים ולא על ידי הרשות המקומית. אנחנו שואפים לקדם ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לזה המקומי על ידי הוספת רובד תת מוניציפלי, שאלה הם ועדי השכונות, ועוד רובד ביניים בין השלטון והרשות המקומית למרכזי דוגמת מועצות אזוריות ואשכולות אזוריים".
איך מסדירים את ועד השכונה כגוף רשמי ומוכר בישראל?
"ועד שכונה לא מופיע בחוק הישראלי ולכן צריך לייצר עובדות בשטח. בהתחלה שאפנו לקדם חקיקה ראשית בממשלה של אסדרת ועדי שכונות, אבל בסוף בחרנו ללכת בדרך אחרת של אסדרה עירונית שתבוא מלמטה. במודל שלנו אנחנו עובדים בערים שונות עם תושבים ומסייעים להם להקים ועדים שיבחרו בצורה דמוקרטית ובמקביל עובדים מול הרשויות שייצרו תקנון, יקבעו מסגרת בחירות וייצרו דיאלוג מול התושבים, שיצור מערכת יחסים שתשרת את האינטרסים של כל הצדדים".
באוטופיה, איך צריך להיראות הממשק בין הרשות המקומית לוועד השכונה?
"ישיבות קבועות של ועדי השכונות עם העירייה, אחת לתקופה סיורים של ראשי אגפים בעירייה בשכונות עם הנציגות הנבחרת, שיח משותף על תקציב ייעודים לפיתוח השכונה בנושאי תשתיות, חינוך, בנייה ותרבות. במציאות, כולם מכירים את כולם. הפעילים מכירים את הדרג הפקידותי והמקצועי בעירייה. אנחנו שואפים לתת למתנדבים כלים מקצועיים וטיפים להליכים פורמליים של עבודה ציבורית כדי שהוועדים ישיגו הרבה יותר מאשר שיחת טלפון לא רשמית. אנחנו רואים גם שהציבור רוצה להיות מעורב בקבלת ההחלטות וגם הרשות, זה שאלה של אמון וחשש, שאלה של כמה לשחרר לתושבים וכמה לנהל ניהול ריכוזי".
