מרכז החינוך ליאו באק אירח השבוע את כנס הייסוד של התנועה למנהיגות חינוכית הומניסטית, בהשתתפות עשרות מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך. המשתתפים דני בחשיבות החינוך לעיצוב זהותה היהודית דמוקרטית של החברה הישראלית, דרכי ההתמודדות של אנשי החינוך, והפוטנציאל להרחבת ההזדהות המקצועית שיוצר החינוך ההומניסטי כתשתית משותפת לזרמים ומגזרים שונים
במרכז החינוך ליאו באק התכנסו ביום ראשון עשרות מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך לכנס הייסוד של התנועה למנהיגות חינוכית הומניסטית, שעסק באתגרי החינוך בימים אלו, כשברקע סוגיית החטופים או ערך השלום הופכים לנושאים שנויים במחלוקת.
במהלך הכנס, בו נכחו בין היתר נשיאת בית המשפט העליון בדימוס אסתר חיות, דנו המשתתפים בחשיבות החינוך לעיצוב זהותה היהודית דמוקרטית של החברה הישראלית, דרכי ההתמודדות של מנהלים ומחנכים בשמירה על ערכי החינוך ההומניסטי ועל הפוטנציאל להרחבת ההזדהות המקצועית שיוצר החינוך ההומניסטי כתשתית משותפת לזרמים ומגזרים שונים, תשתית שיוצרת שיתוף פעולה חינוכי חשוב ברמה הלאומית.
השופטת בדימוס חיות נשאה דברים ואמרה כי "הערכים ההומניסטיים הם הכרחיים בכל דמוקרטיה וכבוד האדם כזכות חוקתית מבטא את מיטב הערכים ההומניסטיים". היא הוסיפה: "חברה שמשליכה את כל יהווה על בתי המשפט צריכה לחשוב שוב. כדי ליישם את הערכים שיהפכו אותה להומניסטית נדרשת פעולה משולבת, חברתית, תרבותית וחינוכית, ובית הספר הוא מוסד מרכזי בעיצוב זהותה של החברה. החינוך ההומניסטי הוא בעל חשיבות אדירה במיוחד בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים ומפני שהוא מתמקד בהצמחת בני אדם, יש חשיבות עצומה בהבנה שאין נוסחה אחת 'להיות אדם'. התלמידים יזכרו את המבוגר שראה אותם כבני אדם, עודד אותם לשאול, נתן להם לטעות וראה בכך דרך לצמיחה". בסיום דבריה אמרה הנשיאה כי שחרור החטופים והחזרתם היא משימה הומנית שאין חשובה ממנה.
פרופסור יובל נח הררי שנמצא בחו"ל כעת שלח ברכה מצולמת ובה פרש את משנתו ביחס לחשיבות בניית מערכת חינוך ליברלית אידיאולוגית במציאות הנוכחית בישראל ובעולם. פרופסור אריאל הירשפלד, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, דיבר על החיבור העמוק של יהדות להומניזם, ועל האחריות לכלול את ערך האדם, המוסר, המשפט והדמוקרטיה בתוך היהדות. הוא הזכיר גם את ההקשר לעידן הבינה המלאכותית. בהמשך התכנסו המנהלים למעגלי שיח על מנת לדון בדרכים מעשיות לקדם את החינוך ההומניסטי במסגרת החינוך הממלכתי לאור מגילת העצמאות וחוק חינוך ממלכתי.
יוזמי הכנס ומייסדי התנועה בירכו את המשתתפים והשותפים והביעו תקווה כי הכנס הוא תחילתו של מסע התפתחות ולימוד משותף שיאפשרו למנהלים קבוצת תמיכה ובית רעיוני לקידום ערכי החינוך ההומניסטי לטובת החברה הישראלית כולה ולהבטחת עתידה כחברה דמוקרטית המעלה על נס את האנושי שבאדם.
אמנה לקידום החינוך ההומניסטי
במהלך הכנס דמו המנהלים בגיבוש אמנת הייסוד וניסחו את המחויבות היסודית למעשה החינוך ההומניסטי. באמנה נכתב בין היתר:
"אנו מצהירים ומתחייבים בזאת שנפעל על מנת לקדם בעשייתנו החינוכית, לרבות במשותף, את הערכים שהנחו את כינונה של מדינת ישראל, משאת נפשנו, כפי שהוסכמו על כלל ישראל והוצהרו במגילת העצמאות. בפרט, אנו מחויבות ומחויבים להקפיד בנחישות על חינוך תלמידנו ברוח העיקרון המכונן כי מדינת ישראל – '… תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות…'
"בצוק העת הזו בחברה הישראלית, אנו בוחרים כמחנכות ומחנכים לחזק את האמונה ברוח האדם, רוח עז. לנוכח היותנו חרדים לעתיד החברה הישראלית, שיקרה מכל ללבנו, אנו מחויבים להבטיח את ערכי הדמוקרטיה החופשית, בזיקה עמוקה לרעיונות המכוננים של תרבותנו היהודית וסיפורו ההיסטורי המופלא של עמנו – עם חפץ חיים הדבק בחתירה לשלום, צדק, חסד ואמת. אנו מאמינים שאין סתירה בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית, החותרת לשלום מבית ומחוץ, אלא להפך – המאפיינים הזהותיים הללו משלימים זה את זה, ואנו מחויבים לחנך לאורם יחדיו. בכלל האמור, אנו גם מתחייבים לחנך לטיפוח מידות טובות ויכולות הידברות, סובלנות, ולפעול למיגור התנהגויות פסולות של גזענות, התלהמות, בריונות ואפליה. אנו דבקים בנאמנות לחינוך כמנגנון לתיקונה העצמי של החברה".
