הסברה הרווחת היא, ויעידו על כך המון חיפאיות וחיפאים, שחנות משכית המיתולוגית שכנה ברחוב נורדאו 16, זו שבחזיתה נמצאות קשתות והכניסה מכוסה מוזאיקה צבעונית של האמן לב סירקין. עומר מוזר התחקה אחר העבר וגילה שמשכית מעולם לא שכנה בחנות עם הקשתות, אלא הנורדאו 6 ועונה איך נולד המיתוס, מהו מקור הבלבול ואיזו חנות כן היתה שם
סברה חיפאית רווחת אומרת שבמדרחוב נורדאו, בבניין מספר 16 ברובע הדר, בחנות שבחזיתה נמצאות קשתות אבן והכניסה אליה מכוסה עבודת מוזאיקה צבעונית של האמן לב סירקין, פעלה בשנות ה-60 וה-70 החנות המיתולוגית "משכית" שמכרה פריטי אופנה, תכשיטים, שטיחים, אביזרים ובדים ייחודיים בעיצוב ישראלי מקורי, בעבודת יד תוך שילוב מוטיבים שהביאו עימם העולים החדשים מארצות ערב.
בשבוע שעבר, ידיעה חדשותית יומיומית באתר האינטרנט של "רדיו חיפה" על כניסה של עמותת החצר הנשית חיפה למשכנה החדשה בנורדאו 16, גררה תגובה פרטית שטוענת שחנות משכית מעולם לא ישבה בנורדאו 16, אלא בנורדאו 6. אז מהיכן מקור הבלבול? מאיפה נולד המיתוס החיפאי המוטעה הזה? ולמה החיפאים ממשיכים לחשוב כך?
"מי שחושב כך זה הדור הצעיר שלא ידע את משכית, מי מהם הכיר את החנות בכלל?", אומרת אמונה סירקין, בתו של שמואל לבוב שרכש את החנות בנורדאו 6 ופתח בה בשנת 1968 את משכית, בזמנים שהמדרחוב היה עדיין רחוב. "אבא שלי, שמאוד אהב אמנות ומוזיקה, היה יזם, אידיאליסט ורצה שתהיה לעיר ולמשפחה חנות שתהיה על טהרות האמנות המקומית הישראלית".
שמואל לבוב, ניצול שואה, עולה לארץ עם אשתו לולה ועם בתו אמונה בשנת 1947, מנסה את חיי הקיבוץ השיתופיים אך מחליט לעזוב את השומר הצעיר בטענה של "אני רוצה להיות קפיטליסט". הוא מתחיל לעבוד כמחנך באחוזת ויצ"ו באחוזה במקביל ללימודי הנדסת חשמל בטכניון ועובר לעבוד בחמ"ד (חיל מדע, מכון רפאל של היום; ע"מ). בהמשך מנהל מפעלים גדולים כמו מפעל המכוניות קייזר-אילין ואיטונג.
"בשנת 68' הוא יוצר קשר עם רות דיין, רכש את הזיכיון של משכית שכבר היה מותג גדול בתעשיית האופנה, ואנחנו, המשפחה, קיבלנו הזמנה לפתיחת החנות בנורדאו 6", מספרת הבת.
מה את זוכרת מאירוע הפתיחה של משכית?
"אני זוכרת שסגרו במיוחד את הרחוב. רות דיין, אמני משכית, אנשי בוהמה מתל אביב והמי ומי של חיפה הגיעו לפתיחה. היה צפוף, מרגש ואני זוכרת שבסוף האירוע הפאות שהיו על בובות הראווה נעלמו", היא משחזרת ומוסיפה על הקהל שנהג לפקוד את החנות, "זו היתה ארץ ישראל היפה – בני מושבים, קיבוצים, מכל הצפון הגיעו, אפילו אנשים שלא יכלו להרשות לעצמם הגיעו למקום רק על מנת להנות מהמוזיאון הקטן והמוצרים של משכית".
אז איזו חנות כן היתה בנורדאו 16?
"בשנת 73' אבי חשב שאמי תנהל חנות אחת ואני אנהל חנות שנייה. הוא לקח בדמי מפתח את נורדאו 16, הזמין את האדריכל אמנון גלפמן כדי ליצור את הקשתות בחזית החנות וכך נולד השם 'הקשתות' שמכרה אופנת עילית, דברי עור, תיקים ותכשיטים".
בצירוף מקרים מנצח, בעלה של אמונה הוא אחיו של לב סירקין, אמן, צייר ורשם שעיקר עבודתו הייתה יצירת מוזאיקות צבעוניות על קירות ענק. "ברוסיה הוא היה אמן מאד ידוע ובארץ לא הייתה לו עבודה. נתנו לו עבודה והוא יצר בשנת 75' עבודת קרמיקה מזוגגת בשם כוכבים ושמש בגודל 3.5 מטר על 6.5 מטר על חזית החנות. בשנת 76', על הקיר של החצר הפנימית, הוא יצר עבודה בשם ים באורך 12 מטר ורוחב 2.5 מטר, יצירות האמנות נוכחות במקום עד היום".
אפשר להבין את הבלבול בין החנויות – שתיהן בנורדאו, מוכרות אופנה, אותם בעלים.
"הבלבול נובע מחוסר ידע, אולי יותר נחמד להגיד שבחנות עם הקשתות היפות ועבודת המוזאיקה ישבה משכית אבל זה לא נכון. צר לי להיות זאת שמנפצת את המיתוס אבל זו האמת. בשנת 75' אנחנו מחזירים את הזיכיון למשכית האם ומשנים את שם החנות להקשתות. כך שבעצם יש לנו שתי חנויות – האחת, בנורדאו 6 במתכונת משכית והשנייה בנורדאו 16 – אופנה ועור. בשנת 99', לאחר שהרחוב הפך למדרחוב, החנויות נסגרו".
מתי פעם אחרונה שביקרת בנורדאו?
"הרבה זמן שלא, קשה לי. אני חיה בנורדאו של פעם. לפני כמה שנים עברתי שם וזה עשה לי מצב רוח רע", היא אומרת ומתייחסת לכך שאני אומר לה שברחוב נפתחו לאחרונה מקומות חדשים. "באמת? אני מקווה שההדר יחזור להדר".
עוד גושפנקא ברורה לניפוץ המיתוס מגיעה מריבה גולן בת ה-84, שמשפחתה והיא מחזיקים בבעלות על הבניין בנורדאו 16 ובהחזקתה נמצא קלסר כחול, עב קרס, שבו נמצאים כל הסכמי השכירויות שנחתמו בבניין מאז בנייתו בשנת 1930 ועד היום. "בחצר האחורית של הבניין פעל קפה פלורידה שתפקד גם כמועדון שחמט וגם כמקלט בזמן מלחמת העולם השנייה", היא משחזרת, "בשנת 1973 מגיע שמואל לבוב, משפץ את המקום, מייצר קשתות ופותח חנות אופנה. בכל הקלסר ישנם הרבה חוזים אבל אתה לא תמצא פה חוזה שכירות מול משכית".
אז איך בעינייך נוצר הרושם שמשכית פעלה בנורדאו 16?
"לא יודעת, לאנשים נדבק שהקשתות שפעלה בבניין שלנו הייתה משכית כי השמות היו דומים. אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות – משכית מעולם לא ישבה בנורדאו 16".
