סרטו החדש והמדובר של הבמאי האיראני מוחמד רסולוף "זרע התאנה הקדושה", יפתח את פסטיבל הסרטים ה-40 בהקרנת גאלה חגיגית ב-15 באוקטובר. הסרט שמותח ביקורת קשה על המשטר האיראני, זוכה פרס מיוחד של חבר השופטים ופרס הביקורת בפסטיבל קאן 2024
"זרע התאנה הקדושה", סרטו החדש של הבמאי האיראני המהולל מוחמד רסולוף, נבחר לפתוח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה בחוה"מ סוכות. זוהי דרמה משפחתית חברתית ופוליטית, באריזה של מותחן עוצר נשימה. הסרט מותח ביקורת קשה על המשטר האיראני ומתייצב לצד מחאת הנשים באופן קולנועי מטלטל ורב משמעות.
מאז 2010 שרוי רסולוף במאבק תמידי מול המשטר האיסלמיסטי הקיצוני השולט באיראן והוא מצא דרכים ליצור סרטים שהפכו עם השנים יותר ויותר ביקורתיים כלפי הממשלה בטהרן. בשל כך, לאחר הכרזת פסטיבל קאן על השתתפותו בתחרות הרשמית השנה, עשתה איראן מאמצים למנוע את הקרנת הסרט.
רסולוף נידון לשמונה שנות מאסר ולעונש מלקות, חויב לשלם קנסות, ונכסיו הוחרמו. נוסף על כך, כל אנשי צוות ההפקה זומנו לחקירות שבמהלכן הופעל עליהם לחץ לשכנע את רסולוף למשוך את סרטו מהפסטיבל. למרות כל אלו הצליחו רסולוף וכמה מחברי צוותו לברוח מאיראן. הם התגנבו אל גבולות המדינה, עברו בחשאי את הגבול, וברחו אל גרמניה כפליטים.
כך הצליח רסולוף להגיע אל הקרנת הבכורה של הסרט בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן, יחד עם שלוש משחקניות הסרט. את ביקורתו הפוליטית המשיך לבטא גם על השטיח האדום, שם הניף את תמונותיהם של השחקנית והשחקן בתפקידים הראשיים: סוהיילה גולסטאני ומיסאג זארה, השניים נעצרו באיראן סמוך לבכורה בקאן והיה חשש לגורלם. הוא הודה לקהל בפרסית והביע תקווה לעתיד טוב יותר באיראן.
בראיונות שנתן סיפר: "כל הזמן חשבתי, ובכן, אם איעצר בזמן יצירת הסרט, אבלה לפחות חמש שנים בכלא. וידעתי שהסרט הזה יוביל להאשמות אחרות נגדי". לדבריו, הוא "סמך על הקצב האיטי של הממשל המשפטי" כדי לסיים את הפרויקט, ויצר קשר עם עמיתיו בחו"ל כדי לוודא שהם יכולים להביא את הסרט לקו הסיום במקרה של מעצרו.
"זרע התאנה הקדושה", הוא קופרודוקציה איראנית, צרפתית, גרמנית ואורכו 167 דקות. משחק: מיסאג זארה, סוהיילה גולסטאני, מהסה רוסטאמי, סטרה מאלקי.
תקציר: בביתו, אימאן הוא בעל ואב פטריארך במלוא מובן המילה. בחוץ הוא שופט חוקר בבית המשפט המהפכני בטהראן. הוא זכה זה עתה לקידום, ואשתו ושתי בנותיו מקבלות הנחיות מדויקות לגבי מה שנדרש מהן לאור תפקידו החדש ובעל החשיבות. אבל רוח המחאה הפוליטית שמשתוללת ברחובות העיר מחלחלת גם אל תוך ביתו של אימאן, וכאשר האקדח שלו נעלם, הוא נוקט צעדים קיצוניים שרק מוסיפים למתיחות הגוברת בבית, עד שכל בני המשפחה מגיעים לקצה – ומעבר לו.