דרמה בלייב: את החופשה המשפחתית הזאת, אמיל אבו ריא מסחנין ובני משפחתו, לא ישכחו בחיים. ביום האחרון לחופשה, כשהוא ואשתו סמר שהו בבריכה, הם שמעו צעקות. השניים, הוא אח ברמב"ם והיא אחות בבית החולים זיו בצפת, זינקו לכיוון וראו ילד בן 5 נמשה מהמים כשהוא ללא סימני חיים. סוף טוב הכל טוב, הילד ניצל בזכות תושייתם

תאילנד היא אחד היעדים האהובים על הישראלים לזמן איכות משפחתי, אבל את החופשה המשפחתית הזאת, אמיל אבו ריא מסחנין ובני משפחתו, לא ישכחו לעולם. מה שהיה אמור להיות הפסקה מהשגרה והעבודה, הפך למשימה מצילת חיים של אבו ריא ורעייתו סמר – שניהם אחים במחלקות ילדים ברמב"ם ובזיו.
"זה היה היום האחרון שלנו בטיול", מספר אבו ריא, "היינו במלון באי קאו לאק שליד פוקט, ונהנינו מהשעות שנותרו לנו ליד הבריכה. פתאום שמענו צעקות וראינו מישהו מושך ילד, כבן 5, מהמים. אשתי ואני רצנו אליו והבנו שהוא ללא סימני חיים".
בלי לחשוב, בתוך שניות שאסור לבזבז, החלו השניים בפעולות החייאה: "אני ביצעתי עיסויים, ואשתי, סמר, שהיא אחות טיפול נמרץ ילדים, ביצעה פעולות נוספות. בתוך פרק זמן קצר הצטרפו אלינו עוד רופאה ממדינה אחרת ומנהל המלר"ד באיכילוב שהיו במקום", מתאר אבו ריא את השתלשלות האירועים, "הילד הקיא ואיבד הכרה שוב ושוב. כך עבדנו עליו בערך 20 דקות עד שהגיע אמבולנס. לשמחתנו הוא שרד את האירוע. אם הסיפור היה מסתיים אחרת, זה היה מאוד מצער אותנו. גם עבור הבן שלנו מופק, בן ה-5, שהיה איתנו בזירת האירוע לא היה פשוט. לקחתי אותו אחר כך הצידה ודיברנו על מה שהיה. זו פעם ראשונה שהוא רואה מה אמא ואבא עושים בעבודה. אני מקווה שהוא גאה בנו".
אבו ריא מסביר את חשיבות ביצוע פעולות החייאה ברגעים הראשונים בסמוך לאירוע הטביעה: "זה היה מזל גדול שהיינו בסביבה. לא ראינו את הטביעה עצמה, אבל מרגע שמשכו אותו מהמים, היינו איתו. ברמב"ם, שם אני עובד כאח במחלקה האונקולוגית לילדים, אנחנו מבצעים רענון מיומנויות החייאה אחת לשנתיים באופן מסודר, על ידי צוות הדרכה מיומן. בעבר עבדתי באונקולוגית מבוגרים והתנסיתי הרבה בהחייאות. אלו פעולות מצילות חיים שעושות את כל ההבדל. רצוי שכל אחד ילך ללמוד בקורס קצר שזמין בקהילה וידע לבצע אותן אם חלילה יצטרך".