בקור רוח, בפתיחות ובאומץ, מספרת האמנית והמרצה החיפאית נעם פרידמן רז, על מסכת עינויים ועל התעללות לאחר 3 פגיעות מיניות שחוותה, דווקא מהמערכות שאמורות היו לעזור לה וכשלו. היא בעיצומו של קמפיין לגיוס המונים כדי "לחשוף את כל המחדלים ואוזלת היד המכוונת של הרשויות בטיפול בפגיעות מיניות". מסמך מצמרר
"נאנסתי שלוש פעמים, התלוננתי פעם אחת. מאז אני מתעדת מה קורה כאשר בחורה כמוני מפסיקה לשתוק", כך כותבת נעם פרידמן רז, אמנית ומרצה בת 33 מחיפה, בדף הפייסבוק שלה כשהיא בעיצומו של קמפיין גיוס המונים דו-שלבי: מטרתו של השלב הראשון (שכבר הושלם) הייתה לממן את המאבק המשפטי נגד המאמן שפגע בה לפני כשלוש וחצי שנים, והשלב השני, מימון הפקת סרט תיעודי שיציג את חייה של פרידמן רז לאחר הפגיעה המינית ותהליך הגשת תלונה במשטרת ישראל וזאת במטרה לעודד שבירת שתיקה, להעלות מודעות לתופעת האשמת הקורבן, לחשוף את אוזלת היד של הרשויות ולענות על השאלה: למה לא התלוננת?.
למה שם הסרט הוא "למה לא התלוננת?"
"כשאני מספרת על הפגיעה שעברתי, הרבה שואלים אותי למה לא התלוננתי. זו השאלה הכי מעצבנת בעולם", אומרת פרידמן רז, "יש דעה רווחת בחברה שלנו שאחריות הנפגעת להכניס את הפוגע לכלא, וזה לא עובד ככה. האחריות של הפוגעים היא לא לפגוע והאחריות של הרשויות היא להכניס אותם לכלא. האחריות שלי היא לדאוג לטיפול וההחלמה שלי. השאלה הזו מעבירה את האחריות לנפגעת ומנציחה את האשמת הקורבן".
שנת 2014 היתה השנה האחרונה בה נמדדו דיווחים על פגיעות מיניות בישראל. רק שישה אחוזים מהפגיעות דווחו לרשויות, כך על פי מדד האלימות הלאומי של המשרד לביטחון פנים. "להגיש תלונה כנגד פגיעה מינית בישראל זה סיוט, מסכת עינויים, התעללות. אני רוצה לתת ביטוי לדברים שהחברה שלנו נוטה להשתיק, להשאיר בחושך. הגיע הזמן להוציא את האמת לאור, אין צדק אמיתי בחברה שלנו, המערכות כושלות בתפקידן. אני רוצה לחשוף את כל המחדלים ואוזלת היד המכוונת של הרשויות בטיפול בפגיעות מיניות".
תיעוד ההתמודדות הוא חלק מהריפוי שלך?
"היו מצבים שאמרתי לעצמי שגם אם הייתי רוצה, לא הייתי יכולה לכתוב תסריט כזה מטורף. החיים כותבים את התסריט הטוב ביותר. התיעוד נותן לי כח להתמודד. אני רוצה שהציבור ידע, יראה ויבין איך זה מרגיש להגיש תלונה אחרי פגיעה מינית במדינת ישראל", פרידמן רז מדגישה את השימוש במילה פגיעה ולא אונס, "בהמלצת עורך הדין שלי אני משתמשת במילה פגע ולא רק אני, כי מבחינת משטרת ישראל ובית המשפט החשוד עוד לא הואשם באונס, אבל אני יודעת טוב מאוד מה האיש הזה עשה לי, הוא ניצל אותי והביא אותי למקום הכי נמוך שהייתי בחיי".
"הוא הציע טיפול שיכול לעזור לי עם הטראומה והחסמים המיניים"
במהלך השיחה איתה פרדימן רז חושפת שאת הפגיעה המינית הראשונה עברה בגיל 14 ולאחר עשור, בגיל 24, עברה אירוע אונס נוסף תחת השפעת סם האונס. "עברתי מסע ארוך בן 5 שנים של החלמה וריפוי מאז גיל 24", היא אומרת, "הרגשתי שהטראומות מאחוריי וחשבתי שהדבר היחיד שחסר לי הוא ללמוד להגן על עצמי. ראיתי מודעה ברחוב, תלשתי פתק קטן והגעתי לשיעור ניסיון. מאד נהניתי והמשכתי להגיע לשיעורים במשך כמה חודשים. המאמן היה מודע להתמודדות שלי עם פוסט טראומה מורכבת. הוא הציג את עצמו כמטפל והציע טיפול שיכול לעזור לי עם הטראומה והחסמים המיניים באמצעות שיטת טנטרה תרפיה שבה הוא מטפל".
פרידמן רז סמכה על המאמן, וקבעה איתו בפעם הראשונה טיפול פרטי ללא נוכחות איש אחר מלבדם. "הגעתי לקליניקה שלו, הוא פשוט ניצל את הסמכות שלו ופגע בי במשך מספר שעות. הוא השתמש במניפולציות מתוחכמות המטשטשות את הגבול בין טיפול לבין מגע מיני אסור עם המטפלת. בגלל ההיסטוריה שלי, קפאתי שם. לא יכולתי לזוז. גם העובדה שהיתה לו חגורה שחורה ובמהלך האימונים הוא ריתק אותי פעמים רבות לרצפה, השפיעה עלי".
איפה עומד המאבק המשפטי כרגע?
"המאבק המשפטי עוד לא החל. המשטרה סיימה את תפקידה והעבירה את התיק לפרקליטות שצריכה לקבל החלטה אם יוגש כתב אישום נגדו או לא. זה השלב הכי קריטי ולכן גם בחרתי לפרסם את המאבק עכשיו ולייצר הד תקשורתי. זאת זכות הציבור לדעת שפוגע מסתובב חופשי. בעקבות העשייה שלי נודע לי שהאיש הזה לא פגע רק בי, אני כבר יודעת על לפחות עוד שלוש נשים שנפגעו ממנו".
כשהסרט יצא לאור, מה תרצי שתהיה סצנת הסיום?
"הייתי רוצה לראות את הפוגע נכנס לתא מאסר ואת הסורגים נסגרים מאחוריו. לדעת שהאיש נענש לפחות לעשור, לשלם על המעשים שלו, כדי שהחברה תדע שאנשים צריכים לשלם על המעשים שלהם ושהמוסדות המדיניים עושים את העבודה שלהם", היא אומרת ומוסיפה, "לי יש את הכוח להילחם את המלחמה הזאת אבל לפי הסטטיסטיקה, ל-94 אחוז מהנפגעים והנפגעות אין. אני רוצה להיות הקול של השותקים והשותקות".
הצטרפו לעזור לנעם פרידמן רז בלחיצה כאן.
