בסוף השבוע האחרון נכנסה ליאת חן לקונדיטוריה של דודו אוטמזגין בקרית מוצקין שבה נהגה אימה לקנות לפני שנפטרה, כדי לקנות עוגה "פשוטה, לאנשים פשוטים" ליום הולדתה. דמעות מילאו את עיניה והרגשות הציפו אותה, אך למחווה המרגשת של המוכרת ליטל היא לא ציפתה ושיתפה בפוסט: "היה מביך מאוד אבל הרצון להכיר לה תודה גדול מהמבוכה"
זה אמור היה להיות יום הולדת קצת שונה עבור ליאת חן מקרית מוצקין. בחמישי האחרון היא ציינה 42 אך השמחה היתה מהולה בעצב. על חגיגה ראשונה ללא אמה מימי שנפטרה רק חמישה חודשים קודם והשאירה אחריה חלל, על קשיי הפרנסה והצורך לעבוד בכמה עבודות כדי להמשיך ולגדל את ילדתה בת השנה ו-8 חודשים בכבוד כאם יחידנית והבשורה הרפואית הפחות נעימה שקיבלה יום קודם. כל זה התנקז לרגע אחד קטן אך משמעותי שקרה לה כשנכנסה לקונדיטוריה של דודו אוטמזגין בעיר הולדתה, כדי לרכוש לעצמה עוגה שתמתיק במעט את יומה.
חן היא דמות מוכרת בקריה. היא מורה להוראה מתקנת, גננת במשרד החינוך לחינוך מיוחד ויש לה עסק להכנה לכיתה א'. באותו יום קבוצה של תלמידים היתה אמורה להגיע לשיעור פרטי בביתה, והיא חשבה שלכבד את הילדים בעוגה "פשוטה, לאנשים פשוטים", תיטיב עם כולם.
"נכנסתי לקונדיטוריה, ניגשה אלי המוכרת, כי היא ראתה אותי נרגשת ומעט מוצפת", חן משחזרת, "היא שאלה מה אני מחפשת, לאיזה מאורע, כדי שתוכל לתת לי רעיון לעוגה מתאימה. בקושי הצלחתי להוציא מהפה שמדובר ביום ההולדת שלי והיא שאלה אם אני מעוניינת בעוגת גבינה. עניתי שכן, גבינה, ביסקוויטים, משהו פשוט לאנשים פשוטים".
הביקור התמים בקונדיטוריה הוביל בסופו של דבר לפוסט מרגש בפייסבוק.
"אמא שלי היתה לקוחה קבועה של דודו אוטמזגין בסניף הזה בקרית מוצקין, לכן גם הגעתי לשם לקנות עוגה. לאחר שהמוכרת הוציאה מהמקרר את העוגה שבחרנו ניגשנו לקופה. עוד לפני שהספקתי לשלוח יד לתיק להוציא את הארנק, היא שלפה מהתיק שלה שהיה מאחור את הארנק והעבירה את כרטיס האשראי שלה".
איך הגבת?
"עמדתי שם, לא ממש הבנתי מה קורה והיא שאלה אם היא יכולה לומר לי משהו ואמרה ששובר את ליבה לראות אותי ככה עצובה ביום ההולדת שלי. עניתי שאני לא עצובה, אני בתקופה ממש קשה ויום הולדת זה זמן לא פשוט, במיוחד כשאני פעם ראשונה ללא אמא שלי, עם ילדה קטנה ואין לי עזרה. היא חיבקה אותי ואמרה לי שהעוגה זו מתנה ממנה כי ממש בא לה שאהיה שמחה. הייתי המומה, פתחתי את הארנק כדי להחזיר לה, אך לא היה לי מזומן, אלא רק כרטיס אשראי. היא אמרה לי שבשום פנים ואופן אני לא צריכה לשלם. אני לא מכירה אותה, אבל הספקתי לשאול איך קוראים לה והיא ענתה ליטל".
צעירה?
"בחורה מאוד צעירה וזה מה שאמרתי לה כשרציתי לשלם, שהיא צעירה ועובדת בשביל הכסף. זה מה שמפליא אותי כל פעם מחדש – בדרך כלל מי שאין לו – נותן. אמרתי לה שמעבר לכסף, אני מרגישה שאמא שלי שלחה אותה אלי, כי אמא היתה אשה של נתינה באופן מאוד קיצוני. אמא שלי חיה נתינה 24/7. כל כך הגיוני שאמא שלחה לי אותה באותו יום".
כתבת בפוסט שאת מקווה שיגיע לבוס שלה?
"נכון, רציתי שיגיע לדודו אוטמזגין שידע שהוא מעסיק מלכה. כל העניין היה מביך מאוד אבל הרגשתי שהרצון שלי להכיר לליטל תודה הוא גדול יותר מהמבוכה. בחרתי לשתף כדי שהיא תיחשף לפוסט ותדע שהכרתי לה תודה. אני מאוד הובכתי כי הרבה אנשים מכירים אותי וזה הרגיש לי קצת לא נעים לחשוף את עצמי, אבל מצד שני, יותר היה חשוב לי להכיר לה תודה".
דודו אוטמזגין, איזה סיפור מרגש.
"הסיפור של הלקוחה ריגש אותנו מאוד ונגע לנו בלב. היא שיתפה ברגע כל כך אישי ומשמעותי עבורה. ליטל, מהצוות שלנו, פעלה כפי שהיינו מצפים מאדם שפועל מתוך לב גדול, שמייצג אותנו, עם רגישות ואנושיות אמיתית – ואנחנו גאים בה מאוד. בימים אלו במיוחד, כשמחווה אחת קטנה יכולה לעשות שינוי גדול – ליטל הזכירה לנו כמה חשוב לראות באמת את מי שמולנו. אנחנו מאחלים לליאת יום הולדת שמח ולב מלא בחום, אהבה וזכרונות טובים, גם מהאנשים שהיא פוגשת בדרך. תודה על המילים ועל התזכורת למה אנחנו כאן".
