עד לעלייתו של בגין לשלטון ב-1977, בישראל פעלה מדיניות מדינת רווחה. הפערים בחברה הישראלית בהיבטים של חינוך ושיכון קטנו, חוקקו חוקים העוזרים לאוכלוסיות מוחלשות ונוצרו תוכניות של ביטוח לאומי. היום, הפערים בין המגזרים השונים הם מהגבוהים במדינות ה-OECD. המומחה, פרופ' דני גוטוויין, מסביר איך זה קשור לאחד במאי | כתבה חמישית בסדרה
ה-1 במאי. מספיק ציון התאריך כדי לדמיין תהלוכות ענק, דגלים אדומים, כרזות שעליהן כתובות סיסמאות בעד זכויות עובדים ואת רוחו של קארל מרקס המנשבת מעל. השנה, השכול של יום הזיכרון ושמחת יום העצמאות ידחקו את חג הפועלים, שמצוין היום, הצידה אך ההיסטוריון פרופ' דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה רואה באחד במאי תזכורת חשובה, במיוחד עבור מחנה השמאל בישראל.
"השמאל בישראל הוא ניאו-ליברלי. הוא לא מעמיד את מדינת הרווחה כאלטרנטיבה. האחד במאי הוא סימן קריאה עבור השמאל הישראלי שנטש את קידום רעיונות מדינת הרווחה והשוויון החלוקתי ומתמקד בנושאים אחרים – פעם זה היה כיבוש, היום זה הדמוקרטיה – אבל גם לזה וגם לזה אין תכלית כל עוד לא מגדילים לאנשים את הביטחון החברתי דרך חלוקת העושר הציבורי בצורה הוגנת ושווה יותר".
מתי בהיסטוריה התיאוריה של אחד במאי התממשה במציאות?
"משנות ה-40 עד שנות ה-80 התקיימה במערב מדיניות של מדינת רווחה ואפשר לראות שהרבה תנועות שמקדמות זכויות אדם, נשים ומיעוטים נולדו שם כי הרווחה החומרית יוצרת סוג מסוים של תנאים המביאים לרווחה ושחרור אנושי", הוא אומר ומצביע על המדינות הסקנדינביות (פינלנד, שבדיה, דנמרק ונורבגיה) של ימינו הדוגלות במדיניות מדינת רווחה, "הם מיישמים מאז שנות ה-30 את הרעיונות הסוציאל-דמוקרטים שהאחד במאי מדבר עליהם, והצליחו לייצר מערכת יציבה שיש בה רווחה חומרית לפרט וכלכלה משגשגת".
"הבעיה של מרבית הישראלים היא לא מחירי המוצרים הגבוהים אלא השכר הנמוך"
במדינת ישראל פעלה מדיניות מדינת הרווחה בין השנים 1977-1968. "בשנים האלה הוקטנו הפערים בחברה הישראלית בהיבטים של חינוך ושיכון, חוקקו חוקי אבטלה, חוקים העוזרים לאוכלוסיות מוחלשות ונוצרו תוכניות של ביטוח לאומי. כל זה החזיק עד שבגין והליכוד עולים לשלטון ומחליטים לפרק את מנגנוני מדינת הרווחה. היום, הפערים בין המגזרים השונים בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD".
לא רק הפערים בין המגזרים גדולים, אלא גם בין הדור הקודם לדור הנוכחי.
"ההורים שלך הם תולדה של מדינת הרווחה", הוא אומר כשאני מספר לו על החיסכון המכובד שהורי הצליחו לחסוך בעבודותיהם כאחות וכמורה, "הם עבדו במגזר הציבורי שהיה בנוי על היגיון של מדינת רווחה שאפשר להם גם לחסוך לפנסיה לעתה זקנה, גם לקנות דירה וגם מערכת שירותים ציבוריים שלא הפעילו לחץ על המשכורת שלהם. הדור הקודם יצר את מעמד הביניים הישראלי. אתה, בן 34, גדלת למציאות נאו-ליברלית בה נראה כאילו השמיים הם הגבול וכל אחד יכול לנצח את השיטה, אבל עובדתית לא. גם אם מאד תתאמץ, רק בודדים יזכו בנתח גדול מהעושר הציבורי בעוד שלאחרים לא יישאר".
למה הציבור הישראלי, למעט במחאת 2011, לא מממש מתאחד כנגד יוקר המחייה וחלוקה שווה של העושר הציבורי?
"תשובה אחת זאת החלוקה למגזרים. נתניהו, שזה בסיס שלטונו, מתקצב יותר מגזרים אשר נאמנים לו ואפשר לראות את זה בתקצוב של רשויות מקומיות שונות. הימין הצליח לייצר משוואה שקשה להשתחרר ממנה בו הוא אמנם מפרק את מדינת הרווחה אך נותן איזשהו מנגנון פיצוי עבור האוכלוסיות הנפגעות".
בין השכול ויום העצמאות, מישהו ידבר על יוקר המחייה והאחד במאי?
"יוקר המחייה הוא נושא מטעה. הבעיה של מרבית הישראלים היא לא מחירי המוצרים הגבוהים אלא השכר הנמוך והאילוץ להוציא הרבה כסף על שירותים שהמדינה הייתה צריכה לספק כמו גן או צהרון. מה זה משנה אם מחיר המוצר ירד אם אתה מוציא אלפי שקלים על חינוך? ואם כבר, אחד במאי צריך לדבר על פועלים עניים. בישראל יש הרבה אנשים שמרוויחים מעט. לאחרונה עלה שכר המינימום לאזור ה-6,200 שקל. מה אפשר לעשות עם סכום כזה? משפחה מתחילה את ההוצאות שלה באזור ה-15,000 שקל בחודש".
"אנחנו מפספסים חלק מהאנושיות שלנו"
מההווה לעבר שהוליד את האחד במאי. במאה ה-19 יום עבודה סטנדרטי נע בין 16-12 שעות והעובדים – בעיקר אלה במפעלים, בתי החרושת, המחצבות והרכבות – עבדו בשכר נמוך, ללא זכויות סוציאליות, ביטוח או חופשות. בזמן שהמהפכה התעשייתית יצרה תנאי עבודה קשים, החלו להופיע איגודים מקצועיים קטנים שקראו לשפר את תנאי העבודה וניקזו את הרעיון לסיסמא קליטה שקוראת ל"יום עבודה בן 8 שעות", כך שהיממה תחולק באופן שווה של 8 שעות עבודה, 8 שעות פנאי ו-8 שעות שינה.
באחד במאי 1886 יצאו מאות אלפי עובדים מכל רחבי ארה"ב לשביתה ולהפגנות כאשר שיקגו הופכת להיות הזירה המרכזית בה הפגנה גדולה הפכה לאירוע רב נפגעים ביניהם שבעה שוטרים וארבעה אזרחים נהרגו, עשרות רבות נפצעו, שמונה ממנהיגי המחאה נעצרו ומתוכם ארבעה הוצאות להורג בתלייה. האירוע הפך לסמל בינלאומי ובשנת 1889 החליט הקונגרס הסוציאליסטי לקבוע את 1 במאי כיום לזכר המאורעות והבעת סולידריות עולמית.
לסיום, מה אנחנו מפספסים בזה שאנחנו לא מיישמים את רעיון מדינת הרווחה וערכי האחד במאי?
"קיום שיש בו יותר משמעות לחיים. קיום שיש בו יכולת לחיות מעבר ללשרוד, מעבר להשתעבדות לעבודה שהולכת ונהיית קשה יותר ויותר, אנחנו מפספסים חלק מהאנושיות שלנו".
לכתבה הקודמת בסדרה על כרישים לחצו כאן.
