תור הזהב של הגינה הקהילתית בסירקין הסתיים לאחר 4 שנים של פריחה בהן היא הפכה למרכז קהילתי תוסס, לתוכו יצקו רכזי הקהילה השונים תוכן בעזרת האוכלוסייה המקומית. עכשיו, חזרה הגינה למקום מפגש לנרקומנים והומלסים, מלאה בזבל וניירות כסף. עם הפיכתה לגינה עירונית, מקווים התושבים שהביטחון יחזור והיא תשוב לפרוח
הופעות של מוזיקה חיה, הקרנות סרטים, סדנאות שתילה ובניית טרסות מאבן – הגינה הקהילתית ברחוב סירקין הייתה סמל לכוחה של גינה לגבש קהילה. היום, היא עומדת נטושה, מוזנחת, מלאת לכלוך ומשרתת בעיקר את קהילת הנרקומנים והזונות. זוהי סיפורה של הגינה.
בשנת 2020 חברה עמותת ארץ עיר הפועלת לקידום קהילתיות עירונית בפריפריה, לחברת הנדל"ן החברתית קרן הדרים שבבעלותה ארבעה בניינים באזור שוק תלפיות ולעיריית חיפה על מנת להקים גינה קהילתית, בין סירקין 3 ל-5, שתהיה ריאה ירוקה בתוך שכונת הבטון ותהווה מקום מפגש חברתי במקום העזובה שמשכה אליה דרי רחוב, נרקומנים וזונות. "הגינה הקהילתית נתנה מקום מפלט ואי שפיות לטירוף שקורה ברחוב סירקין", אומר ניב אוז'לבו, הרכז הקהילתי הראשון של הגינה והיום בעלים של הגן המניב.
שנתיים עבד אוז'לבו כרכז הקהילתי של הגינה מטעם ארץ עיר, שדאגה לתרומה חיצונית שתשלם את משכורתו, בהן הוא יצק תוכן ויצר פעילויות על מנת למתג את הגינה כמרכז קהילתי. "כשהגעתי, השכנים במקום לזרוק את הזבל לפח היו זורקים את השקיות מהחלונות ישר לגינה. זבל נערם, נרקומנים באו והלכו, המקום היה כל כך מוזנח שהוא הפך לחור שחור שאף אחד לא התקרב אליו", הוא משחזר ומוסיף, "היה צורך בשיתוף ציבור, בפגישות שבועיות עם התושבים כדי לתכנן ביחד איתם את העתיד של הגינה. במשך שנה, בתהליך ממושך שבו כל אחד מהתושבים הביע את דעתו, הצלחנו אבן אחר אבן להקים גינה קהילתית שתהווה פינה ירוקה בשכונת הדר ובאזור שוק תלפיות".
לאחר כשנתיים אוז'לבו עוזב ועידו זק נכנס לתפקיד הרכז הקהילתי למשך שנה. "אני חיפאי והגינה הקהילתית חשובה לי", הוא אומר, "אמנם אני לא תושב שכונת הדר אבל למקומות שונים בעיר יש השפעה אחד על השני. אפשר לראות הרבה גינות קהילתיות בחיפה כמו בגינת השבשבת, רמת אלון ובת גלים שעוזרות לשנות את פני השכונה ומוכיחות שגינה יכולה לתת כוח לקהילה, לחבר בין אנשים, ללמד ולחנך את התושבים לערכים של קיימות ולעיתים אף לספק תוצרת מקומית מיוחדת".
תושבי השכונה עזרו לתחזוקת הגינה הקהילתית?
"מספר דיירים היו שותפים בפרויקט וניסו לקחת אחריות. אחד מהם שהיה גר ממש קרוב עזר לי לתחזק את הגינה באופן יומיומי וביחד הצלחנו להביא אותה למצב הכי טוב שהיא הייתה בה מעולם".
במהלך 3 שנים מצליחים זק ואוז'לבו לגבש קהילה סביב שיקום הגינה על ידי פעולות מגוונות כמו שתילה משותפת, או סדנה לבניית טרסות שחלקן נשארו שם עד היום. "התקדמנו ממקום חשוך, בלי תאורה, מלא נרקומנים למקום שחבר'ה צעירים מגיעים אליו לשמוע מוזיקה חיה על במת עץ שנבנתה במיוחד לגינה, או לראות סרט שהוקרן שם על גבי בד לבן שנמתח במקום", אומר אוז'לבו.
קרלינסקי: "שכנים, ילדים, אנשים אחרי קניות שישי בשוק, או בליינים היו באים"
מי שאחראי על ארגון האירועים והפיכתה של הגינה למקום תוסס ובטוח גם בלילה הוא גיא קרלינסקי, בעליו של בר HQRN הנמצא ברחוב סירקין 5, סמוך לגינה. "הייתי מביא להקות מקומיות ולהקות שבאו להתארח ועושה מזה הפנינג", הוא מספר, "הייתי מוריד לשם את בר האלכוהול, מסדר את הכיסאות, ודואג להגברה. שכנים, ילדים, אנשים אחרי קניות שישי בשוק, או בליינים של המסעדות ברחוב היו באים. גם להקרנות הסרטים, שאליהן הזמנתי יוצרי סרטים, היה ביקוש. עשיתי את זה במשך שני קיצים עד שהגיעה המלחמה".
אתה יודע לשים את האצבע על נקודת התדרדרות של הגינה?
"היו כמה נקודות אבל העיקרית שבהן הייתה בתחילת המלחמה. עד אז, הגינה הייתה מתוחזקת על ידי סטודנטים מאוניברסיטת חיפה וויצו שקיבלו מלגה עבור החזקת הגינה ובשלב הזה, הכל פשוט הפסיק. עם הפסקת התחזוקה, החלה באופן הטבעי ההתדרדרות – הגיע הומלס שהפך את הגינה לבית, החלה ההשחתה ואיתה החלה האווירה הלא נעימה והמקום הפסיק לשרת את הציבור ועבר לשרת קבוצה מצומצמת של עבריינים, נרקומנים, זונות שבעצם היו שם גם לפני".
שלוסברג סלע: "לחצנו להפוך את הגינה מגינה קהילתית לגינה עירונית"
לאחר 3 שנים שבהן היו רכזי קהילה, הגינה עוברת לרשות סטודנטים מאוניברסיטת חיפה שמקבלים מלגה כדי לתחזק את הגינה ולייצר פעילות קהילתית, "התרענו שהמימון הפילנתרופי נגמר לנו והגינה חייבת להיחשב כגינה ציבורית שפעילות העירייה נוכחת בה", מסבירה ענבל שלוסברג סלע, מנהלת תחום התחדשות עירונית קהילתית מטעם ארץ עיר שמלווה את הגינה הקהילתית מיומה הראשון, הייתה אחראית על שיתוף הפעולה עם המוסדות האקדמיים ומסתכלת בראייה רחבה על התהליך. "האוכלוסייה שחיה מסביב לגינה היא לא אוכלוסייה שתתנדב להחזקת הגינה, היא אוכלוסייה שחיה בהישרדות, שצריכה להתפרנס ולא פנויה לזה", היא אומרת, "ולכן לחצנו להפוך את הגינה מגינה קהילתית לגינה עירונית שצריכה להיות מתוחזקת על ידי עיריית חיפה".
ההבדל בין גינה קהילתית לגינה עירונית נעוץ בגוף שאחראי על ניהול ותחזוקת הגינה. בגינה קהילתית הבעלות והניהול נמצאים בידי הקהילה בעוד שגינה עירונית נמצאת בבעלות העירייה ומתוחזקת על ידי עובדי הרשות או קבלני משנה. "אנחנו בפגישות עם האחראית בעירייה על הגינות הקהילתיות ועם אנשים מלשכת המנכ"ל", אומרת שלוסברג סלע, "וכבר אפשר לראות שהם הציבו מצלמות ומערכת כריזה לעזור לתחושת הביטחון האישי. בשלב השני צפויה התארגנות עם בעלי הבניינים מסביב, עם עמותת אקרופוליס שארגנה בעבר ימי התנדבות לניקוי סמטאות סמוכות לשוק תלפיות ותושבי השכונה, כדי להפוך את המרחב למרחב ירוק ומזמין".
היום, הגינה הקהילתית חזרה למקום מפגש לנרקומנים, מלאה בזבל, ניירות כסף המיועדים לשימוש בסמים ורק שאריות טרסה עשויות אבן נשארו זכר ל-4 שנים של ניסיון להחיות מרחב ציבורי חשוב.
שלוסברג, את אופטימית לגבי עתיד הגינה?
"כן, זה כמו הגלים שעוברים על השוק בזמן הקורונה ועכשיו המלחמה בהן יש ירידה ואז עליה למקום טוב יותר. בשיתוף פעולה של העירייה עם התושבים, העמותות ויזמי הנדל"ן, כבר בחודשים הקרובים נראה את הגינה חוזרת לפרוח".
את תגובת עיריית חיפה נפרסם לכשתתקבל.
