לכל אלפי המילואימניקים שם בחוץ, בין אם אתם בין משימות, בין אם כבר סיימתם ובין אם אתם ממש עכשיו שם. אתם ללא ספק גיבורי השעה, גיבורי השנה, גיבורי על. אתם דוגמא לעוז ולרוח, לנתינה ולאהבת המולדת. אנחנו כולנו מודים ומצדיעים. בשם כל המילואימניקים, מקבל את האות סרן (מיל') מעוז שאטל שמשרת מעל ל-200 ימים

ענבר דותן פרסום: 08:33 - 02/10/24
סרן (מיל') מעוז שאטל עם חייליו בעזה | צילום: דו"צ
סרן (מיל') מעוז שאטל עם חייליו בעזה | צילום: דו"צ

ב-7 באוקטובר, בעוד רבים מאיתנו ישבו מול הטלוויזיה מוכי הלם, יגון ופחד, אלפי מילואימניקים עזבו את אותה כורסא נוחה ובטוחה והתייצבו למשימה הלאומית. עזבו עסק קטן שהקימו, אשה בהריון, הורים מודאגים, לימודים, או מקום עבודה בטוח.

סרן (מיל') מעוז שאטל, מפקד מחלקה לוחמת בגדוד 12 בחטיבת הנגב, מורה בבית ספר יסודי ביומיום, נמצא בשירות מילואים כבר מעל ל-200 ימים והוא מקבל מאיתנו עבור כלל הלוחמים המילואימניקים את תואר גיבור השעה.

בזמן שאתה גם לוחם בבית חאנון, גם תופס קו באיו"ש וגם עסוק בהגנה על יישובי העוטף, נולדה לך ילדה ראשונה.

"וואו, אני חושב שהתוספת של הלידה לשנה הזו, זה משהו מטלטל ומשמעותי וחוויתי. לשמחתי הרבה זכיתי להיות בלידה. אשתי התחילה את החודש התשיעי כשהחלה המלחמה וקצת אחרי הלידה הצטרפתי לפלוגה שלי בעזה. לילדה קראנו ליה. אני לא רואה אותה מספיק, כמו שחשבתי שאראה, אבל אני משתדל בין הסבבים לנצל את הזמן ולהיות איתה כמה שיותר ומקווה לא להפריע לאשתי בגידול שלה".

סרן (מיל') מעוז שאטל עם נויה שנולדה במלחמה | צילום: דו"צ
סרן (מיל') מעוז שאטל עם נויה שנולדה במלחמה | צילום: דו"צ

אף אחד מהמילואימניקים לא שאל שאלות, עזב הכל ופשוט התייצב להגנה על המולדת להיות חלק מאותה משימה לאומית. ברגע שהפכת לאבא, המשימה הרבה יותר ברורה?

"הרבה יותר. מן הסתם המשימה קצת יותר מפחידה, מצד שני אתה מרוויח הרבה יותר. עכשיו שאני הורה, הרבה יותר ברור לי עבור מה אני נלחם ובשביל מה שאני מגיע למילואים. יש פה דור שצריך לגדול פה במדינה גם אחרינו ואנחנו הולכים להבטיח לו את זה".

איפה היית ב-7 באוקטובר?

"היינו במלון ברמת גן, היינו אמורים ללכת להופעה של ברונו מארס במוצ"ש. כידוע הוא התקפל מהר ואני התקפלתי לצאלים. אשתי נשארה במלון ובצאת החג היא נסעה למשפחה שלה. החיילים הגיעו ביום ראשון, יום אחריי. התחלנו אימונים לקראת כניסה ובערך חודש אחר כך, החטיבה והגדוד נכנסו לרצועה ללחימה".

אתה מורה בבית ספר תיכון. שאלות שהתלמידים שואלים שאתה הולך איתן אחר כך?

"התלמידים עוד לא פגשו אותי, אני בשנתי הראשונה ואמור להתחיל התמחות, סיימתי בדיוק את התואר. השבוע הגעתי לבית הספר בפעם הראשונה והתחלתי ללמד יום לפני ראש השנה. לצערי, בגלל המילואים אני מתחיל את השנה באיחור, אבל לא נורא".

מורה לאיזה מקצוע?

"אני מורה לספרות בכיתות י' וי"ב".

אתה הולך לשנות משהו בתוכנית שקיבלת?

"גם אם לא נשנה, המילים שלנו הן אחרות. המסרים שאנחנו מהדהדים מתוך מה שאנחנו מלמדים, אהיה חייב לזרוק איזו זעקה של ציונות, של ערכים הקשורים למדינה ולצבא. אני חושב שזה יהיה משהו מאוד משמעותי בשיח של התלמידים. לשמחתי ספרות באמת מייצרת שיח וזה יהיה מגולם שם באופן חד משמעי".

אתה מקבל מאיתנו את התואר בהצדעה, בדום מתוח. אנחנו גאים ומודים ומבטיחים שביחד נראה את הימים האחרים.

"אשמח להוסיף לתואר את אשתי. אני עושה את תפקידי, אבל בסוף היא זאת שנושאת בעול, היא ועוד הרבה משפחות של מילואימניקים. אז אם כבר, התואר מגיע אליה".

גיבורי על – משדר מיוחד לראש השנה – מסכמים שנה בין לחימה לתקווה. להאזנה לראיון המלא של סרן (מיל') מעוז שאטל עם ענבר דותן: