זלמנוביץ, בנו של אריה (זלמן) זלמנוביץ ז״ל שגופתו עדיין מוחזקת בעזה לא חסך בביקורת: ״736 ימים ולילות מפלצת ההפקרה נגסה בכל פה. לא רק בגופם ונפשם של השורדים במנהרות שנאחזו בשארית כוחם בתקווה ולא רק בשרידי אהובינו שנרצחו ולא רק בנשמות המשפחות שנלחמו, היא טרפה את רוח ישראל ואזרחיה״
אולי בפעם האחרונה, השתתף הערב בועז זלמנוביץ, בנו של אריה (זלמן) זלמנוביץ ז״ל בעצרת למען שחרור החטופים במרכז חורב, כפי שעשה בשנתיים האחרונות. זלמן נחטף ב-7 באוקטובר 2023 לעזה מביתו שבקיבוץ ניר עוז ולאחר 55 התקבלה הודעה רשמית שהוא לא שרד וגופתו עדיין מוחזקת בעזה.
״ברגעים מתוחים אלה אני רוצה להודות״, פתח זלמנוביץ את נאומו, ״קודם כל לחיילי צה"ל שנדרשו ללחימה ואלה שהקריבו נפשם וגופם למען החטופים ולמען כלנו. גם נודה לטראמפ שכפה את הפסקת המלחמה המחורבנת ונקווה שיחזרו כולם עכשיו. ולא, לא תהיה כפרה על הפקרה הממושכת.
״736 ימים גופתו של אבא מחוללת בידי המרצחים. 48 החטופים והחטופה שימשו כבני ערובה של החמאס ושל ביבי – צמד לא חמד. שניהם שהעדיפו אדמה על אדם, שניהם שבחרו בנקמה על החמלה, ושניהם שהלכו בדרך המלחמה במקום לצעוד בשבילי התקווה. החטופים השבים אל חיק המשפחות לא יודעים שהם שימשו כלי בידי הממשלה להמשיך את מלחמה הנצח ואת הפיכת ישראל לרודנות. החטופים לא משערים ששימשו כלים לשרידות הממשלה שהשמידה כל ערך לאחריות ההדדית, לרעות ולקדושת החיים״.
והוא המשיך: ״מי שכן עמד בצמתי הערבות ההדדית, במדרכות הרעות, מי שראה את קדושת החיים לפני הכל, מי שתמך וזעק וגרם לכך שתעל שועתנו אל הלבבות הערלים, אלו אתם ואתן, האזרחים הנפלאים של ישראל. אנחנו חיים במזרח התיכון, וזה לא נגמר עד שכולם יהיו בבית – החיים לשיקום והנרצחים לקבורה ראויה. עלינו להיות ממוקדים בימים הקרובים בהתבססות הפסקת הלחימה ובשיבת החטופים, אבל המאבק לא יסתיים כאן.
״736 ימים ולילות מפלצת ההפקרה נגסה בכל פה. לא רק בגופם ונפשם של השורדים במנהרות שנאחזו בשארית כוחם בתקווה; ולא רק בשרידי אהובינו שנרצחו ולא רק בנשמות המשפחות שנלחמו, היא טרפה את רוח ישראל ואזרחיה. השבת כולם – חיים וחללים, ואני מדגיש בלי החטופים החללים המשימה לא תושלם, והפסקת המלחמה שהשחיתה מוסרית את כלנו, וגרמה למוות מיותר של אזרחים, של חיילים ושל תושבי עזה. הם צעדים ראשונים בהצלת נפשותינו, לריפוי הקרעים בחברה הישראלית ולאיחוי השבר הערכי-מוסרי. לכן עלינו לקום, לשקם ולסלק את הממשלה ערלת-הלב שבחרה להקיז את דמנו על פני הפסקת המלחמה והשבת החטופים.
והיא בחרה לעשות זאת מכיוון ביבי וחבר מרעיו לא רואים אתנו כאזרחי המדינה אלא כנתינים. ההפקרה הייתה המשך ישיר לתהליכים שעוברים על החברה הישראלית, לבריחה מקבלת האחריות, לאי בקשת הסליחה, ולחוסר הבושה״.
זלמנוביץ סיפר כי ״בבית הקברות של ניר עוז, ביקש השבוע שגיא דקל חן שורד השבי, אני מצטט, מחבריו: ׳סליחה שלא הייתי פה לשמור עליכם, סליחה שלא הייתי פה לכסות אתכם, סליחה שאני לא עוזר מספיק למשפחות שלכם שנשארו לצידי. גם מחר אזכור אתכם…׳ למה שגיא צריך לבקש סליחה? למה אנחנו צריכים לעשות במקום אלה שנבחרו להיות משרתי הציבור וחושבים שאנחנו נועדנו לשרת אתם? שמרגישים שהם יכולים להתעלם מאתנו, שמותר לנצל אתנו ולרמוס את זכויותינו? למה?
״במחשכי משרדיהם, הם, יועצי האופל ומכונות הרעל מתכננים את הסתערות על הציבור שנעמד מולם ודרש את השבת החטופים. המצב לא פשוט ואויבנו מסביב לא חדלו מלנסות לפגוע בישראל. אך כעת שמסך המלחמה הוסר, כך ניתן לקוות, וערוות חדלונם נחשפת, ביבי ומלחכי הפינכה יפנו חרפתם כלפינו האזרחים, והם יודעים שאנחנו יכולים להם, והם מפחדים ולכן הם מסוכנים״.
את נאומו הערב סיים זלמנוביץ במילים: ״שימבורסקה, כתבה בשירה 'סוף והתחלה': אחרי כל מלחמה / מישהו חייב לנקות. / סדר כלשהו / הרי לא יתרחש מעצמו. ואין הכוונה, כפי שאני מפרש, רק לנזקים הפיזיים והנפשיים, אלא לנזק שנגרם לחברה הישראלית ולערכיה על ידי הממשלה. הסדר הוא המעשה שאנחנו הציבור, האזרחים, חייבים להמשיך ולעשות, לבחון, לתחקר ולתקן, הרי לא כמו בבית האחרון של השיר הנפלא, לא נוכל: בעשב שכיסה / את הסיבות והתוצאות… לשכב לנו עם שיבולת בין שינינו ולבהות בעננים. לא נוכל. שוב תודה על התמדה במאבק הממושך והמתיש להשבת יקירינו; ותודה מראש על התמדה בהמשך המאבק לתיקון ישראל״.
