שירים כמו "חרבו דרבו" ו"לצאת מדיכאון" הפכו לחלק בלתי נפרד מפס הקול הישראלי בתקופת המלחמה, אך הכנס השנתי למוזיקה של אוניברסיטת חיפה שיתקיים בשבוע הבא יבקש להציע אלטרנטיבה ללהיטים המפורסמים שמשאירים אותנו בתוך בועה, ויעסוק בפאנלים ובקונצרטים שונים במשמעות המוזיקה בתוך מציאות של כאוס
שירם המצליח "חרבו דרבו" של הצמד המוזיקלי נס וסטילה סימל את תחושת הנקמה והצמא למלחמה לאחר ההלם של ה-7 באוקטובר; השיר "לצאת מדיכאון" של הזמר יגל אושרי הפך פופולרי במיוחד כפסקול מנחם על רקע תמונות החיילים החוזרים מהקרב לביתם; והלהיט "תמיד אוהב אותי" של הזמר החיפאי ששון שאולוב כבר מסמן תקופת התחזקות שבו אלוהי ישראל תמיד יאהב את עמו, למרות המצב הקשה.
"הדוגמאות האלה הן דוגמאות של מוזיקה של הסתגרות", אומרת שרית שליי זונדינר, מלחינה וחברת סגל בחוג למוזיקה באוניברסיטת חיפה, "הסתגרות בתוך בועה, בתוך מנטרה של 'עוד יותר טוב' בזמן שהמצב לא נהיה יותר טוב. אנחנו רוצים לא להסתגר בתוך הבועה אלא לסדוק אותה בעדינות. מי שמעדיף להישאר בתוך בועת ה'עוד יותר טוב', זה בסדר, אבל אנחנו מציעים אופק החוצה ממנה באמצעות מוזיקה ותרבות".
הדרך החוצה מגיעה בצורת הכנס השנתי למוזיקה של אוניברסיטת חיפה, שיערך בשבוע הבא (20-18 במאי) זו השנה העשירית, בסימן: "לנשום בתוך הכאוס – מוזיקה כאן ועכשיו". הכנס יארח פאנלים מגוונים ויעסוק בשאלת משמעות המוזיקה בתוך מציאות של כאוס, בעוד ישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנה וחצי וישנם 58 חטופים בשבי חמאס.
"מוזיקה באשר היא, בין אם זה מוזיקה קלאסית או פופ, גבוהה או נמוכה, נותנת מזור ומאפשרת התרכזות בתוך הצליל, בתוך החוויה, ולהיות במצב של הקשבה – מצב שבקושי קורה בתוך התרבות הפוליטית שלנו", אומרת זונדינר, שאחראית על הניהול האומנותי של הכנס עם פרופסור עודד זהבי. "אנשים עסוקים בלתקוף, להתווכח, להתנגד ולהתנגח עם הצד השני ובקושי מקשיבים ומבינים שגם לו יש ערך לתרום לשיח, גם אם אתה לא מסכים איתו. המוזיקה היא סוג של תרופה שהחברה ישראלית שלנו צריכה כרגע".
"אומנות אמיתית שומרת עלינו שלא נתנוון"
בין היצירות שינוגנו בכנס נמצאת גם יצירתה של טליה אליאב, בה שילבה בין נאומה של אימו של הירש גולדברג פולין שנחטף ממסיבת הנובה ונרצח בשבי החמאס, לבין נגינת חליל. "נתקלתי בנאום שלה ביוטיוב והוא תפס אותי", אומרת אליאב, "היא מספרת על הירש כילד, על ההיוודעות שלהם ההורים לחטיפתו ועל כוחה של האהבה להתגבר על המוות. זה נגע בי. ניגשתי עם הנאום לחלילנית רותי רון ויצאה יצירה בת שבע דקות המחולקת לשלושה פרקים, וכל פרק הוא סוג של נושא מתוך הנאום שעבר תהליך יצירתי".
אליאב, מוזיקה באמת יכולה לעזור בתקופה הנוכחית?
"בתקופה הזו בישראל, התחושה של עשיית מוזיקה היא תחושה של מאבק פנימי. אמנות אמיתית, שהיא לא בידור או כזאת שנועדה לעשות נעים וללטף, חשובה מאוד, היא שומרת עלינו שלא נתנוון".
בנוסף, הכנס כולל מופעים כמו: פסנתרן הג'אז עומרי מור, שמשלב בנגינתו מזרח ומערב, קלאסי ואנדלוסי ופותח אופק מוסיקלי רחב; נגן כלי ההקשה עודד גייצהלס שיבצע מצלולים לא שגרתיים הנעים בין כלי הקשה לאלקטרוניקה; וקונצרט של רביעיית הסקסופונים של תל אביב שיוקדש ל"נשימה מוסיקלית" וישאיר מרחב מדיטטיבי להרהור ותובנות.
ראשון עד שלישי 20-18 במאי, המשכן לאומנויות ע"ש ד"ר ראובן הכט, אוניברסיטת חיפה.
