חוסאם (במבינו) סובח הוא ערבי, פטריוט חיפאי וישראלי גאה והוא לא מתבייש לומר זאת קבל עם ופייסבוק. לאחרונה התברר לקצב ולמסעדן המוכר שבעקבות פוסט שפרסם שבועיים לאחר השבת השחורה, אחד מעסקי המזון שהיה בבעלותו ואליו חזר בתחילת החודש לאחר שנה, חווה חרם, ודווקא משכניו הערבים. במבינו: "אנשים מרשים לעצמם לעשות חרם בגלל דעה פוליטית ומבחינתי זה אבסורד. אני אף פעם לא מתבטא נגד הערבים, אני כן מתבטא נגד הדרך"
"זה אני וזה הפרצוף האמיתי שלי", כתב בחשבון הפייסבוק שלו, הקצב והמסעדן חוסאם (במבינו) סובח ב-20 באוקטובר 2023, שבועיים בדיוק לאחר שארגוני הטרור העזתיים פשטו על יישובי הדרום ועל מתחם מסיבת הנובה, טבחו ב-1,200 אזרחים וחיילים וחטפו 251 ישראלים וזרים אל תוך מנהרות החמאס ברצועת עזה, ביום שנחשב לאסון הכי גדול שחווה עם ישראל מאז השואה.
"אני ערבי חיפאי אמיתי, ירוק בנשמה. נולדתי וחונכתי בקרית אליעזר וגדלתי בוואדי ניסנאס", הוא כתב לצד תמונתו, "אז לפני הכל אני חיפאי ואני בעל תעודת זהות ישראלית ואני מאוד גאה באזרחות שלי. אנחנו ביחד עד הסוף". בסוף הפוסט, שזכה ללמעלה מ-7,700 לייקים ו-7,100 שיתופים, צירף סובח, המכונה בפי כל במבינו, ארבעה אימוג'ים של דגל ישראל.
שנה וחצי עברו והשבוע הוא פרסם פוסט נוסף, בו סיפר שלאחר נתק של שנה, הוא חוזר לנהל את שווארמת במבינו ברחוב הבנקים 2, אותה פתח בחודש מרץ 2022, לאחר שהשווארמה המיתולוגית שהיתה פתוחה משנת 1984 ברחוב יפו, נסגרה בשל מגפת הקורונה.
בין לבין, התנסה במבינו במהלך השנים האחרונות בכמה מיזמים קולינריים. משנת 2017 ועד אוגוסט 2023 הוא ניהל את המסעדה והקצבייה קולוני גריל במושבה הגרמנית אך בגלל סכסוך עזב ובתכנון היה פתיחת מסעדת בשרים וטפאס בר במלון בוטניקה בשד' בן גוריון. במקביל ניסה במבינו את מזלו בחידוש מותג שווארמת במבינו ופתח את הסניף ברחוב הבנקים בעיר התחתית וסניף כשר בקניון ביג קריות, אך גם אותם עזב. ברחוב יפה נוף 99 הוא פתח את בית הקפה ורדי ובצמוד לו את מסעדת דל מאר, מסעדת שף שהפכה לאחר עזיבת השף למסעדת בשרים בשם סירליון. המלחמה ניפצה את התוכניות. סירליון נסגרה, מסעדת הבשרים במלון מעולם לא נפתחה והטפאס בר לא החזיק מעמד. לאחר 15 חודשים, בחודש נובמבר האחרון, חזר במבינו למסעדת קולוני גריל ובתחילת חודש מרץ הוא חזר גם לשווארמה ברחוב הבנקים.
זה לא עניין של אף אחד מה אני תורם ומה אני חושב לגבי מדינת ישראל
על פי הפוסט שעלה לפני ימים ספורים, החזרה לבמבינו לא עוברת חלק. "חבריי היקרים, במיוחד החיפאים", הוא פתח וכתב, "במשך שנה הייתי מנותק מהשווארמה מסיבות אישיות. חזרתי לנהל את העסק בתחילת מרץ ולהפתעתי נדהמתי לגלות שחלק מהאנשים שעובדים באזור (העיר התחתית) עשו עלינו חרם, עקב פוסט שהעליתי ממש לאחר השבת השחורה".
והוא מסביר: "אלו אנשים שלא גדלו בחיפה – בשכנות מלאה והדוקה וחיים משותפים ואוהדים את אותה קבוצת הכדורגל וחולקים מקומות בילוי – אנחנו חלק מהמדינה הזאת לטוב ולרע. אני, כמו הרבה אחרים, לא אוהב את הפוליטיקה שמנהלת את המדינה, אבל אנחנו חייבים לתמוך אחד בשני. רוב גדול מחברי הילדות שלי נמצאים במילואים והילדים שלהם משרתים ולא יעזור לאף אחד. כן, הם שומרים עליך ועליך ועלי. מי שעושה את החרם אלו אנשים שלא גדלו בעיר שלי, אלא באו לגור פה, כי פה יותר נוח להם מהמקום שהם באים ממנו וזה סבבה לגמרי, אבל אם כבר לגור בחיפה, אז צריך להבין את אופי העיר כולה, לא רק חלק ממנה. בואו תפגינו נוכחות ותראו לכולם שאנחנו חיים פה אחרת".
במבינו, אשכרה חרם?
"לא העליתי את הפוסט בגלל החרם, בגלל לקוחות שבאים או לא באים לאכול אצלי, זה הרבה מעבר לזה. כל הרעיון הוא שאנשים מרשים לעצמם לעשות חרם בגלל דעה פוליטית ומבחינתי זה אבסורד, כי זה לא עניין של אף אחד מה אני תורם ומה אני חושב לגבי מדינת ישראל. אני לא סובל את הממשלה, אני לא אוהב את איך שהיא מתנהלת, את מה שהיא עושה. אני לא אוהב מלחמות, לא רוצה שאף אחד ימות. אבל אחרי ה-7 באוקטובר עמדתי ואמרתי את מה שיש לי להגיד. וכן, אני ישראלי גאה".
לא אחת התבטאת נגד הערבים, אם זה לאחר פרעות מאי 2021, ההפגנות בשד' בן גוריון ובזמן מלחמת חרבות ברזל. נאיבי לחשוב שלא תחטוף בחזרה.
"אני אף פעם לא מתבטא נגד הערבים, אני כן מתבטא נגד הדרך. גם הדרך שבה מתנהלת הממשלה כפי שכבר אמרתי וגם נגד הדרך של מי שאמור לנהל את המגזר הערבי. הוא מנהל אותו בצורה שונה לגמרי ממה שהמגזר באמת רוצה. אני בכלל שונא לדבר על מגזרים, אני שונא מגזרים. אני חושב שכולנו פה נמצאים בסירה אחת, אז מה זה עוזר אם יש מגזרים".
יש הרבה גורמים, יהודים וערבים, שכל הזמן מנסים לערער את הקיום המשותף שיש בחיפה ויוצרים פה הרבה מתח. אתה רואה דרך שבה נוכל לחזור להיות העיר המיוחדת שהיינו, כי באף עיר מעורבת אחרת במדינה, אין את מה שיש בחיפה.
"אם אנחנו מאבדים את חיפה, אנחנו מאבדים הכל, כי זה המקום היחיד שנשאר שפוי. נכון, יש עוד ערים מעורבות, אבל לא ברמה של חיפה. אם אנחנו נאבד את חיפה, זה יהיה כמו לאבד את המבצר האחרון. אנשים שמגיעים לכאן מהדרום וגם מי שמגיע לחיפה מהצפון ששם כן יש אוכלוסייה מעורבת, נדהם. בשום מקום אין עירוב כזה של דתות – יהודים, מוסלמים, נוצרים, ארמנים, צ'רקסים – דתיים וחילוניים. אין עוד מקום כזה בארץ, המקום הכי צבעוני שיש ומבחינתי גם הכי יפה. אז אם נאבד את זה, איבדנו את הכל וכבר לא משנה מה יהיה אחר כך".
