צה"ל והמוסד השיבו במבצע מיוחד את גופתו של לוחם השריון רס"ל צביקה פלדמן ז"ל, שנעדר מאז מלחמת לבנון הראשונה. לפני שש שנים הושבה גופתו של רס"ל זכריה באומל ז"ל שנעדר גם הוא מאותו קרב. גופתו של הלוחם השלישי, רס"ל יהודה כץ, טרם אותרה
במבצע מיוחד של המוסד וצה"ל הושבה לישראל את גופתו של לוחם השריון רס"ל צבי (צביקה) פלדמן ז"ל, שנפל בשנת 1982 בקרב סולטן יעקב במלחמת לבנון הראשונה. כך הודיע לפני זמן קצר ראש הממשלה בנימין נתניהו.
פלדמן ז"ל הוגדר כנעדר במשך 43 שנה, כאשר יחד איתו נעדרו גם רס"ל זכריה באומל ז"ל ורס"ל יהודה כץ. בשנת 2019 ישראל השיבה לארץ את גופתו של באומל, וכץ עדיין לא אותר. ראש הממשלה הגיעו לבית משפחת פלדמן בתל אביב יחד עם מזכירו הצבאי ומתאם השבויים והנעדרים גל הירש כדי לבשר על כך למשפחה באופן אישי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "במשך עשרות שנים היה צביקה נעדר, והמאמצים לאתרו לצד הנעדרים הנוספים מאותו קרב לא פסקו לרגע. לפני כשש שנים השבנו לקבר ישראל את רס"ל זכריה באומל ז"ל, היום השבנו את צביקה ז"ל, ולא נפסיק לפעול להשבתו של רס"ל יהודה כץ שעודו נעדר מאותו קרב.
"במשך שנים ארוכות אישרתי פעולות חשאיות רבות לאיתורם של נעדרי סולטן יעקב, והבטחתי למשפחת פלדמן שלעולם לא אפסיק לפעול להשבתו של צביקה הביתה. ההורים היקרים פנינה ואברהם לא חדלו לפעול בנושא ולדאבון הלב כבר הלכו לעולמם. אנו משיבים אליכם – איציק, שלמה וענת – את צביקה היקר, אליכם ואל אדמת ארץ ישראל שכה אהב.
"אני מבקש להודות למוסד, לצה"ל, לשב"כ ולמתאם השו"נ גל הירש על עשרות שנים של מאמצים ועל עשייתם הערכית, הנחושה והאמיצה להשבתו של צביקה ולהשבתם של כל נעדרינו וחטופינו – החיים והחללים כאחד. מדינת ישראל וממשלת ישראל בראשותי מחויבת לכך באופן מלא. כדברי הנביא ירמיהו: 'ויש תקווה לאחריתך נאום ה׳, ושבו בנים לגבולם'".
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "לאחר 43 שנה של ציפייה, תקווה ומאמץ בלתי פוסק – גופתו של רב-סמל צבי פלדמן, לוחם צה"ל שנעדר מאז קרב סולטאן יעקוב, שבה ארצה בתום מבצע מורכב ומשותף של אנשי המוסד וחיילי צה"ל. בשעה קשה זו, לבי עם משפחת פלדמן, שידעה עשרות שנים של כאב, חוסר ודאות וגעגוע. כולנו מרכינים היום ראש ביחד איתם. כפי שהשבנו את זכריה באומל ז"ל והיום גם את צבי פלדמן, גם כעת אנחנו ממשיכים לפעול בכל דרך כדי להשיב גם את רב-סמל יהודה כץ ולמלא את חובתנו עבורו ועבור משפחתו. מדינת ישראל לא תשקוט ולא תנוח עד שכל בניה ובנותיה ישובו הביתה. החזרת כל הנעדרים והשבויים אל אדמתנו, החיים ואלו שאינם בין החיים, היא לא רק מחויבות עמוקה – אלא גם חובתנו המוסרית והלאומית. יהי זכרו ברוך".
