שני ציורי קיר של האמן איתי ארד על חומות האצטדיון העירוני בקרית אתא שמנציחים את בני העיר, סמל ירון זוהר ורס"ל אוראל אלון ז"ל שנפלו ב-7 באוקטובר, נמחקו על ידי העירייה. עמי זוהר מבטיח לצייר את בנו שוב וטלי אלון כואבת את העובדה שעברה שנה וחצי והעירייה לא עשתה כלום למען הנצחת בני המקום. ארד: "מבחינתי זה ברמה של להשחית קבר"
"אני אצייר אותו שוב", אומר בעצב רב עמי זוהר, אביו של לוחם גולני, סמל ירון זוהר ז"ל, שציורי הקיר של בנו ושל איש המשטרה, רס"ל אוראל אלון ז"ל, על חומות האצטדיון העירוני בקרית אתא נמחקו הבוקר.
לפני פחות מחודש פנה זוהר לאמן המקומי איתי ארד וביקש ממנו להנציח את בנו. ארד, אשר למד באותו בית ספר עם זוהר רק כמה שכבות מעליו, נענה בשמחה והשניים החליטו שאין מתאים יותר מלצייר על קיר האצטדיון, מאחר וזוהר שיחק שם כדורגל עד גיל 17.
בערב יום הזיכרון, הוסיף ארד ליד הציור של זוהר, הנצחה נוספת של בן הקרייה, אותו הכיר כששניהם שיחקו כדורגל באותו מקום. ארד פנה לטלי אלון, אמו של אוראל וסיפר לה על תוכניתו. היום הוא קיבל הודעת ווטסאפ מתושבת העיר ונסע לראות במו עיניו איך צבע אפור מכסה את הקירות המצוירים.
"הייתי בהלם היום, לאחר שאיתי שלח לי הודעה", אומר זוהר, "הוא שאל אותי אם מחקנו את הציור ועניתי שממש לא. ניגשתי לשם, ראיתי את קיר מכוסה צבע אפור, עשיתי את הבדיקות שלי והבנתי שהעירייה קשורה לזה. ביקשתי למסור הודעה לראש העיר, הוא לא היה שם. הייתי מאוד נסער. בשורה התחתונה, לקחו לנו את היקר לנו מכל והדברים הקטנים האלה, כמו קיר הנצחה שאתה עובר לידו כל יום בדרך הביתה, זה מה שנשאר לנו. לפעמים הייתי נוסע לשם במיוחד וזה מה שנשאר לנו – דגל שמונף, שלט שנתלה או גרפיטי".
מהעירייה התקשרו אליך?
"אף אחד לא דיבר איתי. אתמול בצוהריים עוד ראיתי את הציור, אז זה קרה הלילה, או הבוקר. לא פשוט. אני כמובן שלא מתכוון לוותר, מבחינתי זה הזוי שזה בכלל קרה, זו חציית קו אדום. לבוא ולצבוע, מבלי להודיע לפני ולהסביר מה הסיבה. כל העיר מלאה בגרפיטי של ילדים ופה מדובר בבחור שהיה מוכן להנציח אותם על הקיר של האצטדיון. הבן שלי שיחק כדורגל עד גיל 17 וזה נעשה שם, לא באמצע העיר. קבוצות שלמות של ילדים שמשחקים שם מצטלמות על רקע הקיר. בשבילי זה היה מאוד חשוב. לא העליתי בדעתי שהעירייה היא שתמחוק את הקירות מבלי לדבר איתי".
זו היתה יוזמה שלכם?
"זו היתה יוזמה שלנו ואני מתכוון להמשיך ולהנציח אותו על קירות נוספים בארץ. בפרדס חנה יש ציור שלו ואין לי שום קשר לפרדס חנה. איתי הנציח אותו על קיר באשקלון ואני נוסע איתו לשדרות בקרוב, שם הוא יקדיש לו קיר נוסף. קרית אתא זה היה המובן מאליו, ירון נולד וגדל בקריה הזו. אני חייב לציין שהתושבים מאוד עוזרים, אוהבים לראות את זה, ומאוד מחמם את הלב לראות את כל היוזמות הפרטיות שהתושבים עושים. את מבינה במה אנחנו מתעסקים עכשיו, שעיריית קרית אתא מורידה לי גרפיטי של הבן שלי, הזוי. עד עכשיו אני לא כל כך רגוע, אבל נראה מה יהיה, אני מחכה שראש העיר ידבר איתי".
"הוא כבר צייר, אז תנו רגע של כבוד וריספקט לחללים האלה"
טלי אלון, אמו של אוראל, מספרת על השתלשלות הדברים: "איתי ילד מהמם ומקסים. איך שזה קרה הוא פנה אלי שהוא רוצה לצייר את אלון, אך אני אז לא הייתי פנויה רגשית. בערב יום הזיכרון הוא החליט שהוא מצייר אותו. הוא בחר את המקום, אני יודעת שזה נעשה שלא ברשות, לא באמת קיבלנו אישור, אבל זה מקום שנראה נטוש. אני מבינה שצריך היה לבקש אישור, אני לא אחת שלא תשמע לחוק, אבל הוא כבר צייר, אז תנו רגע של כבוד וריספקט לחללים האלה. אל תעשו את זה ככה. מספיק אם הם היו פונים אלינו, זה היה פחות מבייש את הסיטואציה. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה".
יצרו איתך קשר מהעירייה?
"דיברתי עם מזכירת ראש העיר אשר הסבירה לי את המקום שלהם. אין לי שום תלונות לראש העיר, הוא מלווה אותנו לאורך כל הדרך. אני לא יכולה להיות לא הוגנת ומגעילה, כי הוא תמך בי מהרגע הראשון שאוראל נפל. אני לא חושבת שזה נעשה בידיעתו. אין מצב עם מה שאני יודעת על הרגש שיש לו על אוראל שלי, שהוא יעשה דבר כזה. אני מבינה שיש פה בעיה ואני שמה את עצמי בנעליו, ובסדר, קרה מה שקרה. כולם מסביב כועסים ורועמים ממש, אני כבר לא כועסת על כלום בעולם הזה. היא אמרה לי שהם יציעו מקום מכבד יותר, פחות מוזנח. היא מאוד הופתעה כשפניתי אליה, דיברה בנועם, אני יודעת שהבן שלי בליבה. קרה, ציירו, מחקו, הלאה וקדימה. אני פחות עושה מזה בלאגן. אם ראש העיר היה יודע שמוחקים את הציור של אוראל, אני רוצה להאמין שהוא לא היה עושה את זה. כן עצוב לי שהעירייה לא מצאה את הזמן לאחר שנה וחצי להנציח את אוראל. כל הקריות מלאות בהנצחות, שמות רחובות, אצטדיונים, כיכרות ורק פה כלום. כואב לי, גם אני רוצה שכולם יכירו את הבן שלי, שכולם ידעו מי זה אוראל".
אולי מעז יצא מתוק.
"נכון, אולי עכשיו הם ירימו את הכפפה ויעשו הנצחה. עברה כבר שנה וחצי, מה קורה להם? אין לי כבר מה להגיד על המדינה הזו שהכל עקום בה, אז מזה להיות מאוכזבת? עצוב לי על איתי האמן שהשקיע מזמנו ומכספו, לא נתן לנו להשתתף בשום דבר למרות שהתחננתי. הוא אמר לי שבגלל שהם היו חברים, מגיע לאוראל ציור. רק על זה כואב לי, מגיע לו כל הכבוד".
איתי ארד, מכעיס.
"אני בכלל לא מסתכל על הזמן שהשקעתי, גם לא על העבודה והכסף. לא זה מה שכואב לי, אלא שמחקו הנצחה של חייל ושוטר. מבחינתי זה ברמה של להשחית קבר. איפה המוסריות שלך, איך אתה יכול לעשות כזה דבר?. בגלל זה אני מתעצבן, לא בגלל שמחקו לי עבודה".
מעיריית קרית אתא נמסר: "אצטדיון הכדורגל העירוני עובר שדרוג תשתיות נרחב, הכולל מגרשי אימון חדשים. במסגרת השיפוצים במתחם נהרסה לאחרונה החומה הדרומית, כשהחומה עליה צוירו הציורים אמורה להיהרס גם היא.
"הקיר המדובר, נצבע על מנת שלא ליצור מצב של קיר נהרס על ידי דחפור יחד עם תמונות הנופלים. מרבית משפחות הנופלים מכירות את עמדת העירייה בנושאי הנצחה, ומקבלות אותה בהבנה. מתוך מקום של שמירה על המרחב הציבורי העירוני ושמירת החוק. העיר קרית אתא, איבדה את טובי בניה ובנותיה במלחמת חרבות ברזל ועיריית קרית אתא, מלווה באופן צמוד את משפחות הנופלים לאורך כל חודשי המלחמה.
"עיריית קרית אתא, כפי שכבר ציינה בעבר, תמצא את הדרך הראויה להנציח את חללי מלחמת חרבות ברזל, מלחמה הנמשכת גם בימים אלה, בדרך המכובדת ביותר לזכרם של הנופלים. בתקווה לימים טובים יותר, ובתפילה לחזרתם של החטופים לבית ישראל".
