עיריית חיפה הגישה הבוקר לבית המשפט העליון עתירה כנגד משרדי התחבורה והאוצר וחברות כביש חוצה ישראל וכרמלטון, בה דרשה להורות למשיבים להסביר מדוע לא תבוטל אגרת הנסיעה במנהרות הכרמל, או לחילופין שהמדינה תישא בעלויות השימוש בהן. "הגיעה העת שהמשיבים יידרשו לנושא, יישאו בתקצוב השימוש של הציבור בתשתית של מנהרות הכרמל, ובכך יפסיקו את האפליה התחבורתית הבוטה שיצרו", נכתב בעתירה
עיריית חיפה, באמצעות היועצת המשפטית עו"ד ימית קליין, הגישה היום (רביעי) לבית המשפט העליון עתירה כנגד משרד האוצר, משרד התחבורה, חברת כביש חוצה ישראל וקבוצת כרמלטון למתן צו על תנאי, במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לתת טעם מדוע לא תבוטל אגרת הנסיעה במנהרות הכרמל עבור כלל משתמשי הדרך ולשאת בעלויות השימוש במנהרות הכרמל, בדומה לנעשה בכבישים מקבילים אחרים בישראל.
לחילופין, וככל שסעד זה ידחה, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים – משרד האוצר והתחבורה – על המשך העברת תשלומים לזכיין – כפי שעושה כבר המדינה משנת 2018 ואילך – אך הפעם באופן רחב היקף עוד יותר, אשר יביא להפחתה משמעותית של תעריפי אגרת הנסיעה במנהרות הכרמל. וכן להורות למשיבים כולל חברת חוצה ישראל על התאמת תשלומי האגרה למודל דיפרנציאלי, אשר גם בו יהא כדי להקל על המעמסה הכלכלית המושתת כיום על משתמשי הדרך ואף למקסם את אופן והיקף השימוש בכבישי מנהרות הכרמל.
בעתירה זו שטחה העותרת את התשתית העובדתית והמשפטית למסקנה, כי לא רק שזכויות חוקתיות מרכזיות של תושבי מטרופולין חיפה נפגעות כתוצאה ממודל האגרה המיושם בכביש מנהרות הכרמל אלא שהפגיעה באותן זכויות איננה מידתית, שכן המודל עבורו מוקרבות אותן זכויות איננו משרת את האינטרס הציבורי באופן מלא ומיטבי.
בעתירה נכתב כי "כיום בשנת 2024, אין הצדקה כי תושבי חיפה ומשתמשי הדרך ישאו בעול הטעויות שנעשו בתחילת הדרך, כשהמדינה לא היתה מנוסה עדין בפרויקטים מסוג זה כפי שהיא מודה בעצמה וכפי שעולה מדו"חות מבקר המדינה".
לטענת העירייה, "מי שצריך לשאת בפערים שנוצרו ובפגיעה באינטרס הציבורי היא המדינה עצמה, כפי שכבר לקחה על עצמה מאז שנת 2018 אולם, על פי דרישת העותרת בהיקף רחב יותר. שנת 2024 בה אנו נמצאים כעת, הינה גם סיומה של התוספת שנחתמה להסכם הזיכיון בדצמבר 2017, שלפיה הועברו התשלומים מטעם המדינה לזכיין לצורך הפחתת אגרת הנסיעה. על כן בנקודת זמן משמעותית זו מבקשת העותרת מבית המשפט להורותו למשיבות לערוך חשיבה מחודשת אודות המודל בכללותו וגובה האגרה בפרט ולעצור את הפגיעה המתמשכת בתושבי חיפה וסביבתה. יש לתת את הדעת גם על כך, כי תרחיש פיתוח הבינוי והתשתית התחבורתית מלפני כ-35 שנים הינו שונה משמעותית מזה המאפיין את המציאות בעיר חיפה כיום ובערים הסמוכות שבמרחב המטרופולין. גם מבחינה זו עולה הצורך בבחינה מחודשת של מתווה גביית האגרה".
בסיכום העתירה, כותבת היועצת המשפטית כי "הגיעה העת, אם כן, שהמשיבים יידרשו לנושא, יישאו בתקצוב השימוש של הציבור בתשתית של מנהרות הכרמל, ובכך יפסיקו את האפליה התחבורתית הבוטה שיצרו ויאפשרו לציבור הרחב למצות את התשתית התחבורתית המשמעותית שמספקות מנהרות הכרמל".
את תגובות המשיבים נפרסם לכשיתקבלו.
