הפתרון להישגים הנמוכים בלימודים של תלמידי ישראל נעוץ דווקא בהשקעה בחינוך לערכים, כך גורס הרב אופק מאיר, מנכ"ל המרכז החינוכי ליאו באק, בעקבות פרסום המחקר על ההתדרדרות המשמעותית בהישגים מזה 17 שנה: "הנתונים החד משמעיים מושכים את תשומת הלב לסימפטום במקום לבעיה השורשית הנעוצה בנורמות ערכיות פגומות ומקולקלות מאוד בחברה הישראלית"
בשבוע שעבר פורסם סקר לפיו ישנה ירידה גדולה בהישגים של תלמידי ישראל. אחד מכל חמישה תלמידים נמצא מתחת לממוצע הציונים בהישגים בקרב תלמידי ח' במתמטיקה ובמדעים. עוד עלה מהמחקר כי בתחום המתמטיקה, ישראל הידרדרה מהמקום התשיעי למקום ה-23 ובמדעים למקום ה-25. ההידרדרות המשמעותית מזה 17 שנה.
הנתונים החד משמעיים מושכים את תשומת הלב לסימפטום במקום לבעיה העמוקה והשורשית הנעוצה, לעניות דעתי, במשבר הערכי החמור בו נמצאת החברה הישראלית מזה מספר שנים, כזה שמותיר תלמידים, הורים ואף אותנו, אנשי ונשות החינוך לעיתים בחוסר אונים למול נורמות ערכיות פגומות ומקולקלות מאוד בחברה בעשורים האחרונים.
במאמרה "הקשר בין מצב רגשי חברתי ובין הישגים בלימודים של תלמידי בית ספר", טוענת ד"ר דפנה הדר-פקר כי נמצא שההתמודדות היומיומית של התלמידים עם דרישות בית הספר מתרחשת בהקשר חברתי שהינו בעל השפעה מכרעת על תפקוד התלמיד והישגיו בפועל.
תלמידי ישראל אשר התמודדו בשנים האחרונות עם השלכות חברתיות מהותיות עקב מגפת הקורונה, השסע החברתי עקב ניסיון המהפכה המשפטית וטראומת המלחמה הקשה והארוכה בתולדות ישראל, אינם יכולים להיות פנויים רגשית ללמידה שבשגרה ועלינו לבסס את החינוך החברתי-ערכי והרגשי בחייהם המוצפים בתחושות אי וודאות, כעס וחשש מפני עתידם ועתיד החברה.
דווקא במציאות מורכבת בה אנו נמצאים, חינוך לערכים כאחריות אישית, רגישות לזולת, הקשבה ואמפטיה, יטפחו אצל תלמידינו איכויות וכישורי חיים בעלי השפעה גם על ההישגים הלימודיים ועל המוטיבציה ללמידה.
בנוסף, חינוך חברתי המקדם ערכי קהילה ומנהיגות אישית יש בו כדי לייצר אקלים כיתתי מכיל, שיאפשר שיתוף פעולה ויחסי תלמיד-מורה בריאים, כמו גם מרחב בטוח להשמיע ולקבל דעות שונות ומגוונות, לשאול ולחקור באופן עצמאי וללא חשש נושאים מורכבים וטעונים שבליבת נשמת האומה.
אנו רואים את ההשלכות של חינוך ערכי על הישגי התלמידים גם אצלנו במרכז חינוך ליאו באק: מפגשים חברתיים, מעורבות קהילתית, ושיח אישי שבין מורה ותלמיד מייצרים תחושת ביטחון ומסוגלות עצמית המעודדים אותם להשקיע ולהתמיד גם במקצועות הלימוד השונים ולייצר דיון ושיח רציני ומעמיק בשיעורים.
ברור כי על מדינת ישראל להשקיע את המשאבים העצומים הנדרשים לצמצום הפערים הפנים ארציים וצמצום הפערים ביחס לעולם המערבי, אך ההשקעה אינה יכולה להיות רק בפן הפדגוגי אקדמי: אלא השקעה בחדשנות פדגוגית תרבותית וחברתית המציבה את הערכים ואת ההקשר החברתי שבעולמו של החניך ביסוד המעשה החינוכי ולהקנות לתלמידי ישראל כלים משמעותיים מבחינה חברתית, רגשית ואקדמית להמשך מסע חייהם.
אסכם בתמצית כי עבורנו בליאו באק החינוך הוא ה–TEXT אך הקהילה היא ה-CONTEXT, היא זו שבהקשרה מתחולל הלימוד ומכך שתכלית החינוך והקהילה מכוונת לתיקון עולם.
*הדר פקר-דפנה (2013) "הקשר בין מצב רגשי חברתי ובין הישגים בלימודים של תלמידי בית ספר". סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת הוועדה "מערכת חינוך לכל וכל אחד", היוזמה למחקר יישומי בחינוך.
הכותב הוא הרב אופק מאיר, מנכ"ל מרכז חינוך וקהילה ליאו באק, איש חינוך שהחל בעבודתו במוסד החינוכי בשנת 1989 ומילא שורה ארוכה של תפקידים לאורך שנות עבודתו.
