העמותה פנתה ל-77 רשויות וביקשה מהן לעצור את המנהג האכזרי ולא לתת היתרים לקיומו בשטחן. רק 10 רשויות הודיעו כי יאסרו את קיום המנהג, ביניהן קרית ביאליק וקרית מוצקין. במכתב כותבת המנכ"לית שניתן לקיים את המנהג בדרכים שאינן כוללות סבל לחיות ומטיבות עם הקהילה ונזקקים: "יום כיפור הוא יום של תשובה, סליחה ורחמים. עלינו להבטיח שקדושת היום תבוא לידי ביטוי גם ביחסנו לכל הבריאה, כולל בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם"
עמותת תנו לחיות לחיות שלחה בשבוע שעבר מכתב ל-77 ראשי רשויות בבקשה להשתמש בסמכויותיהם ולאסור על קיום מנהג כפרות תוך שימוש בתרנגולים חיים. 5 רשויות כבר ענו למכתב והתחייבו על איסור מתן היתרים לקיום המנהג: קרית ביאליק, קרית מוצקין, מועצה אזורית עמק יזרעאל, חולון וראשון לציון, והן מצטרפות לשש רשויות אשר אסרו את המנהג בשנים קודמות: כפר סבא, רעננה, תל אביב, באר שבע, אשקלון ופתח תקווה.
במכתב של מנכ"לית עמותת תנו לחיות לחיות יעל ארקין לראשי הרשויות, היא מבקשת שימנעו מתן היתרים בשטחן: "ניתן לקיים את מנהג הכפרות בדרכים שאינן כוללות סבל לחיות ואף מטיבות עם הקהילה ועם נזקקים, כמו שימוש בכסף והעברתו לצדקה או תרומה למוסדות חסד. רבי יוסף קארו אף כתב בשולחן ערוך ביחס לשימוש בתרנגולים לקיום מצוות כפרות, כי מדובר ב"מנהג של שטות". יום כיפור הוא יום של תשובה, סליחה ורחמים. עלינו להבטיח שקדושת היום תבוא לידי ביטוי גם ביחסנו לכל הבריאה, כולל בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם".
מתנו לחיות נמסר כי "מסע הייסורים של התרנגולים מתחיל כבר בהובלתם למקום בו מתקיים הטקס. התרנגולים נדחסים בכלובים צרים ללא מזון או מים, ומיטלטלים באופן שגורם להם למצוקה קשה. בעת קיום המנהג, אוחזים בתרנגול ומסובבים אותו באוויר מספר סיבובים מעל לראשו של אדם. פעולה זו גורמת לו חרדה קיצונית ויכולה לגרום גם לפציעות קשות ולשבירת איברים. לאחר סיום הטקס נשלחים מרבית התרנגולים לשחיטה. אולם חלק ממבצעי הטקס שוחטים את התרנגולים במקום, ואז סובל התרנגול פעם נוספת, כיוון שהשחיטה לא מתבצעת על ידי שוחטים מקצועיים וגורמת לתרנגולים חרדה וסבל רב".
עוד נמסר מהעמותה כי "קיום מנהג תרנגול כפרות מותנה בקבלת היתר מהמחלקה הווטרינרית של הרשות. בנוסף, חלק ממקיימי המנהג נוהגים לשחוט בתום הטקס את התרנגולים עצמם, ועל כך יש לקבל היתר נפרד לשחיטה מחוץ לבית מטבחיים. השירותים הווטרינריים מתנגדים לאקט באופן עקרוני, אך מאפשרים אותו בנימוק של רגישות לקהילות השונות בתוך החברה היהודית ומסדירים אותו בנוהל מטעמם. השירותים הווטרינרים ברשות המקומית ויחידת הפצו"ח במשרד החקלאות רשאיות לפקח על הטקסים, להחרים את בעלי החיים ואף להשית קנסות על כאלה הנעשים ללא היתר".
מעיריית קרית ביאליק נמסר: "בקרית ביאליק במשך שנים רבות לא מקיימים מנהג הכפרות במרחב הציבורי. במרחב הציבורי מקיימים את המנהג באמצעות המטבעות ולא באמצעות תרנגול הכפרות".
ראש עיריית קרית מוצקין, ציקי אבישר: ״אנחנו בהחלט מעודדים קיום מנהג כפרות בתרומה כספית או שוות כסף ולא בפגיעה מכל סוג בבעלי חיים. זאת מדיניות ראש העיר והעירייה״.
מעיריית חיפה, שלא נענתה למכתב העמותה, נמסר: "עיריית חיפה קוראת לקיים את מנהג הכפרות באופן שלא יהיה כרוך בפגיעה בבעלי חיים, אלא בדרכים אחרות".
