השבוע החליטה דני יובל לובמן החיפאית שהיא לא שותקת יותר ובפוסט חשוף וכאוב גוללה מעט ממה שעובר על בתה, נערה בת 15, כבר 3 השנים בבית הספר שלא מצליח לפתור את הנושא. "בריונות סמויה", היא קוראת לזה, "והכל תחת מעטה של 'בצחוק'… זו השכמה להורים. יש לכם מתבגרים בבית? דברו איתם. תראו להם מה בריונות עושה". משרד החינוך: "הפנייה מטופלת באופן מעמיק על ידי מפקחת בית הספר"
בפוסט מאוד חשוף וכאוב, סיפרה דני יובל לובמן החיפאית בעמוד הפייסבוק שלה, את מה שבתה, נערה בת 15, עוברת ב-3 השנים האחרונות בבית הספר שנמצא באחת מהשכונות הנחשבות במרומי הכרמל.
"הבת שלי היא פלא", היא כותבת, "מהממת, מדויקת, חדה להפליא. לחלוטין לא תואמת בשיח את הגיל הכרונולוגי שלה. פלא הבריאה שלי, וכל זה מעבר ללב הגדול שלה, יכולות ההכלה האינסופיות שלה לאנשים ולבעלי חיים, ההתמודדות שלה עם אחים לא פשוטים ובכללי אישיות תוססת ודעתנית. לטוב ולרע".
לדבריה, מה שלא כולם יודעים זה שב-3 השנים האחרונות בתה חווה בריונות מהסוג הכי גרוע שיש, "בריונות סמויה. כזו שבית הספר לא ממש רואה". וכך היא מתארת את שעובר עליה: "מילים שנזרקות כאילו מסביב, מעבר לכתף אבל מכוונות ללב של נערה מתבגרת; ריסוסי בושם ודאודורנט ישירות עליה, על אף שהם יודעים שיש לה אלרגיות לחומרי הריסוס בתכשירים השונים; התקרבות פיזית מפחידה באוטובוס תוך קללות שצוחקים עליה; פתיחת חשבונות אינסטגרם להתחיל איתה ואז לצחוק עליה; הפצת שמועות שהיא שוכבת עם כולם".
בהמשך, יובל לובמן מספרת על איך בית הספר בחר לטפל במקרה: "להגנתו, בית הספר אומר שבכל פעם שהעלנו את הנושא, הוא אכן זימן שיחה עם המטרידים, לא השעיה חלילה. אך במקביל בתי נשאלה על ידי הצוות האם היא לא אובר דרמטית. 3 שנים והיא אובר דרמטית. לא שיח על קבלה והכלה בצורה שכבתית. לא הצעה לעבור כיתה. לא פעילות על קבלת השונה ובריונות. כלום. פשוט כלום. אמרתי לילדה המופלאה שלי 'תתעלמי, הם סתם ילדים. יעבור. תני צאנס. אל תגיבי'. דיברתי עם המורה, היועצת, המנהלת וכלום לא קרה בביה"ס. כי לא שומעים אותם את המתבגרים. הם חכמים ממש. הכל תחת מעטה והסוואה של 'בצחוק'.
"כי בתי בכוחות העל שלה, עדיין הגיעה לביה"ס (כי הכרחנו אותה) ואף הצליחה לייצר לה מעגל חברתי קטן. כי היא חייכה. כי היא לא שידרה להם מצוקה. אלו שאמונים עליה ועל חינוכה לא ראו אותה אפילו לרגע, חוץ מהפעמים שבכתה. אז ראו ודיברו אבל זה תמיד נישאר בה. לא באחרים ולא טופל מערכתית בשום צורה. לא מעניין אותם שהיא מטופלת תרופתית לחרדות. לא עניין אותם שהיא צריכה טיפול רגשי בגללם".
דני יובל לובמן, הפוסט שלך מאוד אישי ומאוד חשוף.
"בחרתי לכתוב לאחר שהשבוע בתי הותקפה באוטובוס ומבחינתי זו השכמה להורים כדי שיעשו משהו. יש לכם מתבגרים בבית? דברו איתם. תראו להם מה בריונות עושה. גם כזו שבאה בשקט, בצחוק, היא מרסקת מבפנים. דברו איתם על כוחה של מילה. גם טובה וגם רעה. למדו אותם גם להגן ולהגיד די. גם כשזה לא ישירות נוגע בהם. תמיכה כזו יכולה כל כך לחזק ולעזור".
את לא חושבת שבתך עלולה להיפגע?
"אנחנו פה עוגן איתן, לא עוזבים לרגע, כמו שתמיד נהיה. והמערכת? ריקבון עמוק ומביש. אף לא אחד ואחת מהשכבה שלה קם להגנתה, כמה עצוב זה. מה זה אומר על החינוך שלנו, של כולנו? אני לא מאחלת לאף מתבגר או מתבגרת לחוות דבר כזה ולאף הורה לחוות את חוסר האונים הזה בידיעה שאני שולחת ילדה לגיהנום. גיהנום שלה".
התלוננתם במשטרה.
"נכון. הטיפול שלנו בנושא ממשיך. סיימנו לשתוק".
ממשרד החינוך נמסר: "הפנייה מטופלת באופן מעמיק על ידי מפקחת בית הספר. הנהלת המוסד החינוכי וצוות בית הספר פנו אל המשפחה מספר פעמים בניסיון לקדם תכנית מערכתית להעצמת התלמידה. לצערנו, המשפחה סירבה להגיע למוסד החינוכי ולהשיב את הילדה לבית הספר. מטעמי צנעת הפרט, לא נוכל לפרט מעבר לכך".
