קשקושים בספריי שחור ואלים, השחיתו השבוע עבודות גרפיטי ברחוב שיבת ציור בוואדי סאליב, פרי שני פרויקטים אמנותיים שנעשו ברחוב, בהפקת אמנים מקומיים ואמני קירות מכל הארץ. האמנים המומים ממעשה הוונדליזם המרושע וקוראים לעיריית חיפה לעודד פרויקטים נוספים של ציורי קיר ולהכניס צבע לרחובות אפורים
יד עלומה ומרשעת השחיתה השבוע באופן עקבי את כל עבודות הגרפיטי ברחוב שיבת ציון שבוואדי סאליב, בחלק הרחוב מול מבנה בית המשפט. העבודות הצבעוניות, פרי שני פרויקטים אמנותיים שנעשו ברחוב, הראשון בדצמבר 2020 והשני במרץ 2021, להן נחשפו וממשיכים להיחשף אלפי אנשים המגיעים בסופי שבוע לשוק הפשפשים בחיפה, הן עכשיו מכוסות בקשקושים ילדותיים בספריי שחור ואלים.
"הלם מוחלט, אין לי אפילו קצת של קצה חוט לדעת מי יכול לעשות דבר כזה ולמה", אומר עמירם שלוש מסטודיו ze.manish, שהיה שותף בהפקת שני הפרויקטים, "נראה כמו איזו שטות של ילדים, כי אם היה פה איזה מסר להעביר, כמו שלפעמים יש לאמני גרפיטי יריבים אשר מקסימום מכסים עבודה ישנה בעבודה חדשה, אבל אין פה כלום. זו סתם השחתה. השחתה מכוערת ועצובה, בלי שום תוכן או מסר שקופץ לעין".
רוב העבודות שהושחתו נעשו בהפקה שלך עם זה מה ניש ו-Hartattack972.
"החבר'ה שהגיעו לצייר בהפקה הזו לא הרוויחו שקל. רובם הגיעו לעבוד בעלות של חומרים, חלקם אפילו חומרים לא קיבלו, כי הם נכנסו לאחר שנסגר הליין-אפ והם הביאו איתם חומרים. זה בסך הכל משהו שעשינו בשביל האמנות. כל הדבר הזה היה נטו ביטוי עצמי ולמען הכיף, למען החברה. אלו היו ימים של קורונה, שהכל היה סגור ומבאס".
זה היה קשור למסכות ולפורים.
"נכון זה היה בפורים וקראנו להפקה Mask off. בדיוק שחררו אותנו מההגבלות, זה היה הסוף של הקורונה ואמרנו יאללה, זורקים את המסכות ועוברים למסכות של פורים כדי לעשות שמח בעיר. לפרויקט הקודם שעשינו שם, ארז שמח מקולקטיב סירה ואני, שרק מקצתו היה בחלק הזה של הרחוב קראנו סטריט קראפטינג".
ארז שמח, אחד היוצרים שהיו ועדיין מעורבים כמעט בכל פרויקט של אמנות רחוב בחיפה, מבואס: "כן ראיתי את זה ואיזו תגובה יכולה להיות לי? אמנם אין עבודה שלי בחלק שהרסו, למרות שציור שלי בחלק אחר של הרחוב כבר נהרס פעמיים, זה מבאס. יש זכויות יוצרים על האמנות במרחב הציבורי, מכך יוצא שזה בגדול פשע".
Gazoori_art אשר בזמנו קרא לעצמו Mitzgzr (מיץ גזר) פינק את החיפאים בשתי עבודות שונות בשני הפרויקטים, הוא לא חיפאי, ועל ההשחתה נודע לו רק כשהתבקש להגיב. "אוי לא, איזה מבאס, למה לעשות דבר כזה ולקשקש על כולם ככה?", הוא שואל את השאלה המתבקשת עליה אין לאף אחד תשובה, "ממש באסה כי זה היה פרויקט ממש יפה. מעניין אם קישקשו על שאר הציורים שעשינו בהמשך הרחוב".
על כולם.
"איזה באסה, יש אחד שממש אהבתי. לקח לי הרבה שעות לצייר את זה. ממש מבאס לראות את הרחוב ככה, אלו היו ממש אחלה ציורים שעשו את הרחוב קצת יותר שמח".
"אנחנו צריכים להילחם בתופעה ולהמשיך לצייר"
גם יצירתו הנפלאה של orezero_nine, לה הוא קרא "מלך הערסים", הממוקמת בסמוך ללשכת התעסוקה, ספגה שפריץ שחור. אורז, שאינו חיפאי, נעץ את העבודה הזו בעמוד האינסטגרם שלו, כך שהיא מופיעה בראש העמוד. "יו, מישהו ממש התאמץ לעשות את זה. זה ממש ממש בכוונה ולא סתם ככה על הדרך. מבאס בטירוף, אחד הציורים האהוב עלי", הוא לא מצליח להסתיר את האכזבה בקולו. "מה יש להגיב", אומר אייל טאוב, הלא הוא טאו בי, "חבל מאוד, אבל בסדר, אני רגיל לזה. שרד כמות יפה של שנים". ואילו שמעון וונדה המכונה shimda, שכבר חזר לא אחת לתקן עבודות שלו בעיר התחתית לאחר שהושחתו אומר: "מבאס לראות את זה, המטרה של כל האמנים הייתה להחיות את המרחב הציבורי ולעשות שמח לעוברים ושבים. זה פשוט רוע טהור להשחית בצורה כזו. אני כמובן אבוא לתקן את הציור וקורא לכולם להחזיר את המצב לקדמותו".
רולנד, המכונה Crime_fourz, צייר שתי עבודות ברחוב. אחת כבר מזמן נעלמה, השנייה הושחתה: "תראי בגדול אני לא כל כך התבאסתי. אני מרסס בחוץ כבר 14 שנים ואני פשוט רגיל לראות ציורים שנמחקים לגמרי או שקשקשו עליהם. ככה זה ברחוב, לפעמים ציור שורד שנים ולפעמים שבועיים שלושה, שום דבר לא נשאר לנצח. אני לא אשקר, זה כן קצת צובט בלב במיוחד בפרויקט בסדר גודל שכזה, כל עבודה שם לקחה כמה שעות טובות והמארגנים של הפרויקט הזה השקיעו מאמצים רבים בשביל שזה יצא לפועל. אבל הכל לטובה וכל סוף הוא התחלה חדשה".
"כשאני מצייר ברחוב, אני נותן את האמנות שלי בחינם ובאהבה לעולם, בשביל שגם אנשים שלא הולכים למוזיאון יוכלו להנות ממנה, אפילו סתם בדרך לעבודה", אומר erck במקור מחיפה ועבודותיו פזורות במרחב הציבורי, "זאת לא פעם ראשונה שעבודה שלי מושחתת ברחוב, אני לוקח את זה בחשבון. מהרגע שאני מתחיל לצייר על הקיר, זה אף פעם לא לנצח, תמיד יקרה משהו. ההשחתה שקרתה בחיפה מחרידה, קשה להבין מאיפה בא הרצון הזה להרס נטו. אני לא מוצא לזה שום סיבה, אבל זה קורה, ואנחנו צריכים להילחם בתופעה ולהמשיך לצייר. אני קורא לעיריית חיפה ובכללי לעיריות ברחבי הארץ להוסיף ולעודד פרויקטים של ציורי קיר ברחובות אפורים, לתת במה לאמנים מקומיים חדשים וותיקים – יש הרבה מאוד מוכשרים – רק ככה נוכל לנצח תופעות של ונדליזם טהור. ואולי המקרה זה מסר שאומר לנו שהגיע הזמן לחדש את כל הציורים ברחוב הזה".
אמני קירות גורסים שזכויות יוצרים על אמנות במרחב הציבורי, שייכות להם.
"נכון, זכויות היוצרים הן שלי".
אז יש פה סוג של פשע.
"ברור שזה פשע, כאילו כן פגעו בקניין רוחני שלי, אבל מה יש לעשות עם זה? לכי תמצאי מי עשה את זה".
יש מסביב מצלמות, אולי צריך להתלונן למשטרה.
"אין לי עניין להשקיע בדברים כאלה, אני מעדיף להשקיע בליצור משהו חדש. יש עוד כל כך הרבה קירות שזועקים לאמנות בחיפה. לא צריך להביא אמנים מחו"ל, יש מעולים כאן. נעשה אחד יותר יפה, השתפרתי מאז".
"אני לא מבין מה זו האובססיה הזו"
"לא פסחו על אף ציור, עברו אחד אחד באופן שיטתי. אני לא מבין מה זו האובססיה הזו", שואל שלוש ומבין שלא יקבל תשובה, "זה היה אחד הפרויקטים שיותר נהניתי לעשות, למרות שהיה מלחיץ ברמות כי היו לי רק שבועיים להפיק אותו עד שאישרו לנו את התקציב, עד שאישרו לנו בכלל לעשות משהו בחוץ בגלל כל ההגבלות. נשארו לי שבועיים לכל הדבר הזה וזה היה צפוף. כל יום הייתי על סף התקף לב מהפחד שאני לא אצליח להספיק, אבל בסוף היה כיף. זה אחד האירועים שנחרטו לי טוב בזיכרון. מבאס לראות, אבל זה לא מה שיוציא לנו את האוויר", הוא אומר וחולם בקול על גיוס תקציב מהעירייה לפרויקט חדש.
כנראה הגיע הזמן לעשות פרויקט חדש.
"לגמרי. מי שרוצה לעבור ולתקן את הציור שלו מוזמן, אבל אני מאמין שאם יהיה תקציב, החבר'ה יבואו ויעשו דברים חדשים. נעשה עוד פעם מייקאובר לשכונה".
צחי טרנו, פרויקטור במשרד מנכ"ל העירייה, הרימו לך להנחתה.
"מוזמנים להתקשר אלי".
