להפתעה הזו לא ציפה רופא דרוזי מהמחלקה הכירורגית בבית החולים רמב"ם. אל בית החולים פונו אשה ושני ילדיה שנפצעו מירי מכוחות סורים שתקפו את הישוב בו הם מתגוררים באזור סווידא. האח שקלט אותם בחדר ההלם הבחין בשם משפחתם הזהה לשמו של הרופא, הזעיק אותו ולאחר בירור קצר התגלה כי הם קרובי משפחה שמעולם לא נפגשו
אתמול בערב פונו לרמב"ם אשה ושני ילדים בני העדה הדרוזית שנפצעו מירי באזור סווידא שבסוריה בשבוע שעבר, בזמן שכוחות סוריים תקפו יישובים דרוזים.
בעוד אב המשפחה נהרג, האשה נפצעה בינוני וכך גם בתה בת ה-16. הבן הצעיר, בן 6, נפצע קשה יותר וסבל משברים מרובים ופגיעת ירי. אחרי אשפוז של מספר ימים במרפאה מקומית שבה מצבם רק החמיר, הועברו בני המשפחה הפצועים לרמב"ם לטיפול בפציעות שלהם.
כאשר אחד האחים שקלט אותם בחדר ההלם, דרוזי בעצמו, תושב אחד היישובים בצפון, ראה את שם המשפחה של הפצועים הוא נזכר שלרופא באחת המחלקות הכירורגיות ברמב"ם יש שם משפחה זהה. הרופא שהיה במשמרת לילה הוזעק לחדר הלם ובירור קצר ומרגש העלה שמדובר בקרובי משפחה שאותם כמובן לא פגש בעצמו מימיו ורק שמע עליהם מהסיפורים של אביו.
"אבא הגיע לישראל ב-1947 כאיש מאוד צעיר, אבל הוא השאיר את כל משפחתו מאחור – אחים, אחיות, הורים", סיפר בהתרגשות הרופא מרמב"ם, "הוא תמיד סיפר לנו על הכפר ממנו הוא בא ועל המשפחה, וקיבלנו מהם במהלך השנים מסרים עקיפים, אבל כמובן שמעולם לא נפגשנו. פתאום אני עומד בחדר הלם ומדבר עם קרובת משפחה ישירה עם שם זהה לשם שלי, הרגשתי את השיער שלי סומר מרוב התרגשות".
האם שנפצעה, שפרטיה כמובן חסויים, אמרה אתמול בעקבות המפגש בחדר הלם עם קרוב המשפחה הישראלי שמעולם לא פגשה: "הרגשתי שאני במקום שהוא כמו הבית – עם המשפחה שלי. המתח בשהייה בבית חולים במדינה זרה ירד, תודה לאל. התקווה שלי שישראל תעזור לי ולכל הדרוזים. מה שקורה בסוריה לא פסק ואין לנו ציפייה מאף גורם אחר שיעזור".
