איך זה עובד? הפרידו פסולת אורגנית בבית, הביאו אותה לקומפוסטר בגינה הקהילתית או לאתר אחר בשכונה, קבלו "תשלום" בהתאם למשקל וצאו למסע בזבוזים – שתילים, ירקות ומוצרים מהשוק הקהילתי. היוזמה אמנם מקומית, אך המטרה היא לייצר מערכת כלכלית בריאה שגם העירייה תרוויח מכך
בבת גלים מתחוללת בימים אלו מהפכה ירוקה קטנה. אחרי חודשים של הכנות הגינה הקהילתית בשכונה משיקה יוזמה חדשה בשם "שטר גלים" – מטבע מקומי המבוסס כולו על פסולת אורגנית הממוחזרת בקומפוסט השכונתי. כל קילו פסולת אורגנית שיביא תושב יזכה אותו בשטר אחד, אותו ניתן יהיה לממש בגינה הקהילתית או בעסקים מקומיים המשתתפים ביוזמה.
"הרעיון פשוט", מסביר דור אופנהיים, אחד הפעילים המרכזיים בגינה הקהילתית, "כל פעם שמישהו מפריד את הפסולת האורגנית בבית ומביא אותה אלינו לקומפוסטר בגינה או לאחד מהאתרים הפזורים בשכונה, הוא שוקל את הכמות ומקבל שטר גלים בהתאם למשקל. בהמשך הוא יכול להשתמש בשטרות האלה לקניית שתילים, ירקות או מוצרים מהשוק הקהילתי שלנו".
האירוע הרשמי של השקת המטבע יתקיים ב־2 בינואר 2026, אך כבר עכשיו מורגשת התרגשות בשכונה. "יהיה אירוע חגיגי, ממש כמו פתיחת מסחר בבורסה", אומר אופנהיים בחצי חיוך, "רק שבמקום סוחרי וול סטריט יהיו כאן תושבי בת גלים עם ידיים מלוכלכות מקומפוסט וראש נקי יותר".
מאחורי המיזם עומדת השראה משכונת שפירא בתל אביב, שם נולד לפני כמה שנים המטבע המקומי "לירה שפירא" – פרויקט קהילתי מבוסס קומפוסט שנועד לחזק כלכלה מקומית ולצמצם פסולת אורגנית. המודל התל אביבי שהצליח לשלב קיימות עם יזמות שכונתית, שימש השראה לקבוצות קהילה נוספות ברחבי הארץ וכעת גם בת גלים מצטרפת למעגל.
לדברי אופנהיים, החיבור בין סביבה, קהילה וכלכלה הוא לב היוזמה: "זה לא רק מטבע סמלי. זו דרך להחזיר ערך אמיתי לקרקע, לשכונה ולתושבים. אנחנו ממחזרים, מייצרים קומפוסט, שותלים, ומקבלים תמורה מקומית שמניעה שוב את הגלגל".
מאחורי החמידות מסתתר פוטנציאל כלכלי לעיר כולה
אבל מאחורי החמידות הקהילתית מסתתר גם פוטנציאל כלכלי לא מבוטל לעיר כולה. לפי החישובים שנעשו בפרויקט "לירה שפירא", כל קילו של פסולת אורגנית אשר ממוחזר במקום להישלח למטמנות חוסך לעירייה שקל אחד בעלויות שינוע והטמנה. אופנהיים מדגיש כי מדובר בחיסכון של ממש. "אם בת גלים תצליח למחזר מאה טון פסולת בחודש, זה שווה מאה אלף שקל שנשארים בקופה הציבורית. זה מספר אמיתי, לא סיסמה ירוקה".
בשלב הראשון יוכל הציבור לממש את השטרות בגינה הקהילתית, לרכוש שתילים וירקות, או לקנות פריטים מהשוק הקהילתי המקומי. בהמשך צפויה ההשתתפות להתרחב גם לעסקים נוספים בשכונה, "ככל שהמעגל הזה יתרחב – נוכל לייצר כאן מערכת כלכלית קטנה ובריאה", אומר אופנהיים, "עסקים ירצו להשתתף, תושבים יקבלו ערך, והעירייה תרוויח פחות זבל ויותר תודעה סביבתית".
מעבר לתועלת הכלכלית, היוזמה בבת גלים נוגעת גם ברוח המקום. מדובר בשכונה בעלת רקע קהילתי עשיר, שהים והאופי הפתוח שלה מעודדים יוזמות מסוג זה, "יש פה משהו מיוחד", אומר אופנהיים, "אנשים שאכפת להם אחד מהשני ומהסביבה. אולי זו הקרבה לים, אולי זה פשוט רוח המקום, אבל בת גלים מצליחה לייצר קהילה חמה סביב רעיונות טובים".
חזון ארוך הטווח של המארגנים שואף רחוק יותר. יצירת רשת ארצית של מטבעות מקומיים מבוססי קומפוסט. “נוכל לעבור משכונה לשכונה ולהשתמש בשטרות שלנו בכל מקום שבו יש גינה קהילתית פעילה", הוא אומר. “זו לא רק אקולוגיה, זו כלכלה חדשה – מבוזרת, ירוקה ומבוססת אמון".
