עשרה ימים לאחר שפרצה מלחמת חרבות ברזל, פתחו רוני ברלין ודין אלבר במדרחוב נורדאו את הבר הקולינרי Roomka, אותו תייגו השניים כמטבח פוסט סובייטי. ההתחלה היתה מסחררת ואילו הערב, קצת יותר משנה וחצי אחרי, הם מסבירים בפוסט למה המקום נסגר ועל התוכניות לעתיד
״לפני קצת יותר משנה וחצי התחלנו מסע, פרק וחוויה משוגעת בתוך מציאות בלתי נסבלת והזויה״, כך נפתח פוסט הפרידה שפרסמו לפני זמן קצר רוני ברלין ודין אלבר, שני החברים שמאחורי Roomka, הבר הקולינרי שפתחו ב-17 באוקטובר 2023, עשרה ימים לאחר פרוץ המלחמה.
ההתחלה היתה מסחררת ורומקה, שנפתחה ברחוב נורדאו, הפכה להיות מוקד עליה לרגל לכל כתבי האוכל הנחשבים במדינה ומהר מאוד נוצר סביבה באז מטורף.
את בית האוכל הקטן שיש בו 14 מקומות ישיבה בלבד עיצבה דנה ברוזה, אשר לקחה את העיצוב הפוסט סובייטי והעצימה אותו. לצד קירות בטון חשופים היא כיסתה את הקירות עם טפט אדום-זהב מצועצע, או קרמיקה רוסית פרחונית. על הקיר המרכזי תלוי שטיח גדול שסבו של ברלין הביא מאזרבייג'ן ומהתקרה השתלשל שנדליר של קריסטלים, תפאורה מושלמת לצלחות הפורצלן שהשניים כיסחו מהסרוויסים המשפחתיים ולרומקה – אותן כוסיות קטנות לשתיית אלכוהול אשר המקום נקרא על שמן.
התפריט היה קטן אך מדויק ומפתיע. זה לא היה מטבח רוסי, אוקראיני או קווקזי, אך המנות היוו מכלול של האוכל והתרבות של ברית המועצות המזוקק לגרסה חדשה יותר, וריאציה מודרנית יותר. חומרי הגלם היו אותם חומרי גלם, המנות היו אותן מנות, אבל המניפולציה של המרכיבים וההגשה הפכה אותן למה שנקרא מטבח פוסט סובייטי. והקהל, החיפאי ואלו שהגיעו במיוחד מחוץ לעיר, אהב את מה שהוגש לו ברומקה, אך כנראה שזה לא הספיק.
בהמשך הפוסט כתבו השניים: ״רומקה היא ילדת מלחמה שנולדה בתקופה מסובכת אבל עם מטרה ברורה – להביא בשורה של אירוח וקולינריה, אבל יותר מזה של להכיר מטבח שעד עכשיו נחשב אפור ומנוכר ולהביא אותו לידי ביטוי לא רק כטעם אלא כסיפור. סיפור של עלייה שלמה, סיפור של תנועה, סיפור של התחלה חדשה במדינה חדשה.
״במובן מסוים ניסינו לחבר את העלייה הפוסט סובייטית, מחבר העמים לשעבר אל תוך כור ההיתוך המבולגן הקשוח ולא מתפשר של המדינה שלנו – דרך הטעמים שחווינו, המסורות שגדלנו אליהן. עצם העובדה שהגענו לגעת בכל כך הרבה אנשים, עולים וצברים כאחד מסמן מבחינתנו – הצלחה״.
ברלין ואלבר מנסים להסביר למה הרומקה נסגרה: ״המונח ׳פוסט סובייטי׳ נולד פה והוא כאן כדי להישאר. עם זאת, אחרי המון מחשבה וניתוחים – הרומקה נסגרת. בראש מורם ועם המון גאווה אנחנו יכולים להגיד בלי צל של ספק: ניסינו, הצלחנו, הגיע הזמן להמשיך הלאה. אפשר להגיד ׳בגלל המצב׳, אפשר להגיד ׳קשה במדינה הזאת׳, אבל כל אלה תירוצים. עשינו את שלנו ועשינו את זה בצורה הטובה ביותר. אנחנו עוד ניפגש בטוח. אולי במקום אחר אולי בזמן אחר – כרגע זה הסוף. אז בהזדמנות הזאת גם רצינו להגיד תודה לכל מי שהגיע, אכל, שתה, הקשיב, פירגן והיה. בלעדיכם אנחנו באמת שום דבר. דה (להתראות), רומקה. ספיסבה (תודה) רוני ודין״.
רוני ברלין, די עצוב.
״עצובים, אך מרוצים סך הכל, מה אפשר להגיד? מבאס לסגור אבל זו גם התחלה חדשה״.
יש תוכנית לעתיד?
״כרגע לא, צריכים רגע לאפס ולחזור קצת לצללים, אבל אנחנו אנשים יוזמים לא נצליח להישאר כך לאורך זמן״.
