לא בטוח ששמתם לב, אבל מופיעי הרמזורים בצמתים השונים בחיפה נעלמו. להטוטן הכדורים מצומת שמשון כבר לא שם, גם צמד הלוליינים עם הסולמות והאלות נעלמו מצומת מת"ם. נגן הבוגנג מצומת חורב ואומן הכדורים מצומת מקסים נעלמו אף הם. הסיבה? עיריית חיפה החליטה להדירם מהצמתים בגלל מסוכנות באמצעות קנסות. והם בסך הכל רצו לצבוע את הרגע האפור ברמזור האדום, בצבע ורוד
מופע ג'אגלינג בצומת שמשון, נגן בוגנג בצומת חורב, צמד לוליינים בצומת מתמ – מופעי הרמזור הם דרך צבעונית לצבוע את הרגע האפור בו הנהגים עוצרים ברמזור האדום. אז לאן הם נעלמו מהצמתים השונים בחיפה?
"יונה יהב העלים אותנו, שלח אלינו פקחים, חילק לנו דו"חות וגרם לנו לעבוד במקומות אחרים בארץ", אומר חנן הרוש, שעבד כשנתיים כנגן בוגנג, כלי נגינה בצורת S שהרוש מייצר בעצמו, בצמתים ברחבי העיר.
הרוש: "במקומות אחרים מקבלים אותנו באהבה, בחיפה אתה מרגיש כמו מצורע"
הרוש, בן 35, גרוש חד הורי מעכו, מופיע עם כלי הנגינה שלו במשך שנתיים בצמתים של מרכז חורב, רחוב שמשון וגם באח"י אילת בקרית חיים. "אני עושה את זה גם בשביל השלמת הכנסה", הוא משתף, "אני לא קיבלתי קנס אבל 3 פעמים הגיעו פקחים והזהירו אותי שאקבל דוח בגובה 730 שקל בשל הפרעה לתנועה. זה מוריד את האנרגיות והחשק להופיע. לאחרונה חשבתי לחזור לרמזור ולהסתכן בקנס, רק כדי שאופיע עוד פעם".
מה אתה מוצא בלהופיע ברמזור?
"קודם כל, זו הנאה. אני בספורט מטורף – עולה על סולם, יורד ממנו, רץ, מנגן, עושה אירובי לפלג גוף עליון, אני נחמד לאנשים ואנשים נחמדים איתי", הוא אומר ומפרט את היתרונות של הנהגים החיפאים, "מה שיפה בחיפה זה שיש תנועה כל היום, אז אם כבר יצאתי מהבית זה לא לשעה או לשעתיים, אלא לכמה שעות שאני רוצה. חיפה היא עיר רווחית בכל השבוע, לא כמו במרכז הארץ, שם באמצע השבוע אתה מופיע לאוויר. פה בעיר אפשר להופיע כל יום ולהרגיש כמו סופ"ש".
למה לדעתך יהב רוצה לנקות אתכם מהרמזורים?
"לא יודע, אולי הוא רואה בנו קבצנים או דומים להומלסים. אני רואה בעצמי כאחד שבא לשמח וכנראה שהוא בא לכבות לנו את האור. בבאר שבע ובהרצליה אנחנו לפעמים מקבלים טיפים, אפילו מהשוטרים, זה מאד מקובל וראוי ופה כבר כמה פעמים שהפקחים הגיעו להעיף אותי עד שהבנתי שעדיף לי לעבור למקומות אחרים. אחד הפקחים אמר לי 'יונה לא רוצה יותר'. במקומות אחרים מקבלים אותנו באהבה, בחיפה אתה מרגיש כמו מצורע".
יורמן: "יש לי הזדמנות לצבוע את המקום בוורוד לכמה שניות"
אורי יורמן, בן 42, הוא להטוטן חובב ב-25 השנים האחרונות שהחליט לפני 6 שנים להפוך את התחביב למקצוע. הוא בחר את צומת שמשון פינת יותם והפך אותה, יחד עם הסולם וכדורי הג'אגלינג שלו, לצומת הבית שלו. "השילוב בצומת שמשון פינת יותם בין הרמזור האדום למכוניות שנמשך כ-70 שניות ותנועת המכוניות שכבר עומדות באדום כשאני מגיע, הופך את הצומת הזו לצומת טובה", הוא אומר.
מה הקסם בעינייך במופע רמזור?
"הכביש הוא מקום מאוד אפור, על כל מה שמשתמע מכך, ויש לי הזדמנות לצבוע את המקום בוורוד לכמה שניות. אני פוגש אנשים בכל מיני צורות שלהם – מילואימניק שחזר מחודשיים לחימה, נהג עייף עם הקפה של הבוקר בדרך למשרד, או ילד בן 5 יושב מאחורה באוטו של אמא – וכולם מקבלים את הצבע הזה".
יורמן רואה במופע רמזור דרך הדדית, שלו ושל הנהגים, ליהנות מהנתינה. "כשאתה נותן חמישה שקלים למופע רמזור, אתה לא מרגיש ששדדו אותך. לתחושתי, זה הקסם הגדול של המאורע הזה שנקרא מופע רמזור".
מה היה עם הפקח שהגיע אלייך?
"המשטרה אוהבת אותנו ולפעמים גם יוצא ששוטר פותח את החלון ומגיש לי חמישה שקלים, אבל הבעיה היא בפיקוח העירוני שעוצר אותנו בגין הפרעה לתנועה. המדינה לא יותר מדי מציקה לנו, אבל העירייה כן. אני מבין, כתושב העיר, את הרציונל של יהב שהוא רצה לפעול לנקות את הרמזורים אבל התפקשש לו. הוא מתייחס אלינו כמו הומלסים, שהם קצת כמו קולגות, הוא הנחה את הפיקוח לתת להם ולנו אותם דוחות, רק שלהם זה לא מזיז ולנו כן. יצא שהרמזור נקי ממופעים אבל לא מהומלסים".
אזהרת הפקחים הרחיקה אותך מהרמזור?
"זה הרחיק אותי מהרמזורים בחיפה, מאז אני לא מופיע פה ונוסע לרמת גן או לנתניה", הוא אומר ומוסיף על הפספוס של עיר שאין בה מופעי רמזור, "כשאני ברמזור, אני מרגיש שאני בשירות הציבור. העיר הזו קצת אפורה ולפעמים וחסר פה טיפת צבע שמופיעי הרמזורים מביאים איתם".
ניומן: "איבדתי מקור פרנסה שאין לו תחליף"
במשך 4 שנים מחכה רן ניומן בן ה-33 לרמזור האדום בצומת מקסים, עולה על הסולם, מג'גלנג ארבעה כדורים, יורד מהסולם כמה שניות לפני שהצבע ברמזור מתחלף וניגש עם כובעו לאסוף טיפים מהנהגים. "בן אדם לא חייב לתת לי כלום, הוא יוכל לקבל את המופע גם בלי לתת שום דבר", הוא אומר, "מספיק לי שנתתי לאדם לחייך באמצע היום".
בישראל נושא הופעות הרחוב אינו מוסדר. אין חוק המונע באופן גורף את הופעות הרחוב אך יש חוקים כמו חוק העונשין המגן על הסדר הציבורי במקרה שהופעת הרחוב מפריעה לסדר. פקודת התעבורה (תיקון 90) מתייחסת באופן ישיר למקרה שבהם פעילות כלשהי, כולל הופעת רחוב, עשויה להפריע לתנועה התקינה של כלי רכב או הולכי רגל.
"הקנס האחרון שקיבלתי בחיפה שבגללו הפסקתי לעבוד בעיר הגיע מפקחים שטענו שאני מפריע לתנועה. עזוב את זה שלא הפרעתי לתנועה – שזה אינטרס שלי לא להפריע לתנועה או מטרד לנהגים כי זה יפגע בפרנסה – אלא איך מאשימים אותי בעבירה כזו? אני נכנס למעבר חצייה בזמן אור ירוק. גם כל קנס כזה שאני רוצה לבטל יגרור אותי לבית משפט וזאת התעסקות שאני לא רוצה בה, פשוט הלכתי למקומות אחרים. אין לי עניין לריב עם פקחים ושוטרים".
איך הרגשת שקיבלת את הדו"ח?
"איבדתי מקור פרנסה שאני מאוד אוהב שאין לו תחליף. הייתי עובד בימי שבת, אז אני לא יכול לנסוע למקומות אחרים בגלל שאין תחבורה ציבורית. ממש איבדתי יום עבודה. זה מעיק עלי ברמת ההתנהלות היומיומית".
רוזנבאום: "זה תגמל אותנו נפשית עד שנכנס יונה יהב לתפקיד ראש העיר"
גיא רוזנבאום ולירן אגור הם צמד, גם בחיים וגם למופע הרמזור בצומת מת"ם בו הם עולים על סולמות ומתמסרים ביניהם בכדורי ג'אגלינג ואלות קרקס. "אנחנו מנסים להעלות את המורל ולגרום לחיוכים", אומר רוזנבאום, "עבדנו בחיפה במשך 5 שנים ובשלב מסוים האנשים כבר הכירו אותנו. זה תגמל אותנו נפשית עד שנכנס יונה יהב לתפקיד ראש העיר ושלח אלינו פקחים שהזהירו אותנו מפני דו"ח. מאז, הפסקנו לגמרי".
אתם באים בשביל לשמח ומקבלים אזהרה, איך זה מרגיש?
"זה בעיקר עצוב בשביל תושבי חיפה שלא מקבלת משהו שבעיניי הוא חיובי, בזמן שבכל הארץ זה עדיין ממשיך. התסכול שלי נובע מהגישה שאומרת שאנחנו ודיירי הרחוב בצמתים זה אחד ובעיקר חבל לי על תושבי העיר ופחות עלי".
לגבי נושא ההכנסה היומית ממופעי רמזור יש קוד שתיקה בקרב המופיעים אך ההערכות בשוק נעות בממוצע בין 700-500 שקל. הופעות הרמזור עובדות טוב מול הקהל הישראל מכמה סיבות: בעידן האינסטגרם והטיקטוק הקהל אוהב תוכן קצר וצבעוני שמגיע עד אליו, השתלטות הרכב הפרטי על המרחב הציבורי וריבוי המכוניות בכבישים ורגע של נחת מנטל הנהיגה בכביש הישראלי. "אנחנו עובדים ומצהירים למס הכנסה", מתייחס רוזנבאום לנושא, "אבל כל אחד שיעבוד לשיטתו, אני לא נכנס להם לכיסים".
למדת משהו מהעבודה ברמזור?
"גיליתי שאנשים מאוד צמאים לחיוך שהמופע מביא איתו. בשגרה, הם לא פוגשים במהלך היום שלהם אף דמות אמפטית, מחייכת, צוחקת והפתיע אותי שאנשים אומרים לי 'תודה, זה הדקה היחידה ביום שלי שבה חייכתי'".
מעיריית חיפה נמסר: "מופעי ליצנות, נדבות וכו' אסורים משום שהם מסכנים הן את המופיעים ומסיחים את דעת הנהגים ובכך מסכנים את משתמשי הדרך. דוחות נרשמים ללהטוטנים לאחר אזהרה והסבר על הסכנה הטמונה בפעילות".
