עיריית חיפה מציגה תוכנית ייעור עירונית שתתמודד עם איכות החיים בעיר לאור שינויי האקלים. במפגש שיתוף ציבור שהתקיים אתמול (ראשון) בזום, נדונו נושאים של הליכתיות והצללת המרחב הציבורי ועל היעדים שהציבה לעצמה להרחבת הצל העירוני עד 2030 ועד ועד 2040 בשילוב תוכנית קהילתית לטיפוח יער עירוני
"הנושא של הליכתיות והצללת המרחב הציבורי, מנקודת מבטה של העירייה, יש לו חשיבות מרכזית. כדי לייצר עיר שיש בה איכות חיים, אנחנו רוצים הליכתיות ברחובות וכדי לעשות את זה ברמה גבוהה וטובה צריך עצים שיספקו צל, יורידו את הטמפרטורה של העיר וייצרו את החיים בעיר", פתח יו"ר סיעת הירוקים ומ"מ ראש העיר, אביהו האן, את מפגש שיתוף הציבור שהתקיים אתמול (ראשון) בזום ועסק בתוכנית להצללת המרחב הציבורי באמצעות עצים וייעור עירוני.
יער עירוני, הכוונה היא לכל העצים בעיר, ומטרת התוכנית היא לשאול איך חיפה רוצה שהיער העירוני שלה יראה בעוד עשרות שנים קדימה ולהגדיר את השלבים והפעולות בדרך לשם. "אין יער עירוני ללא שותפות ואחריות הציבור", מסביר שחר צור, אדריכל נוף, מומחה לייעור עירוני ומלווה את עיריית חיפה מטעם "דרך צל", "העצים פרושים ברחבי כל העיר ולתושבים יש אחריות בשמירה וטיפוח היער העירוני".
בשנת 2023, בעקבות קול קורא שיצא בהתאם להחלטת ממשלה 1022 שהציבה לעצמה יעד לאומי ל-77 אחוז צל עצים במדרכות רחובות בעלי פוטנציאל הליכתי עד שנת 2040, זכתה עיריית חיפה בסכום של למעלה משני מיליון שקל למען מטרה זו. עוד קודם לכן, בשנת 2021, העירייה יזמה תוכנית להיערכות לשינויי אקלים שבמסגרתה מופו 290,300 עצים ואחוז כיסוי הצמרות המהווה צל, עומד על כרבע מהשטח שמרבתו נמצא בוואדיות העיר ופחות בדרכי הליכה ובגרמי המדרגות.
נתון נוסף שעולה מהתוכנית מתייחס לחודש אוגוסט, החם מבין כל החודשים, 42 אחוז משטח העיר נהנה בסך הכל משעתיים צל במהלך היום. "המחסור בצל והעצים הולך יד ביד עם שכונות בעלות אופי סוציו-אקונומי נמוך וזו הזדמנות בשבילנו לעשות תיקון ולפעול איפה שהכי צריך", מסבירה אדריכלית הנוף יעל בר-מאור.
יעדים ופעולות:
היעדים שהציבה לעצמה העירייה עומדים על הרחבת הצל העירוני ל-50 אחוז עד 2030 ועד 70 אחוז עד 2040 וזאת על ידי נטיעת עצים והגדלת בתי הגידול (המיקום במדרכה בו העץ נשתל) בשילוב תוכנית קהילתית המשלבת את תלמידי בתי הספר, תושבי העיר והגיל השלישי לטיפוח יער עירוני.
התוכנית קיטלגה צירים מרכזיים ל לטיפול טקטי וטיפול אסטרטגי, כך לדוגמא רחוב הרצל ברובע הדר, שלאורך רוב היום אינו זוכה לצל, סומן כרחוב טקטי שבו אפשר לנטוע באופן מיידי, בעוד שציר שבתי לוי מיועד לטיפול אסטרטגי הדורש שינוי הנדסי של הרחוב.
התייחסות התושבים: "מי מפקח על כריתת העצים הוותיקים?"
אחד התושבים שהשתתף בישיבה אתמול, התייחס לכריתת עצים ותיקים בזמן עבודות בנייה ופיקוח העירייה בנושא, "יש כמה דברים בנושא כריתות במרחב הציבורי: נצטרך להגדיר הגדרות מחמירות של פעולות הנדסיות במרחב הציבורי. בין אם זה חברת חשמל או קבלנים שלא קוראים בזמן לאגף שפ"ע בעירייה לגבי כריתת העץ. נצטרך להגדיר את זה באופן חמור יותר", השיבה בר-מאור.
עמית גרנות, תושבת העיר, התעניינה בהמשך התוכנית שתוקצבה על ידי קול קורא בממשלה ותהתה האם תמשיך להיות ממומנת על כספי ממשלה. "יש דיבור על המשך המימון התוכנית אבל ברור שאנחנו לא יכולים להישען על הכסף הזה", השיבה נטע טלמור, אדריכלית נוף מהמחלקה לתכנון נוף בעיריית חיפה, אחרי שאביהו האן יצא מהזום ולא היה נוכח לענות על השאלה, "ברור שהתוכנית צריכה להיות מתוקצבת באופן עירוני ולא להסתמך רק על כספי ממשלה".
טלי מואב, פעילה מוכרת בנושא, תוהה לגבי תעלומת העצים המועתקים שאמורים לזוז ממקום למקום בעת התחלת בנייה חדשה וזוכה לתשובה כנה מפי טלמור: "אין לי מושג. אני לא פוגשת את תיקי הבנייה", ומואב מחזירה, "מישהו מפקח על העתקת העצים? אני עוקבת שנים אחרי הנושא ולא ראיתי עץ אחד שזז מפה לשם. במקום לקבל פיצוי על כריתת העץ, הוא פשוט נעלם".
דניאל בן סימון, נציג הציבור בתוכנית הייעור העירוני, הביא את הפגיעה בעצים הוותיקים בשד' הצבי כדוגמא לטיפול לקוי בנושא וסיכם את המפגש במילים קשות: "בפועל, היער העירוני שלנו הולך לאיבוד. רחובות שפעם היו מוצלים, הופכים לחשופים וזה במקביל שאנחנו מאבדים את הוואדיות שמהווים כיסוי צמרות גבוה. איפה נהיה בעוד 20 שנה? בזמן שנצליח להצל חמישה עד עשרה רחובות, איבדנו את רחובות יוכבד-יותם ושד' הצבי אז מה עשינו? פניות התושבים לא נענות ויש קושי בהתנהלות מול העירייה שלא יוצרת מוטיבציה לפנות אליהם בנושא".
התוכנית השלמה תפורסם בחודש מאי 2025, לאחר שהיערות הציבור יזכו להתייחסות.
