ד"ר זיו צמח-שמיר מתחנת מוריס קהאן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, שחוקר כבר עשור את תחום טורפי העל, מסנגר על הכריש: "לא צריך לפתח פחד מהכריש אבל כן צריך לכבד אותו", הוא אומר ומוסיף, "הסרט מלתעות עשה הרבה נזק לדמות הכריש" | כתבה רביעית בסדרה
"מישהו צריך לסנגר על הכריש", לוקח על עצמו את התפקיד ד"ר זיו צמח-שמיר מתחנת מוריס קהאן לחקר הים באוניברסיטת חיפה באירוע שהתרחש ביום שני האחרון בו כריש מסוג עפרורי תקף צוללן בחוף חדרה. על לפי הכותרות בתקשורת, הכריש ממוסגר כחיה מסוכנת ותוקפנית. "אזור החוף של חדרה קטן והוא היה מלא במתרחצים שהביאו דגים מהבית להאכיל את הכרישים, להצטלם איתם, ללטף אותם, מכניסים את החיות לאטרף של אכילה ומגדילים את הסיכוי שלהם לקבל ביס".
זה נפוץ שכרישים שוחים כל כך קרוב למתרחצים ולשפת החוף?
"זה כמובן הפוך. הכרישים שוחים במקומות האלה ואנחנו אלה שפלשנו אליהם. הכרישים מגיעים ושוחים עד לגובה ברכי המתרחצים", הוא אומר ומשתף ממאות צלילות משותפות שהיו לו עם כרישים, "הם מאד רגועים, אדישים ולא מראים סימני אגרסיביות בדרך כלל. אנחנו מאד מופתעים ומנסים להבין מה גרם לתקיפה הזו".
מה יכול לגרום לתקיפה של הכריש?
"התנהגות לא כמו שצריך של בני אדם בסביבת הכרישים שהכניסה אותם ללחץ. אנחנו לא מעניינים את הכרישים, הם בדרך כלל מתעלמים מנוכחותנו. אנחנו לא מהווים איום עבורם, לא משמשים כמזון בשבילם, אלא אם כן אתה למשל מאכיל אותם דגים כמו שאנשים עשו בחדרה, או מנסה לרכב עליהם, או ללטף להם את הסנפיר וכל מיני שטויות שבני אדם עושים מפעם לפעם".
זו הפעם הראשונה בישראל שבה כריש מסוג עפרורי תוקף אדם. בשנת 1974, בחוף אילת, תקף כריש מסוג עמלץ לבן תיירת מגרמניה ובשנת 2013 בוצעה תקיפה נוספת מול חופי אשדוד, אך זו התרחשה בעומק הים, מרחק של כמה ק"מ מהחוף. "הרתיעה של בני אדם מכרישים היא לא לגיטימית. סטטיסטית, מכל מאות אלפי בני האדם ששוחים, צוללים, גולשים ושוהים במים, נהרגים בין שמונה לעשרה אנשים בשנה. במדינת ישראל, בחודש, נהרגים יותר אנשים בתאונות דרכים ואנשים לא פוחדים ממכוניות. לא צריך לפתח פחד מהכריש אבל כן צריך לכבד אותו".
מה הופך את הכריש לחיה סקסית שאוהבים לדבר עליה?
"הסרט מלתעות", הוא מזכיר את שובר הקופות בבימויו של סטיבן שפילברג שיצא לאקרנים בשנת 1975 וסיפר את סיפורו של כריש לבן ענק המטיל אימה על עיירת נופש. "הסרט הזה עשה לכריש נזק עצום. יש לו שם גרוע של חיה מאד רעה ותוקפנית, יש לו מין ענן כזה שמרחף מעליו ומציג אותו בצורה הרבה מעבר למה שהוא באמת".
את תופעת הכרישים בחדרה חוקר צמח-שמיר בעשור האחרון במסגרת המעבדה בראשות ד"ר אביעד שיינין העוסקת בתחום טורפי העל. "כריש זו חיה שאוהבת מים חמים והיא אוהבת לבוא לשפך של תחנות כח פחמיות, כמו בחדרה, אשקלון ואשדוד, בשביל להתחמם. הסוג עפרורי שביצע את התקיפה הוא מאוד נדיר כי הוא נכחד ב-50 השנה האחרונות והגיע לרמה שנשארו ממנו רק כחמישה אחוזים בכל העולם".
מה תפקידו של הכריש באקו-סיסטם של הטבע ומה יהיו ההשלכות אם הוא ייכחד לחלוטין?
"תפקידם של טורפי על במערכת האקולוגית הוא תפקיד קריטי. ברגע שהם לא יהיו, זה יגרום לקטסטרופה בכל שרשרת המזון", הוא אומר ומביא את חופי חדרה כדוגמה טובה לנושא, "בחדרה נמצא מפעל ההתפלה הגדול בארץ שמאפשר לנו לשתות מהים, לאכול מהים ולנשום מהים. אם הכרישים לא יהיו בים, כל המארג הזה יכול להתפורר. איך? לא יהיה מי שיאכל את טורפי הביניים שיתרבו ויאכלו את כל מה שנמצא תחתיהם בשרשרת וכתוצאה מזה יכול לקרות מושג שנקרא "אפוקליפסה ג'לטינית" – יהיו בים רק יצורים דמויי מדוזות שיחסמו את עבודת תחנת הכוח וצינורות ההתפלה. אנחנו צריכים את הכרישים יותר מאשר הם צריכים אותנו".
לסיום, תן טיפ להתנהלות נכונה בקרבת כריש.
"לא לרדוף אחריהם, לא לנפנף בידיים, לא להיכנס עם אוכל למים, צריך להיות רגועים, להיות בקשר עין עם הכריש כל הזמן ובעיקר לא לזוז. לתת לו להתעלם מאיתנו ולהמשיך הלאה".
לכתבה הקודמת בסדרה על ChatGPT לחצו כאן.
