שמונה שנים אחרי גל השריפות הקטלני, דוח המעקב של מבקר המדינה בנושא היערכות הרשויות המקומיות לשריפות חושף: רוב השכונות החיפאיות שבסיכון עדיין ללא מענה. העירייה איחרה, התמהמהה, ולעיתים פשוט לא פעלה. אמנם חיפה גיבשה תוכנית אב לאזורי חיץ אך בפועל הם לא הוקמו ברוב השכונות. כן גובשה תוכנית הגנה (סלילת דרכי מילוט) ל-9 שכונות, אך רק אחת נהנית מנתיב מילוט שהושלם. המבקר: “יש לפעול כעת, לפני השריפה הבאה"
דוח מעקב חדש של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על היערכות הרשויות המקומיות לשריפות מצייר תמונה מדאיגה בכל הנוגע לחיפה. העיר, שעמדה במרכז גל השריפות החמור בנובמבר 2016, אמנם הציגה שיפור נקודתי בכמה תחומים, אך נכון לשנת 2025, חלק ניכר מהליקויים המרכזיים שהובילו לפגיעה אז עדיין לא טופלו.
אחת הסוגיות הבוערות, תרתי משמע, היא הקמת אזורי החיץ – רצועות בטוחות שמפרידות בין היער לשכונות המגורים ומונעות מהאש להתפשט במהירות. חיפה אמנם גיבשה תוכנית אב לאזורי חיץ ואף הכינה תוכניות מפורטות ל-9 שכונות בעלות סיכון גבוה, אך בפועל רובן המוחלט טרם הוקמו. גם שכונות כמו נוה שאנן, קרית שפרינצק ורמות רמז, שנמצאות בקו האש ונבדקו על ידי רשות הכבאות לא זכו למענה.
יתרה מכך, מתוך 31 שכונות שזוהו בתוכנית העירונית כזקוקות לאזורי חיץ, ב-22 מהן לא נעשה כל צעד מעשי. בעיריית חיפה הסבירו את ההשתהות בהיעדר תקציב ממשלתי ייעודי, אך המבקר מדגיש: האחריות לחיי התושבים לא יכולה להיות תלויה רק בתקציבים ממשרד הפנים או הביטחון הלאומי.
בעיה נוספת שעלתה היא חוסר ההתקדמות בהכשרת דרכי גישה ומילוט: מתוך 8 שכונות כלואות בעיר (שאין להן יציאה חלופית במקרה חירום), רק אחת נהנית מנתיב מילוט שהושלם. האחרות נמצאות בתהליכי תכנון, תקצוב – או פשוט הוקפאו.
העירייה גם לא מבצעת פעולות אכיפה בשטחים פרטיים סמוכים ליער, שם בעלי הקרקע נדרשים לדלל צמחייה ולתחזק אזורי חיץ. חרף הנחיות רשות הכבאות לא בוצעו כל פעולות נגד תושבים שלא עמדו בהן.
בצד החיובי, המבקר מציין את הקמת מרכז המים זמר בחיפה, שצפוי לשפר את אספקת המים לכיבוי שריפות ולתת מענה לאירועים בהיקף גדול, פרויקט שאמור לצאת לדרך כבר בחודשים הקרובים.
מסקנות המבקר:
- עיריית חיפה חייבת להשלים בדחיפות את הכשרת אזורי החיץ בכל השכונות המוגדרות בסיכון.
- על העירייה לסיים את סלילת דרכי המילוט בשכונות הכלואות – נושא חיוני להצלת חיים.
- יש לפעול לאכיפה גם בשטחים פרטיים, ולשתף פעולה עם רשות הכבאות לצורך הכנת תוכניות הגנה מעודכנות.
- פעולות הסברה וטכנולוגיה לזיהוי מוקדם כמעט לא קיימות בעיר – תחום הדורש השקעה מהירה.
מבקר המדינה מסכם: “הכשרת אזורי חיץ אינה מותרות היא חובה מצילת חיים. ההתעכבות מסכנת את תושבי העיר, ויש לפעול כעת, לפני השריפה הבאה".
מה נבדק – ומה (עדיין) לא תוקן מאז דוח 2018
2018:
דוח מבקר המדינה חשף ליקויים חמורים בעיריית חיפה בעקבות גל השריפות של נובמבר 2016. מאז נדרשה העירייה לטפל בנושאים הבאים:
- הכנת תוכניות הגנה לשכונות שבסיכון
- הקמת אזורי חיץ ביישובים הגובלים ביער
- סלילת דרכי מילוט לשכונות כלואות
- ביצוע אכיפה בקרקעות פרטיות סמוכות ליער
- חיבור מקורות מים וגיבוי חשמלי לתחנות השאיבה
- בדיקות סדירות לברזי כיבוי
- פעולות הסברה ואיתור טכנולוגי של שריפות
2025:
בדיקת המעקב העלתה: חלק מהליקויים טופלו – רובם, לא.
- הוכן מסמך תוכנית אב לאזורי חיץ
- גובשה תוכנית הגנה ל-9 שכונות
- הוקם מרכז מים חדש ("זמר")
- אזורי חיץ לא הוקמו בפועל ברוב השכונות
- תוכניות הגנה חסרות ל-22 שכונות נוספות
- רק שכונה כלואה אחת קיבלה דרך מילוט
- אין אכיפה בקרקעות פרטיות
- לא מבוצעות בדיקות תקינות לכל ברזי הכיבוי
- אין מערך הסברה סדור לתושבים
- שימוש בטכנולוגיה לזיהוי מוקדם – דל ביותר
התייחסות עיריית חיפה לממצאי הדוח: "חיפה היא העיר בעלת הניסיון הרב ביותר בהתמודדות עם שריפות – שתי שריפות ענק ועוד שריפות שפורצות בשטחה מעת לעת, והנהלת ומועצת העיר מקדישות לכך תשומת לב מירבית. למרות גודלה והיסטוריית השריפות שפרצו בה, המדינה מתעלמת מהעובדה שרוב שכונותיה של חיפה כלואות, ויש בהן כניסה ויציאה אחת בלבד. חיפה היא גם העיר הראשונה בישראל שמיישמת את התוכנית הלאומית לקווי חיץ. שלב ראשון הושלם בעלות של כ-12 מיליון שקל, והשלב הבא (כ-8 מיליון שקל) ממתין לאישור המשרד לביטחון לאומי. לא בכדי העירייה גם פועלת לפתיחת השכונות הכלואות לנתיבי נסיעה נוספים".
