בכל ערב בדיוק בחצות, מפסיקה המוזיקה בבר החדש הדלפק בעיר התחתית וכל הנוכחים עוצרים את עיסוקיהם לרגע כדי להרים כוסית. זו אחת מדרכי ההנצחה של הבעלים, אליה פרג' ועופרי אלבז, שני לוחמים בני 20, שאיבדו במלחמה האחרונה חמישה חברים. "בזכותם יש לנו את הזכות לשבת בבר וליהנות", הם מסבירים את המעבר הטבעי מעצב לשמחה
"גיא שמחי, מאור כהן אייזנקוט, עידן רז, מתן מלכה וירון זוהר – הכוסית הזו מוקדשת לכם", כך, כל ערב בדיוק בחצות, נעצרת הפעילות בבר הדלפק החדש בעיר התחתית לפאוזה קצרה של זיכרון עצוב, שלאחריה השמחה חוזרת למסלולה.
"זהו בר חברים שמח, אבל אנחנו לא מתעלמים מהעצב", אומרים שני השותפים, אליה פרג' ועופרי אלבז, "גם כשהמקום הכי מלא, גם שכולם הכי מבסוטים שיש, הכי שיכורים, אנחנו עוצרים בחצות את הכל, נרים כוסית ונזכיר את כל החבר'ה האלה שבזכותם אנחנו חיים פה ובזכותם יש לנו את הזכות לשבת בבר וליהנות".
מאז שהיו ילדים בבית הספר האזורי בגליל המערבי, חלמו שני הקיבוצניקים בני ה-20 לפתוח בר ביחד. פרג' מקיבוץ סער, לוחם בסיירת צנחנים ואלבז הגולנצ'יק מקיבוץ יסעור השתחררו ממש עכשיו מהשירות הסדיר לאחר עשרה חודשים בשדה הקרב, שם איבדו חברים קרובים מבית הספר ומהצבא. הבר למעשה נפתח לזכרם, כדי לספר אילו אנשים הם היו באמת, ההפך מהפרטים היבשים שדובר צה"ל מוציא על החללים.
"הבר הזה משקף את המעבר הבלתי אפשרי של עצבות נוראית ביום הזיכרון שמתחלפת בשמחה ביום העצמאות", אומר פרג'. "הרעיון שעומד מאחורי פתיחתו הוא הנצחתם של החברים שלנו, את השמחה שהם הקרינו והשאירו מאחוריהם. התייעצנו עם המשפחות, כי רצינו לעשות זאת בצורה הכי נכונה ואותנטית וכולן רצו להנציח את יקיריהן על ידי סיפורים קטנים של שמחה והאור שהם הביאו בחייהם".
קיר אחד בבר מוקדש לפינת הנצחה יפה, עם תמונות וציטוט של משפט שכל אחד מהחמישייה השאיר אחריו. בנוסף, בקרוב יקבל כל לקוח תפריט עם סיפור. "סיפור שהמשפחה או החברים רוצים לספר", אומר פרג', "יש לנו סיפור על מאור שיצא לבר עם חברים, הם שתו שם איזה 40 שוטים של ערק, מה שהפך את הערב למאוד שמח. החברים שלו רצו לספר על החוויה המטורפת שזכורה להם במיוחד. על כל אחד יש זרקור שהמשפחה או החברים בחרו, סיפור מלא חיים ושמח. בסוף אנחנו רוצים להנציח את הרושם שהם השאירו".
מה אתה יכול לספר עליהם?
"אלו חמישה חבר'ה שהיו חברים קרובים שלנו. גיא שמחי היה המפקד שלי בסיירת והיה דמות מטורפת עבורי. היינו גם חברים והיה לנו קשר מאוד מיוחד. עופרי היה באותה מחלקה בגולני עם מאור כהן אייזנקוט שהיה חבר מאוד טוב שלו והוא היה שם באותו אירוע שמאור נהרג. יש את עידן רז מגולני שלמד איתנו בבית הספר האזורי ואת מתן מלכה מצנחנים שלמד איתי בבית הספר ואת ירון זוהר מגולני ששיחק איתנו כדורגל. כל האנשים האלה ליוו אותנו במהלך החיים וצברנו יחד חוויות מאוד טובות".
כמו צעירים אחרים בני גילם, השניים מאוד אוהבים לשתות, לבלות ולהנות ובעיקר לשמח אנשים והצליחו להגשים את חלומם לפני שבועיים. הבחירה בחיפה ובעיר התחתית היתה טבעית להם, זהו אזור הבילויים המועדף עליהם מאז ומתמיד. "בשבילנו, שני קיבוצניקים, זה מעבר לעיר הגדולה, בדרך לכבוש את העולם", אומר פרג', "אנחנו מאוד מחוברים לעיר".
קראתם למקום הדלפק, מה משמעות השם?
"בספר 'תענוגות החיים' של עמוס קינן, יש חמשיר שנקרא 'הדלפק החסר', על כך שבמנטליות הישראלית אין לנו מקום לעבור בו בדרך מהעבודה הביתה. אנחנו הישראלים לא עוברים באף דלפק, בפסיכולוגיה זה נקרא 'המקום השלישי', בו אתה למעשה מרכז את הבילויים החברתיים שלך, כפי שנהוג בחו"ל. האנגלים עוברים בפאב לשתות בירה, הצרפתים והאיטלקים עוצרים לאפרטיבו ובניו יורק יש Happy Hour להוריד את הלחץ ובישראל זה לא קורה. הוא אומר שאדם שלא עוצר בדלפק יש לו עבר, יש לו עתיד, אבל אין לו הווה".
הבר נפתח בסמטת אל הילאל מול מוזיאון הרכבת ויש בו כ-35 מקומות ישיבה בפנים ומספר דומה על הטרסה החיצונית. המוזיקה במקום היא ישראלית, תפריט הבירות והיינות על טהרת התוצרת המקומית, כמו מבשלת אלכסנדר ויקבי כרמל ותפריט האוכל מתבסס על טריות ושימוש בחומרי גלם הכי טובים. ההמבורגר עם התוספות, העראיס והקריספי צ'יקן הולכים מצוין עם בירה צוננת.
הדלפק, רחוב אל הילאל 2, מול מוזיאון הרכבת. שעות פעילות: רביעי מ-19:00 עד אחרון הלקוחות, חמישי עד שבת מ-21:00 עד אחרון הלקוחות. טלפון להזמנת מקום: 054-7379773.
