POV: עשרת הספסלים הכי מיוחדים בחיפה

הספסלים בחיפה נמצאים במלכוד. מצד אחד, הטופוגרפיה החיפאית מאפשרת נקודות תצפית מרהיבות עם צל הרים ונוף לים כמעט מכל פינה בעיר. מצד שני, בעיר שקשה להתהלך בה, אין הולכי רגל שיעצרו לאתנחתא לישיבה באותם ספסלים. התוצאה – ספסלים יפים, מלאי פוטנציאל לא מנוצל.

לצורך הדירוג נבחרו הספסלים לאחר שקלול מספר פרמטרים: מראה הספסל, נוחות הישיבה, נגישותו, הנוף הנשקף ממנו, קרבתו לספסלים אחרים או בדידותו, והאם יש מתקנים כמו ברזייה, פח אשפה, שירותים ציבוריים וכדומה באזור. להלן הדירוג: 

מקום 1: הספסל הנעלם בסטלה מאריס 

בלי תחרות, הספסל הכי יפה בעיר. לבן, מעוצב, לא סטנדרטי ולא נראה כמו ספסל רחוב רגיל. 100 מ' מתחנת הרכבל העליון ישנו שילוט המכוון למסלול "סטלה מאריס-מערת אליהו". בירידה, אחרי הליכה בשביל, מגיעים לנקודת תצפית המשקיפה על המפגש של כחול הים והשמיים דרומה עד מבצר קיסריה ועל כיפתה הצחורה של קפלת הלב הקדוש, היה ספסל יחיד שמשך אליו זוגות נאהבים, חבר'ה צעירים ולצערנו גם גנבים שלא עמדו בפיתוי וגנבו את ספסל הנחושת לפני זמן לא ברור. 

כיום, נשארו רק ברגים המותכים לבטון כזכר לספסל המיתולוגי שנמצא בשטח בבעלות מנזר הכרמליתים. אחרי פנייה לעירייה שתטפל בנושא, לנו נשאר רק להתגעגע לספסל היפה בעיר ולקוות שיחזור במהרה. 

מקום 2: הכי נוחים בטיילת בת גלים 

בחיבור שבין טיילת בת גלים ומסלול ההליכה שקמונה, סמוך לסירות הדייגים המוטלות לעייפה על הדשא הירוק, נמצאים ארבעה ספסלי אבן מעוצבים. בכל קצה ספסל ישנו עיקול קל המאפשר שכיבה עם משענת לראש כך שהעיניים יוכלו להתבונן מצד אחד על המתרחצים והמשתזפים, מהצד השני על הים עמוס אוניות משא המחכות לתורן לפרוק את מרכולתן בנמל, מהצד השלישי את הולכי הרגל, הג'וגינג והמטיילים עם כלבים בטיילת שקמונה ומהצד הרביעי את הר הכרמל הירוק הנושק למים. 

אמנם אין לספסלים צל ולרוב יש אנשים המצטלמים במקום אבל נקודה זו, שטובה למנוחה אחרי שחייה, השתזפות, התבוננות, מנוחה או דייט לילי רומנטי, מאפשרת להנות מכל מה שיש לחיפה להציע.

מקום 3: הכי הומים בטיילת לואי 

אי אפשר לא לשים בטופ 3 את הטיילת הכי יפה בעיר ואולי בארץ ברחוב יפה נוף. הספסלים של טיילת לואי צופים למפרץ, לצפון, וביום טוב גם לחרמון. הם נקודה שמהווה כמעט שם נרדף לחיפה, ומשמשים כפרזנטורים של העיר. ולא סתם – הגישה הנוחה, החנייה המרובה באזור, כמות הספסלים, הצל שמסעדת הרונדו והעצים הסמוכים עושים מהווים לוקיישן מושלם עבור צילומי חתונה, אירוח אורחים מחו"ל ומחוץ לעיר על מנת להרשים, או סתם רגיעה עצמית ומחשבה על כך שאי אפשר להתרגל ליופי הנשקף מספסל עירוני פשוט. 

המינוס היחידי והבולט של הספסלים זאת נוכחות האנשים במקום שהומה גם ביום וגם בלילה ולכן מזכה אותם רק במקום השלישי. 

מקום 4: הספסל המאולתר ברמת בגין 

לאורך כל הנסיעה בשכונה שבורכה בנוף נהדר, עולה השאלה למה אין ספסל אחד שממנו אפשר להנות מהשמש, מהשקט של השכונה הבורגנית ולצפות בירוק של הוואדי והכחול של הים? אחרי 10 דקות נסיעה, מול בניין ברחוב אריה כרוך 4, התשובה נגלית בדמות ספסל נדנדה מאולתר שאחד התושבים הניח במקום. 

התוצאה – ספסל נוח, מתנדנד, מבודד, הנהנה מהזכות להיות בעיר ולהרגיש בטבע. המינוסים – הוא אינו ספסל עירוני שהוצב על ידי העירייה במחשבה תחילה, הוא דורש נסיעה במיוחד למקום והוא לא מוצל. אבל במזג אוויר טוב, בשבת נעימה, הוא הפתרון המושלם למי שמחפש אוויר טוב ואווירה שקטה. 

מקום 5: הספסלים המבודדים ברחוב מנדל זינגר 

בשכונת סביוני דניה, בפינת הרחובות מנדל זינגר-מיכאל קשטן ישנם שני ספסלים במיקום מושלם עם נוף למפרץ המהווים רק מתאבן לסובלניים שימשיכו ללכת לאורך רחוב מנדל זינגר ויגלו ספסלי רחוב קלאסיים, בודדים, מרוחקים אחד מהשני, אשר יוצרים פרטיות ושקט.

הספסל אינו מוצל, אינו נמצא בלב העירוניות ומשרת קרוב לוודאי את תושבי השכונה ואת המגיעים במיוחד לנקודת התצפית הלא מפורסמת שבה אפשר להנות מהוואדי המשתפל לרגלי הספסל ולאופק הצפוני שנראה למרחקים. 

מקום 6: הספסלים לאורך כביש רופין 

רחוב רופין המחבר בין שכונת גאולה בואכה גרנד קניון, נהנה ממין השתנות האווירה מהשכונות הצפופות בתוך רובע הדר למשב רוח הגרנד קניון והגעה לחיפה של מעלה. הדרך לשם, מלווה בעיקול הגורם לבריזה נעימה, לנוף פנורמי שכולל את אוניברסיטת חיפה, ואדי רושמיה, צלע הר ירוק שעליה יושבת נווה שאנן ונוף המפרץ הנשקף במין משפך שגורם למנופי הנמל הסיני להיראות יותר פוטוגניים. 

מי שיודע להנות מהספסלים המוצבים לאורך המדרכה הם הקהילה החרדית שיושבים שם תדיר, לפעמים לצורך זוגות בשידוכים או חבורות חבורות שבשבילם הספסלים העירוניים מהווים מקום בילוי. המיקום המדויק, פשטות הספלים ושימושם התדיר, מקנה להם מקום של כבוד ברשימה. 

מקום 7: טיילת לואי של נוה שאנן 

רחוב יעקב חזן הוא הטיילת לואי של נוה שאנן. לאורך קילומטרים של מסלול הליכה פיזרה ראש העיר הקודמת, עינת קליש, נקודות עצירה הכוללות כסאות בר גבוהים מעץ הסמוכים לשולחן בר גבוה, הצללה, פחי זבל ויצרה מקום שממנו תושבי שכונת נוה שאנן הגדולה בארץ, יכולים להנות מנקודת תצפית למפרץ ולכל הצפון. המינוסים של הספסל הוא חוסר קליטה סלולרית במקום, אין חנייה בסמוך, רכבים עוברים ושבים במהירות, ובימי שישי בערב הם מהווים נקודת מפגש לרכבים ואופנועים שלרוב מרעישים ומפריעים לתושבי השכונה.

למביני עניין, מומלץ לסטות מהטיילת לכיוון רחוב חיים בר לב, שם נמצא ספסל בודד, בין שורת עצים, הנהנה גם מהנוף אך גם משקט ופרטיות. 

מקום 8: הספסלים המתמזגים בגן הזיכרון 

רוב הספסלים ברשימה נמצאים בחיפה של מעלה, בשכונות השוכנות בגובה ההר וגורמות למתבונן בנוף להרגיש כמו בגלויה. הספסלים הנמצאים בקצה גן הזיכרון ברובע הדר נותנים ליושבים עליהם תחושה של התמזגות עם הנוף, הזדמנות לראות מקרוב את האוניות המחכות לתורן להיכנס לנמל ולחוש את דופק העיר. 

מבט לאחור יגלה פארק ירוק ונרחב ואת כל הר הכרמל עד למגדלי פנורמה. המינוסים – אין חנייה, הספסלים אינם מבודדים ולרוב הם יהיו תפוסים. מי שכן יצליח לתפוס את מקומו על אחד משלושת הספסלים הקרובים אחד לשני יהנה ביום מספסלים רחבים, הנמצאים קרוב לגן שעשועים, מדשאה רחבת ידיים, ברזיות ובלילה משקט המלווה באורות רומנטיים המגיעים מהנמל. 

מקום 9: יחיד, זוגי, או קבוצתי בשדרות הנדיב 

השדרה באורך 350 מטר נמצאת בשכונת שמבור ומחברת בין שד' מוריה ורחוב מעברות לרחוב הירקון, היא השדרה היחידה בעיר שמרגישה כמו חו"ל. העצים הפזורים לאורכה, המישוריות, הסימטריות והחיבור בין אווירה שקטה של הרחובות הפסטורליים של הכרמל לבין כביש מוריה הסואן יוצר אזור עירוני נדיר בעיר. 

לאורך כל השדרה מוצבים ספסלים ובקצה, בחיבור עם שד' מוריה פוזרו ספסלי יחיד, זוגיים, פרטיים, קבוצתיים, המהווים הזדמנות לקחת מנוחה מהמרוץ היומיומי ולהנות משדרה שעוד אין כמוה בחיפה. 

מקום 10: אורבניות אלגנטית במזלג הרחובות יוסף-מלצ'ט 

ספסל מעוגל, מזמין, מוצל, ארוך ובעיקר חכם הנמצא במזלג הרחובות יוסף ומלצ'ט, מדגים עירוניות חכמה. בין גרמי מדרגות והרחובות הארוכים של הדר הכרמל, שתוכננה על ידי ריכרד קאופמן (תכנן גם את תל אביב), אפשר למצוא רחבה מוצלת, נעימה, עם ברזייה ופח אשפה הממוקמים באופן אלגנטי וליהנות משהייה בשיטוט ברובע ההיסטורי.

הספסל אינו נהנה מנוף יוצא דופן, משקט מרגיע או מפרטיות נעימה אבל הוא מדגים עד כמה תכנון עירוני חכם והתחשבות בהולך הרגל יכולים ליצור פינות חמד שייחודיות לעיר.