בלב מרכז חורב, בין קונדיטוריה לסנדוויצ'יה, פועל סניף ביטקוין צ’יינג’ שמושך חיפאים סקרנים ומשקיעים. המייסד, אבי דיין, מספר על הדרך מהשאלה התמימה של אמו ועד להפיכת חיפה ליעד אסטרטגי ברשת. הקריפטו כבר לא רק שפה זרה לחובבי טכנולוגיה, הסניף הפיזי מוכיח שהמטבע הדיגיטלי הוא לא טרנד חולף, אלא חלק מהשדרה המסחרית המקומית
מרכז חורב, צהרי היום, בין חנות לממכר אוכל מוכן לסניף רולדין, ממוקם סניף Bitcoin Change, כאילו הוא עסק רגיל בשדרת העסקים ולא עסק המנכיח מגמה כלכלית בשווי מיליארדי דולרים. המקום נפתח לפני כ-3 שנים כחלק מתשעת סניפי הרשת ומאז המודעות למטבע הקריפטו הולכת ותופסת תאוצה, "חיפה היא יעד מרכזי ואסטרטגי של הרשת", מסביר אבי דיין, מנכ"ל ומייסד ביטקוין צ'יינג', "סניף חיפה נותן בראש לתל אביב, למרות שהוא הסניף הראשון שאיתו התחלנו".
הרומן של דיין עם ביטקוין החל בשנת 2016 בתקופה בה עבד בחברה לפתרונות תשלום בינלאומיים דוגמת ביט ופייבוקס, אז נחשף לייחודיות מטבע הקריפטו. דיין מתאר: "אמרתי לעצמי שיש פה משהו אחר לגמרי. אין אף צד שלישי שמחזיק כסף ודואג להעברתו ממקום אחד לשני אלא האחריות של האדם לעצמו, לדאוג לכסף שלו". כשהכיר את השיטה, הופתע מערכו הנמוך של המטבע וקנה ביטקוין ששוויו עמד על 1,000 דולר. כיום, מטבע אחד שווה 110,000 דולר.
עבור מי שאינו מתמצא, המושגים קריפטו, ביטקוין ובלוקצ'יין, נשמעים לעיתים כשפה זרה שלא נלמדת בבתי הספר, שאף בהם חסרה השכלה פיננסית בסיסית. "לביטקוין יש המון הגדרות, אני אוהב להסתכל עליו כעל כסף דיגיטלי שאתה מחזיק בעצמך", מתאר דיין את המטבע שנוצר על ידי סטושי נאקאמוטו (שם בדוי) בשנת 2008, שנולד על רקע משבר הבנקים בארה"ב ושאף לייצר מטבע שאינו נשלט על ידי בנק או מדינה.
שלא כמו כסף שמודפס ללא הגבלה על ידי בנקים מרכזיים או זהב שכורים במכרות, ביטקוין נכרה דיגיטלית על ידי מחשבים ויש מספר מטבעות מוגבל, למניעת אינפלציה מלאכותית. כל פעולה – כרייה, מכירה או קנייה – נרשמת בספר חשבונות ציבורי ופתוח, המבטיח שקיפות מלאה.
דיין, מאיפה הרעיון לפתוח סניף פיזי למטבע קריפטו?
"מאמא שלי. היא באה ושאלה אותי איך אני יכולה לקנות ביטקוין? זה גרם לי לחשוב שלמרות החסמים של המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי, צריך מקום עם קונספט המהווה גשר בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי. כל העסק מבוסס על כספומט ואיש שירות שעוזר בתהליך הרישום, עם הורדת ארנק דיגיטלי והתמודדות עם העולם הטכנולוגי החדש. להמון אנשים אנחנו מהווים את הבנק וממירים בשבילם את הכסף הדיגיטלי לכסף מזומן".
"מה שהדליק אותי הייתה הקלות שבו העברתי ביטקוין ללא בנק"
רעיון כספומט למטבעות הקריפטו אינו רעיון חדש וקיים בארה"ב אך דיין הבין את חשיבות השירות האנושי ובגינה גובה עמלה גבוהה של 6 אחוז שהרשת מכניסה מכל עסקה, "אתה אומר גבוהה, אני אומר שהכל יחסי. אני לא משווה את השירות שלי לשירות שהבנקים נותנים אלא לכספומטים של ביטקוין שממוצע העמלה עומדת בין 9-15 אחוז וזה בלי השירות האנושי. מעבר לזה, חוסר שיתוף הפעולה של הבנקים מאלץ אותנו לקיים את העסק באמצעות מערכת חוץ בנקאית יקרה וזה מעמיס על ההוצאות".
המודעות לביטקוין עלתה במהלך 3 השנים שהסניף פתוח?
"ברור, חד וחלק. זה לא רק שהמודעות למטבע הולכת וגדלה אלא נעשים מהלכים ברמה בינלאומית שנותנים לגיטימציה והכרה לביטקוין", אומר דיין ומתכוון לצו הנשיאותי של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שקבע כי מטבעות קריפטו ישמשו כנכס רזרבי ממשלתי, בדומה לגז או נפט, ללא כוונה למכור אותו. "לפני כמה שנים, אל סלבדור הייתה המדינה היחידה שהכירה בביטקוין ככסף והיום אין כמעט מדינה שלא מחזיקה או בוחנת אחזקה של קריפטו כחלק מהמערך הכלכלי-לאומי שלהם. אני מקווה שגם ישראל תצטרף למהלך".
ביטקוין יכול להפוך יום אחד למטבע שנסחר באופן יום יומי?
"הוא לא יחליף את הדולר אבל הוא כלי לגידור הכסף שלנו וגם כאמצעי לגיטימי להשקעות ומסחר. מה שהדליק אותי הייתה הקלות שבו העברתי ביטקוין ללא בנק, רק באמצעות הורדה של ארנק ושימוש בו".
הורדת ארנק דיגיטלי הוא חלק מתהליך הרישום והוא מאלץ את האדם לאחזקתו ותפעולו, דבר שהורגלנו לחשוב שנעשה רק על ידי בנקים. "יש גופים שיכולים לנהל לך את הביטקוין אבל זה מפספס את הנקודה. אנחנו רואים בשנים האחרונות שאנשים רוצים לקחת שליטה על הכסף שלהם ופותחים חשבונות מסחר בבורסה המנוהלים בעצמם. הדור הצעיר מאס במערכת הבנקאית המסורתית ורוצה לנהל בעצמו את הכסף".
תן טיפ למי שרוצה להתחיל לסחור בביטקוין.
"לעשות את זה אך ורק במקום מפוקח, לשמור תיעוד של הפעולות, להוריד ארנק דיגיטלי וללמוד את הנושא".
