במכון שומאכר של אוניברסיטת חיפה הנמצא בבית קלר שבמרכז הכרמל מתחיל פרויקט היסטורי בשיתוף הציבור של מיון, זיהוי וקטלוג אוסף נדיר שהיה שנים ארוז בארגזים, הכולל אלפי צילומים, גלויות, מפות ומסמכים מראשית ההתיישבות בארץ ישראל שנתרם על ידי אספן ישראלי. לא צריך יותר מסקרנות, אהבה להיסטוריה ויכולת בסיסית לקרוא אנגלית
בבית קלר שבמרכז הכרמל, תחת מכון גוטליב שומאכר של אוניברסיטת חיפה, מתחיל בימים אלה פרויקט ההיסטורי מסקרן – מיון, זיהוי וקטלוג של אוסף נדיר במיוחד הכולל אלפי צילומים, גלויות, מפות ומסמכים מראשית ההתיישבות בארץ ישראל. ד"ר לילך ברק, העומדת בראש המיזם, מתארת בהתרגשות כיצד אחרי שנים שבהן האוסף היה מאוחסן בארגזים ולא נגיש, "אנחנו סוף סוף נוגעים בהיסטוריה ממש בקצות האצבעות".
האוסף החדש שתרם לבית קלר אספן ישראלי מוכר המבקש להישאר בעילום שם כולל כ-4,000 פריטים ייחודיים: כ-3,000 גלויות שנכתבו בארץ ובחו"ל, מאות תצלומים ותשלילי זכוכית מראשית המאה ה-20, מפות, כתבי יד, מסמכים, בולים נדירים, ויותר מ-150 ספרים היסטוריים, כ-30 אחוז מהם נדירים במיוחד ואינם מצויים בשום מוסד אחר בארץ.
"מדובר באוסף ששוויו מוערך בכחצי מיליון שקל", אומרת ברק, "חלק מהתמונות נשמרו באלבומים, אחרות הגיעו בתשלילי זכוכית, וחלקן פשוט היו זרוקות בקופסאות. עכשיו אנחנו מתחילים לפענח את כולן ולעלות אותן למערכת דיגיטלית, כדי שכל חוקר, מורה דרך או חובב היסטוריה יוכל לגשת אליהן".
לדברי ברק, האוסף מאפשר הצצה נדירה אל ארץ ישראל וסביבתה – חיפה, טבריה, סוריה, לבנון וסיני – בעיניים של המתיישבים הראשונים, "יש תמונות שמראות את נמל חיפה, את מושבות הטמפלרים, את המקומות הקדושים לנצרות. אפשר ממש לראות את התפתחות הארץ דרך העדשות של פעם", היא אומרת, "כשאתה מסתכל בתמונות, אתה רואה את האנשים, את הרחובות, את הבניינים ופתאום כל מה שלמדנו מספרי ההיסטוריה מקבל פנים וחיים".
איך הציבור יכול לעזור?
"אנחנו מזמינים את כל מי שאוהב היסטוריה, סקרנים, חוקרי יישוב ותיקים, ואפילו מי שיודע גרמנית לבוא ולהשתתף בתהליך. לא צריך יותר מסקרנות, אהבה להיסטוריה ויכולת בסיסית לקרוא אנגלית. זה פרויקט שמאפשר ממש להיכנס לתמונה, תרתי משמע".
לצד החומרים ההיסטוריים במכון כברה משתמשים בכלים של בינה מלאכותית כדי להנפיש חלק מהצילומים. "אנחנו מעלים מדי פעם תמונות שמקבלות חיים חדשים כסרטונים קצרים של כמה שניות המחזירים את הדמויות והתמונות לתנועה", מספרת ברק, "הסטטיות של פעם מתעוררת מחדש, וזה מרגש מאוד".
כשהיא נשאלת על החיבור בין אוניברסיטת חיפה לקהילה, היא עוצרת רגע ואומרת: "זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להוכיח, שהאוניברסיטה איננה מגדל שן מנותק. בית קלר נמצא בלב שכונה אזרחית, בין סטודנטים, תושבים ועסקים. אנחנו מזמינים את כולם להיכנס, לשבת, ללמוד, לשאול, לקחת חלק. נוצר כאן קשר אמיתי עם הקהילה, אנשים מגיעים, שותים קפה, מתכבדים בכיבוד קל. זה בית, לא רק מוסד אקדמי".
מה המשמעות של הפרויקט בעינייך?
"מעבר לשימור ההיסטוריה, זה חיבור אנושי. זה לראות איך מה שנפגע לפני שנה מהטיל האיראני, המקום הפיזי, קם לתחייה רוחנית. המכון קיבל תנופה חדשה ואנחנו מרגישים שהפעם, זה לא רק לשמר את העבר אלא גם לבנות גשר לעתיד".
