לפני שנתיים מדינה שלמה הזדעזעה כששלטי חטופים שנתלו ברחבי העולם נתלשו באכזריות על ידי האוכלוסייה המקומית. ועכשיו, כשבמנהרות החמאס עדיין שבויים 48 חטופים, התופעה המכוערת הזו הגיעה גם לחיפה, בעיקר לשכונות סביב נווה שאנן, בהן מתקיימת השחתה בוטה. ראש המטה החיפאי, ד"ר דניאל מזור: "השלטים הם קול זעקה שקט אך עיקש של משפחות שמבקשות שלא לשכוח ולא לוותר"
מדינה שלמה הזדעדעה לפני כשנתיים כשעשרות שלטים של חטופים שנתלו ברחבי העולם, היו נתלשים באכזריות על ידי האוכלוסייה המקומית. הרשתות החברתיות זעקו על חוסר הרגישות שמגלים עמי העולם ועכשיו, התופעה המכוערת הזו הגיעה גם למדינת ישראל.
במנהרות החמאס בעזה מוחזקים כבר שנתיים 48 חטופים, בתקווה שלפחות 20 מתוכם עדיין חיים, ובזמן האחרון מתרבים המקרים בהם שלטי החטופים התלויים ברחבי העיר חיפה, נמצאים קרועים וזרוקים. ההפתעה היא שזה לא קורה בגלל פגעי מזג האוויר, או התיישנות, אלא חבלה מכוונת.
"בימים האחרונים אנו עדים לתופעה כואבת ומקוממת של השחתת שלטי החטופים שנתלים ברחבי העיר על מנת להזכיר לציבור כי עשרות אזרחי ישראל עדיין מוחזקים בשבי", אומרת ראש מטה משפחות החטופים בחיפה, ד"ר דניאלה מזור, "השלטים נחתכים בסכין יפני, ופניהם של החטופים מושחתים בצורה בוטה בעיקר בשכונות סביב נווה שאנן".
מזור לא מצליחה לכבוש את העלבון: "עבור המשפחות מדובר במכה קשה נוספת. כל שלט מייצג בן משפחה אהוב שממתין לשובו הביתה, וכל השחתה מרגישה כמו ניסיון למחוק את הכאב והמצוקה שלהן מהמרחב הציבורי. מבצעי השילוט שאנו מקיימים אינם סתם פעולה טכנית – הם דרך לשמור את סוגיית החטופים בלב השיח הציבורי, להזכיר לכולנו כי המאבק להחזרתם טרם הסתיים ולעודד את מקבלי ההחלטות לפעול. השלטים הם קול זעקה שקט אך עיקש של משפחות שמבקשות שלא לשכוח ולא לוותר".
מה ניתן לעשות כדי למנוע את התופעה הזו?
"אפשר רק לבקש מהציבור לשמור על השלטים, לכבד את הזיכרון והמאבק למען החזרתם של כל החטופים הביתה, ולזכור כי מאחורי כל תמונה יש בני משפחה, חברים וקהילה שלמה שמצפים לראות אותם שוב. פגיעה בשלטים היא פגיעה במשפחות עצמן ובכולנו כחברה ולצוות שלי, שמשקיע לילות כימים כדי להנכיח את המאבק במרחב הציבורי, אני מבקשת למסור שלא יתייאשו וימשיכו בכל הכוח".
