בכירי קהילת הלהט"ב בחיפה יוצאים נגד חברת המועצה זהבית בן דוד, מחזיקת תיק הגאווה בעירייה: "איך מישהי שאמורה לייצג את הקהילה מאיימת לפגוע בה?", שואלת לילית ברתנא ואחר מוסיף: "היא לא תואמת את הערכים הליברליים של מצעד הגאווה, של עיריית חיפה ושל העיר עצמה"
בחודש פברואר האחרון מונתה חברת מועצת העיר חיפה, זהבית בן דוד, מסיעתו של ראש העיר יונה יהב למחזיקת תיק הגאווה. לאחר מינויה אמרה בן דוד שהיא מצפה לשיתוף פעולה מלא בין העירייה לארגוני הקהילה בעיר אך אמירתה השבוע, בה היא מאיימת על עצירת מצעד הגאווה שיתרחש בסוף החודש, אם יונף במהלכו דגל פלסטין, מעורר את זעמם של בכירים בקהילת הלהט"ב החיפאית.
"אם משהו לא מוצא חן בעיניה אז היא תסגור את המצעד? ממתי היא מקבלת החלטות בעניין הזה?", שואל בכעס איליה כץ, 26, סטודנט לתואר ראשון בטכניון, "עליי אישית דגל פלסטין לא מאיים, אני אמנם אשמור מרחק ממנו אבל זו לא עילה לעצור מצעד גאווה שמייצג קהילה שלמה. אם יש בעיה עם מישהו או מישהי שיניפו דגלים, יש משטרה שתטפל בזה, לא חברת מועצה שמשמיעה קול פשיסטי שלא תואם את הערכים הליברליים של מצעד הגאווה, של עיריית חיפה ושל העיר עצמה".
גם לילית ברתנא, פעילה לשעבר בבית הקהילות וכיום פעילה בסיעת רוב העיר, מתרעמת על האמירה של חברת המועצה: "היא מקבלת את השונה עד שהוא שונה ממנה. לזהבית אין שום קשר לקהילה הגאה – היא לא מכירה את המסורות שלנו, את הקונפליקטים הפנימיים של הקהילה, את המחלוקות, את הצרכים של חברי הקהילה, היא לא יודעת מה זה להיות מוטרד על בסיס הזהות המינית שלך".
על פי ברנתא, מצעד הגאווה אמנם נראה ומרגיש כמו מסיבה, אבל הוא קודם כל הפגנה עבור שוויון זכויות עבור קהילת הלהט"ב וזכויות אדם. "מפחיד אותי בתור חברת קהילה שמחזיקת תיק הגאווה מגבה אלימות משטרתית המופנית כלפי משתתפים במצעד וגם מאיימת על עצירת המצעד כולו אם מישהו אחד יניף דגל של 'מדינה שלא קיימת', כלשון בן דוד. איך מישהי שאמורה לייצג את הקהילה מאיימת לפגוע באותה קהילה? גם אם היא לא מסכימה עם הנפת דגל פלסטין, אז היא מאיימת להחריב לכל הקהילה את היום שלהם? זו פגיעה ישירה בדמוקרטיה".
ברתנא, מה קשור דגל פלסטין למצעד הגאווה?
"זה קשור. בן דוד רוצה שדברים יתנהלו רק כמו שהיא חושבת ורוצה. אם היא חושבת שערבים יכולים ערבים רק אם הם ערבים טובים, ואסור להם להגיד את דעתם אז היא הפנים המייצגות של עיריית חיפה", היא אומרת ומתייחס לכך האם מחזיק תיק הגאווה צריך להיות מהקהילה עצמה, "המגדר והמיניות לא משנה כל עוד לאדם יש היכרות עמוקה עם צרכי הקהילה. נראה לי שבן דוד חושבת שלרכב על הגב של הקהילה יביא לה קולות תומכים".
ענת זלצברג, פעילה בקהילה הגאה קרוב לעשור ונציגת ציבור בועדת תרבות בעירייה, נכחה בישיבה המדוברת שבה דנו בהתנהלות המשטרית במצעד הגאווה הקרוב, "האינטרס לנגד עיניה אמור להיות בטחון הקהילה הגאה, שנמצאת בקרב מאסף על תקציבים ממשלתיים שקוצצו, שמתמודדת עם עלייה באלימות מול הומואים שמותקפים ברחובות, והיא לא מבינה לעומק את המורכבות של הקהילה ומה זה אומר להיות חלק ממנה. ראוי שמי שמחזיק את תיק הגאווה, יהיה חלק מהקהילה או לפחות ינסה לעשות מאמץ כן ואמיתי להיות בשיח עם האנשים מתול הקהילות ולצערי זה לא המצב כרגע עם זהבית".
זהבית בן דוד בתגובה: "המטרה שלי לאחד, לא לפלג"
בן דוד בשיחה איתה מתייחסת לסמכותה לעצור את מצעד הגאווה: "הסמכות להורות על עצירת המצעד היא של משטרת ישראל בלבד. אני לא פועלת מתוך איון או כוח, אלא מתוך אחריות ציבורית וערכית כלפי הקהילה שאני מייצגת. כשאמרתי שאם יונף דגל פלסטין אעצור את המצעד זו לא הייתה אמירה אופרטיבית, אלא קריאת כיוון ברורה: בואו נשמור את המצעדים כמרחב מאחד, של הקהילה עצמה, בלי סמלים שגורמים לפילוג".
לגבי הפגיעה בקהילה באם המצעד יעצור באמצע היא אומרת: "כל פגיעה בקיום המצעד היא פגיעה בקהילה, וזה בנפשי. אבל האחריות שלי היא גם לשמור על הלכידות הפנימית שלנו. בשבוע האחרון קיבלתי הודעות רבות מחברי וחברות הקהילה מכל הארץ שהודו על העמדה הברורה שלי. הם כתבו לי שהם לא יגיעו למצעד אם יוצגו בו סמלים שאינם מייצגים את מאבק הלהט"ב. מבחינתם, וזה לגיטימי, זו סטייה ממטרת המצעד. אני כאן כדאי להקשיב לכל הקולות, ולוודא שהמסר שלנו לא נבלע ברעש".
בן דוד עונה לסוגיה שמחזיק תיק הקהילה הגאה צריך להיות מתוך הקהילה: "אני מבינה את הביקורת אבל חשוב לומר ביושר – מעולם לא התיימרתי לדעת איך זה מרגיש לגדול כהומו, כלסבית או כטרנס. אבל אני כן באה לתפקיד הזה עם מחויבות עמוקה, רצון כן לייצג, ולהילחם יחד עם הקהילה מתוך אמפתיה אחריות ושותפות. לקהילה הלהט"בית היו לאורך השנים בעלי ברית – סטרייטים – שפעלו שכם אל שכם עם הקהילה. גם אני בחרתי להיכנס לתפקיד הזה מתוך שליחות. המטרה שלי היא לאחד, לא לפלג. ואני באמת מאמינה זה מה שהקהילה שלנו זקוקה לו, עכשיו יותר מתמיד".
