לפני 18 שונה הוקם המיזם זֶמֶרֶשֶׁת על ידי קבוצת חובבי זמר עברי בראשות יאיר אבן זוהר, מידען תושב שכונת בת גלים בחיפה, פועל להצלת שירי ארץ ישראל שנכתבו לפני קום המדינה. היום מונה הארגון עשרות מתנדבים הפועלים בהתלהבות לאיסוף, תיעוד והנגשת שירי התקופה ההיא. כיום יש להם אתר עם אלפי הקלטות מקוריות שזיכה אותם בפרס יוקרתי ולאחרונה הם הפיקו אלבום בהשתתפות אמנים ידועים
מפעל התיעוד הקהילתי זֶמֶרֶשֶׁת זכה לאחרונה בפרס יואל אנגל למוזיקה ישראלית מטעם עיריית תל אביב. לראשונה בהיסטוריה של הפרס הוותיק מוענקת ההוקרה לגוף המתמקד בשימור הזמר העברי המוקדם ולא לחוקר יחיד. הארגון, שהוקם לפני כ-18 שנה על ידי קבוצת חובבי זמר עברי בראשות יאיר אבן זוהר, מידען תושב שכונת בת גלים בחיפה, פועל להצלת שירי ארץ ישראל שנכתבו לפני קום המדינה מתוך תחושת שליחות לשמר את המורשת המוזיקלית ההיסטורית לדורות הבאים.
אבן זוהר, איך נולד המיזם של זמרשת, ומי עומד מאחוריו?
"הקמתי את זמרשת יחד עם עוד כמה משוגעים לדבר כבר לפני 18 שנה. פנינו לספרייה הלאומית ולגופים ציבוריים כי חשבנו שגוף ממלכתי צריך לתחזק דבר כזה, אבל אף אחד לא היה מעוניין בזה. אז אמרנו: בסדר, נקים עמותה משלנו, ללא מטרות רווח. כולנו פועלים בהתנדבות".
מאז, צמח זמרשת לגוף שיתופי פעיל שבו עשרות מתנדבים מכל הארץ פועלים בהתלהבות לאיסוף, תיעוד והנגשת שירי התקופה ההיא. האתר שהקימו משמש ארכיון מקוון ובו כ-10,000 שירים עבריים שנכתבו מראשית הציונות ועד 1948, כולל מילות השירים, תווים מקוריים, מידע היסטורי והקלטות נדירות. חלק מההקלטות הן מקוריות מאותם ימים משחזורי תקליטים נדירים או ארכיוני קול ישנים וחלקן הגדול הן הקלטות שימור שבוצעו במיוחד על ידי מתנדבי זמרשת.
מיד עם הקמת האתר החלו לזרום חומרים מכל עבר: בני משפחה של מלחינים, פזמונאים ומשוררים תרמו מחברות ישנות, תווי לחן, הקלטות ביתיות וכתבי יד שנשמרו בבוידעם, "מיד אחרי שעלינו לאוויר, התחלנו לקבל המון חומרים", מספר אבן זוהר, "בני משפחה של מלחינים ומשוררים אמרו: 'איזה כיף שאתם קיימים, יש לנו מלא מחברות עם תווים, כתבי יד, הקלטות, חיכינו שתבואו ותספרו את הסיפור', הוצפנו בחומרים".
אבן זוהר ועמיתיו מקדישים זמן רב לציד שירים אבודים. כאשר מתגלים שירים שלא הייתה להם מעולם הקלטה רשמית, המלאכה מסתמכת על הזיכרון הקולקטיבי. מתנדבי זמרשת יוצאים לבתי אבות ולמפגשים עם ותיקי היישוב, כדי להקליט מפיהם את השירים שאיש לא תיעד, "הם פשוט שרו לנו את השירים, ואנחנו העלינו אותם לאתר. יש לנו מאות, אם לא אלפי הקלטות כאלה. בהרבה מקרים האנשים נפטרו כמה שבועות או חודשים אחרי ההקלטה, וההקלטה הזו היא בעצם הזיכרון היחיד של אותו שיר. ככה אנחנו מצילים שירי זמר עברי שלא תועדו בשום מקום אחר עד היום".
מה אפשר ללמוד מהשירים לפני קום המדינה?
"השירים משקפים ממש את כל החיים שלהם, את כל מה שהם עברו. החל משירי ילדים, שירי עבודה וחלוציות, ועד שירי געגועים. אתה רואה שם את כל מאורעות התקופה. כמעט לא היה אירוע שלא כתבו עליו שיר. הקימו יישוב חדש, כתבו לכבודו שיר. זה פשוט פס הקול של הארץ הזאת כשהיא נבנתה מאפס".
מעבר לעבודת הארכיון והמחקר, לזמרשת גם פן קהילתי ובמה חיה. הארגון מקיים אירועי שירה בציבור שבהם מתכנסים צעירים ומבוגרים לשיר יחד את אותם שירים ישנים. ההכנסות מהאירועים מוקדשות לתחזוק מפעל התיעוד, והמפגשים עצמם תורמים לקהילה: בני הדור הוותיק זוכים להתרפק על זיכרונות הילדות והדור הצעיר נחשף לנכסי צאן הברזל שנשתכחו. "פתאום אתה שומע שיר שלא שרו 50 שנה, והוא עדיין זורם אצלם בדם", אומר אבן זוהר בהתרגשות, "זה מחיה את האנשים, וזה מחיה את השירים".
בנוסף לפרס ולהוקרה הממסדית, השנה חוגגת זמרשת בגאווה גם הישג מוזיקלי-תרבותי: אלבום חדש בהפקתה בשם "שרשרת זהב", שיצא לאור בחודש שעבר. האלבום כולל עיבודים וביצועים חדשים לשירים שנולדו לפני קום המדינה – משירי ילדים מוכרים ועד שירי עם נשכחים – בהשתתפות אמנים ישראלים ידועים. בין המבצעים אפשר למצוא את אלון אולארצ'יק, שי צברי, נגה אשד, טליה אליאב, עדי לוז, מיכל לוטן, תמר רדה ואפילו את מקהלת בת גלים החיפאית.
"הייתה פה במשך שנים איזו שכחה", אומר אבן זוהר על פער הדורות במוזיקה העברית, "הרבה שירים ששרו ההורים שלנו לא עברו לדורות הבאים. דיברו עליהם בביטול, כאילו שירי התיישנות. חלק מהמטרה בהוצאת האלבום החדש הייתה לתת לשירים האלה גלגול נוסף, שהם יזכרו".
אבן זוהר מזמין את הקהל, צעירים וותיקים גם יחד, להמשיך את השירה. באתר זמרשת ניתן לחפש ולהאזין לאלפי ההקלטות והפריטים הנדירים שנאספו, ולהכיר את הסיפורים מאחורי השירים. האלבום "שרשרת זהב" זמין גם הוא להאזנה בפלטפורמות הדיגיטליות. זוהי הזמנה לחוות מחדש את פס הקול של ארץ ישראל הישנה, ולחבר אותו אל הלבבות הצעירים של היום כדי שהשרשרת של הזמר העברי תמשיך להזהיב גם בדורות הבאים.
