פאנל ייחודי בנושא גיבורי על התקיים אתמול (רביעי) בטכניון בהנחיית השחקן, הקומיקאי, התסריטאי והבמאי גורי אלפי. הפאנל עסק בסיפוריהם של הגיבורים והגיבורות של הטכניון – סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל שהפגינו מאז אירועי 7 באוקטובר גבורה צבאית ואזרחית תוך שילוב מאתגר בין אקדמיה, מילואים ומשפחה. פאנל גיבורי על הוא אחד האירועים הראשונים של מרכז החוסן החדש בטכניון – גוף המרכז את כלל ההיבטים הקשורים לחוסן בקמפוס

חגית הורנשטיין פרסום: 15:55 - 19/12/24
גורי אלפי, נמרוד זיידמן ובר גורן | צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון
גורי אלפי, נמרוד זיידמן ובר גורן | צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

פאנל ייחודי בנושא גיבורי על התקיים אתמול (רביעי) בטכניון בהנחיית השחקן, הקומיקאי, התסריטאי והבמאי גורי אלפי. הפאנל עסק בסיפוריהם של הגיבורים והגיבורות של הטכניון – סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל שהפגינו מאז אירועי 7 באוקטובר גבורה צבאית ואזרחית תוך שילוב מאתגר בין אקדמיה, מילואים ומשפחה. "אני שמח להיות פה ולהנחות את הפאנל עם כל הגיבורים והגיבורות". אמר אלפי בדברי ההקדמה, "זה מרגש אותי מאוד. זו הייתה שנה קשה מאוד, ואני מרגיש שבתקופה שעברנו גילינו מחדש את המדינה ואת אזרחיה".

בפאנל השתתפו ד"ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית והסטודנטים בר גורן (הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון), עומרי נתנזון ונעמי סילברסטין (הנדסת חשמל ומחשבים), סתיו אבירם (מדעי המחשב), גיא פינקלשטיין (רפואה) ואלכס גרבר ונמרוד זיידמן (הנדסת אווירונאוטיקה וחלל).

מכבי קרית מוצקין 320_100 11/24
משתתפי הפאנל גיבורי על | צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון
משתתפי הפאנל גיבורי על | צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

פאנל גיבורי על הוא אחד האירועים הראשונים של מרכז החוסן החדש בטכניון – גוף המרכז את כלל ההיבטים הקשורים לחוסן בקמפוס. הוא פועל בניהולה של איילת פריימן ותחת אחריותו של המשנה הבכיר לנשיא, פרופ' עודד רבינוביץ, בשיתוף דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן. תרומה נדיבה מקרן רוטשילד אפשרה את התנעת המרכז ואת קיומו של פיילוט החוסן שעל פיו יפעל. נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר בפתיחת הפאנל כי "יש קשר ישיר בין חוסנה של קהילה לבין הקירבה בין חבריה. למדנו את זה בכל המשברים שעברנו בחמש השנים האחרונות. הקשר בין חברי הקהילה הוא מרכיב חיוני בחוסן, ובתוך הטכניון זהו קשר יוצא דופן. זאת הרוח המיוחדת שטופחה תמיד מאז היווסדו של הטכניון לפני מאה שנה".

נעמי סילברסטין | צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון
נעמי סילברסטין | צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

לנמרוד זיידמן, שעמד לסיים תואר שני בארצות הברית, היה ברור ב-7 באוקטובר שהוא חוזר מייד לישראל ומתגייס לצבא. נעמי סילברסטין נשארה בבית עם ילדה בת שנתיים וחצי כשבעלה יצא למילואים – 175 ימים במצטבר. בני הזוג סתיו אבירם וגיא פינקלשטיין סיפרו על הפרויקטים שיזמו בהתנדבות בעקבות פרוץ המלחמה: רכישת מאות מטענים ניידים עבור המילואימניקים ואפיית עוגיות להמשך גיוס תרומות. אלכס גרבר, הגיע לפאנל היישר משירות המילואים במדים וסיפר כי בשבועות שקדמו ל-7 באוקטובר הוא היה שקוע בסיוע לאחותו, שאובחנה כחולת סרטן, ועד שסוף סוף חזר להתמקד בלימודיו פרצה המלחמה והוא גויס לדרום, נפצע בעזה והחליט לשוב למילואים כעבור שבועיים. הוא לא יכול היה לשאת את המחשבה כי חבריו ממשיכים להילחם והוא לא יהיה חלק מהם. הוא ציין כי כסטודנט בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל שתרמה רבות לביטחון אזרחי ישראל בשנה האחרונה, המשמעות של לימודיו ברורה לו היטב כיום. 

בר גורן, סטודנט מקיבוץ ניר עוז, סיפר על השבר הגדול בקיבוצו, על הקהילה שפונתה לאילת ועל חייו מאז. בערב ה-7 באוקטובר נחשבו הוריו של בר נעדרים, בשלב מאוחר יותר הוגדרו כחטופים ובסופו של דבר נמצאו גופותיהם. לדבריו, אחד הדברים החשובים בחייו כיום הוא קהילת ניר עוז, שבה הוא פעיל גם בימים אלה במהלך לימודיו בטכניון. "גיליתי שלעזור לאחרים – זה עושה לי טוב, זה מחזק אותי. אנחנו חייבים לזכור שמה שחשוב הוא האנשים שסביבנו".

עומרי נתנזון, סתיו אבירם, גיא פינקלשטיין ונעמי סילברסטין | צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון
עומרי נתנזון, סתיו אבירם, גיא פינקלשטיין ונעמי סילברסטין | צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

עומרי נתנזון סיפר כיצד גילה במהלך שירותו במילואים בחרבות ברזל שהוא חולה לוקמיה. מול הקהל הגדול שהגיע לאירוע, קהל שכלל את אחותו הצעירה שתרמה לו מח עצם ושלושה אונקולוגים המטפלים בו – הוא אמר כי "באונקולוגית לומדים שאתה לא מקבל פרס על זה שאתה סובל, ולכן אין טעם לסבול כשאפשר לבקש עזרה. בקשת עזרה היא חלק מניהול נכון של כלכלת משאבים". הוא הוסיף כי "השנה הזאת הזכירה לנו שיש אירועים שאין להם כל צידוק ולכן אין טעם לשאול מדוע הם קרו לנו. מה שנותר הוא לקחת צבעים ולצבוע משמעות בחיים – לאו דווקא לצבוע את האירוע הנורא עצמו אלא את מה שקורה אחריו. אולי זה נשמע קצת מלאכותי, אבל זה משהו שיכול להחזיק אותנו".