אופיר צרפתי ז"ל, שנחטף לעזה וגופתו חולצה במבצע צבאי, הצטרף כילד לאימונים ותחרויות במרכז הטניס בחיפה. כשפרש הוא הצטרף לצוות ההדרכה, אז התגלה לא רק כספורטאי מוכשר, אלא כאדם מיוחד שאהב את החיים. במרכז הטניס לא שוכחים וביום רביעי יתקיים במקום אירוע ספורטיבי מרגש בנוכחות משפחתו, חבריו ונציגים ממכבי חיפה, הקבוצה אותה אהד, בו תיחנך רחבה לזכרו שם חרוט: "הסתכלו לשמיים ותחייכו, אופיר אוהב אנשים שמחים"
ביום רביעי, 1 בינואר 2025, יתקיים במרכז הטניס חיפה אירוע לזכרו של אופיר צרפתי ז"ל, מי שנחטף לעזה ביום הולדתו ה-27 ממסיבת הנובה, נרצח וגופתו הוחזרה ארצה במבצע הירואי של חיילי צה"ל לאחר 55 ימים.
צרפתי ינק את האהבה לטניס מהבית. אביו חנן ודודו לילו שיחקו בעצמם והילד אופיר היה מגיע כמעט כל יום לחיפה מקרית אתא, כדי להתאמן ולהתחרות. הוא פרש ממשחק לפני שהתגייס, אך נשאר בתחום כשהצטרף לצוות המדריכים והעביר את האהבה למשחק לילדים אחרים במרכז.
"אופיר הוא חלק ממרכזי הטניס", אומר ערן דנק, מנהל המרכז בחיפה, "דודו, לילו צרפתי, הוא סמנכ"ל התפעול של מרכזי הטניס בארץ והיה כ-15 שנה מנהל מרכז הטניס בחיפה והוא בורג מאוד חשוב במערכת, לכן אנחנו עושים כאן את האירוע לזכרו של אופיר".
האירוע, תחת השם דריל חנוכה לזכרו של אופיר צרפתי ז"ל, הוא טורניר לילדים בגילאי 6 עד 18 ומעלה בקטגוריות שונות: מיני טניס; ¾ מגרש; מגרש מלא; עתודה תחרותית; ותחרותי. התחרות היא נושאת פרסים, אותם יקבלו כל הזוכים במקומות הראשונים, אך כל משתתף בדריל זכאי להשתתף בהגרלת הפרסים הגדולה שתתקיים בסיום התחרויות, בטקס הסיום. "לאירוע תגיע משפחת צרפתי יחד עם חברים של אופיר שגם ישחקו וכן נציגי קבוצת מכבי חיפה שאופיר היה אוהד שרוף שלה. יגיעו כמה שחקנים וחלק מהצוות המקצועי", אומר דנק, "התחרויות יתחילו ב-16:30 ועד 18:00 ואחר כך נעשה כולנו טקס הדלקת נרות, זה יהיה נר שמיני של חנוכה. באירוע תיחנך רחבה שהוקמה לזכרו של אופיר. זו פינת דשא יפה, עם פרגולה, נדנדה וספסלים. בסמוך הצבנו שלט מעץ עליו חרוט הסיפור של אופיר עם תמונה שלו".
על קורות הפרגולה נכתבו משפטי השראה: "הסתכלו לשמיים ותחייכו, אופיר אוהב אנשים שמחים"; "בכל דבר שאעשה אהיה הטוב ביותר" ו-"כל יום הוא דף שאתה כותב בספר החיים". על הלוח שמנציח אותו נכתב שהטניס לימד את אופיר ערכים של התמדה, משמעת עצמית וספורטיביות: "אופיר ילד הטניס שלנו. במרכז הטניס חיפה צמח והתפתח, לא רק כספורטאי מוכשר, אלא כאדם מיוחד. על המגרש למד להתמודד עם אתגרים, לחגוג ניצחונות ולהתמודד עם הפסדים בכבוד. אופיר הפך את אהבתו לטניס לדרך חיים, הוא שילב את המצוינות הספורטיבית עם אישיות קורנת וחיוך שהאיר כל מגרש".
דנק, איזה שחקן הוא היה?
"הוא כן היה שחקן טוב ששיחק הרבה תחרויות. מי שיכול לספר יותר הוא דוד שלו".
לילו צרפתי, הבנתי שהיית דוד תומך. אתה יכול לספר על אופיר שחקן הטניס?
"אופיר היה ילד שובבי כזה שמאוד אהב את החיים, מאוד אהב ספורט, מאוד אהב טניס וגלישה. הוא שיחק הרבה טניס, כמעט כל יום בתוכנית תחרותית".
אתה היית הגורם המשפיע?
"אני מעריך שכן. גם אבא שלו חנן, שהוא אחי שיחק טניס. אני לקחתי את הטניס עוד יותר רחוק ונראה שאופיר הושפע מאיתנו. ניהלתי בעבר את מרכז הטניס בחיפה, מן הסתם הוא רצה להיות יותר קרוב אלי, אז הוא בא לשחק. נדמה לי שהוא היה בן 11 כשהתחיל והמשיך עד גיל 17. לפני הצבא, אם אתה לא הופך להיות הכי טוב בעולם, אתה הופך להיות מדריך וזה מה שהוא עשה גם אחרי שהשתחרר מהצבא".
אז איזה שחקן הוא היה?
"הוא היה שחקן עצבני מאוד, הוא לקח את המשחק מאוד קרוב לליבו, מאוד שונא להפסיד".
ספורטאי.
"כן, הוא היה ספורטאי שמאוד אוהב את החיים. אצלו ניצחון או הפסד זה היה על גבול חיים או מוות. הוא תמיד רצה לנצח, תמיד רצה להוכיח את עצמו, רצה להיות הכי טוב. באיזשהו מקום זה היה להוכיח לאבא ולדוד שהוא מספיק טוב ויכול להיכנס לנעליים שלהם".
מה אתה יכול לספר על אופיר שעדיין לא נכתב עליו?
"אופיר מאוד אהב ילדים. אתה לא ממש יודע עד שהבן אדם לא מתחיל להתעסק בהדרכה. הוא היה מדריך חם ואוהב, רואים בתמונות איך שהוא מרים אותם, מחבק אותם. ממש אהב ילדים, אהב להדריך אותם והם החזירו לו אהבה בחזרה".
