"אנשים מרגישים שמשהו לא עובד ואני רק ניסחתי את זה", מסביר איליה קוגן למה חיפה תקועה ואיך אפשר להציל אותה. בסדרה בת שלושה פרקים שהעלה לערוץ שיצר, "עיר לחיות בה", הוא מצליח לפרק את המיתוסים שמלווים את חיפה שנים רבות ואומר: "חיפה זו עיר שיש בה פוטנציאל מטורף, הרגשתי שחייבים להראות איך דברים יכולים להיראות"

עומר מוזר פרסום: 08:52 - 19/11/25
איליה קוגן יוצר הסדרה
איליה קוגן יוצר הסדרה "עיר לחיות בה" | צילום: אלבום פרטי

שלושה סרטונים, באורך של 45 דקות במשותף, הצליחו לעשות בחיפה את מה שוועדות, שולחנות עגולים ודו"חות תכנון לא השיגו שנים: להציף את הכשל העירוני הגדול של העיר, לפרק את המיתוסים שמלווים אותה כבר עשורים, ובעיקר, לגרום לאלפי תושבים לעצור ולהבין למה חיפה נראית כמו שהיא נראית.

איליה קוגן, יוצר הערוץ "עיר לחיות בה", העלה לאחרונה סדרת סרטונים על מיתוסים חיפאיים והתגובות לא איחרו להגיע. הוא לא חיפאי, אבל גדל ממש על הגבול בנשר, "למדתי בהדר, למדתי בטכניון, וחרשתי את חיפה לאורכה ולרוחבה", הוא מספר, "אני מכיר ממש טוב מה מייצר הליכתיות, ומה מחורר אותה". 

קוגן, נשוי, בן 43, מתגורר בתל אביב, ייסד את הערוץ לפני כ-3 שנים אחרי שהרגיש שהשיח הישראלי על עירוניות לא מבוסס מספיק, "אנשים לא רואים את התמונה הגדולה", הוא אומר, "הערוץ התחיל בכלל מסרטונים על אופניים כשגרתי ברמת גן ורוכב לתל אביב. אחר כך עבר לתחבורה ציבורית ולהליכה בערים שונות. ולמרות שכל הזמן ביקשו ממני סרטון על חיפה, רק עכשיו החלטתי להשלים את הפער".

הפרק הראשון על איפה העיר פה.
הפרק הראשון על איפה העיר פה. "עיר לחיות בה" | צילום: איליה קוגן
"עיר לחיות בה" | צילום: איליה קוגן

האם בכלל אפשר לבנות עיר טובה על מדרון תלול?

הסדרה שלו על חיפה מורכבת משלושה פרקים וכל אחד מהם תפס נושא עירוני שהפך מזמן למיתוס חיפאי. הפרק הראשון עסק בשאלה אם בכלל אפשר לבנות עיר טובה על מדרון תלול. "נכון שיש מדרון", הוא אומר, "אבל זה לא מקלקל עיר. בנאפולי, בסן פרנסיסקו ובדוברובניק זה נכס. הבעיה היא שחיפה מתעלמת מהיתרון ומייצרת שכונות כמו ורדיה ורמת ספיר: חזרתיות, מנותקות, ולא מאפשרות הליכה בסיסית". 

הפרק השני עסק בשאלה איך מחזירים לחיפה את העירוניות שאבדה לה. קוגן הוכיח שם דרך תיעוד והליכה ברחובות, שהמרכז העירוני הידרדר בעיקר משום שהעירייה ומוסדות מרכזיים התרחקו ממנו. "אם חיפה רוצה עיר ולא פרברים מפוזרים, היא חייבת להשאיר את המוסדות במרכז ההיסטורי", הוא אומר בחדות. 

הפרק השני.
הפרק השני. "עיר לחיות בה" | צילום: איליה קוגן

הפרק השלישי כבר פנה לתחבורה הציבורית והציג את ההבדל בין צירים שבהם התחבורה טובה מאוד לבין אזורים שפשוט אינם ניתנים לשירות יעיל בגלל תכנון השכונות, "התחבורה הציבורית בחיפה טובה איפה שהיא תדירה", הוא מסביר, "אבל אי אפשר לצפות שהיא תהיה טובה בשכונות בלון. התכנון שלהן פשוט לא מאפשר את זה". 

איך נולד הרעיון ליצור סדרת סרטונים על המיתוסים של חיפה?

"התחלתי את הערוץ כי הבנתי שהשיח על תכנון לא נשען על נתונים ודווקא בחיפה, עיר שיש בה פוטנציאל מטורף, הרגשתי שחייבים להראות איך דברים יכולים להיראות. כל 3 השנים בהן קיים הערוץ לא עשיתי סרטון שמוקדש לעיר, עד שהגיע הזמן".

מתוך הפרק השלישי על התחבורה הציבורית.
מתוך הפרק השלישי על התחבורה הציבורית. "עיר לחיות בה" | צילום: איליה קוגן
מתוך הפרק השלישי על התחבורה הציבורית.
מתוך הפרק השלישי על התחבורה הציבורית. "עיר לחיות בה" | צילום: איליה קוגן

שכונות בלון כאנטיתזה לעירוניות

אחת הנקודות החזקות ביותר שקוגן מעלה היא בעיית שכונות הבלון. אלו אותן שכונות עגולות, מנותקות, שנבנו בעשורים האחרונים כמו רמת אשכול, רמת חן, רמות ספיר, רוממה, רמות רמז ולאחרונה נוספה גם גבעת זמר. "הסיבה שזה קרה היא לא רק בחיפה", הוא מסביר, "מתכננים בארץ מניחים שאנשים יצאו מהבית עם רכב פרטי. לרכב פרטי הכי נוח עם רחוב מעגלי והרבה חניה. כל החשיבה על הליכה או תחבורה ציבורית מגיעה רק בדיעבד". 

לשיטתו, זה לא רק חיסרון, זה שורש כל בעיות התחבורה בעיר. "כדי לשרת שכונות בלון, אוטובוס צריך לעשות סיבוב ענק, לכן במוריה יש אוטובוס כל שתי דקות, אבל בשכונת בלון לעולם לא תהיה תדירות קבועה. זה פשוט לא אפשרי", הוא אומר. 

כששאלתי אותו האם אפשר לשפר את המצב הקיים, הוא לא היסס, "זה קשה מאוד, אבל אפשר. לפעמים צריך להוסיף מדרגות. כשעמדתי בקצה רמת ספיר וראיתי את הגרנד קניון ממש מתחתיי, אמרתי 5 דקות ואני שם. בפועל זה 40 דקות הליכה. אפשר לפתור את זה, זה רק עניין של סדר עדיפויות".

אחרי כל הסיבוב שלך בחיפה, אתה אופטימי או פסימי לגבי עתיד העיר?

“אני לפעמים פסימי כדי להיות אופטימי. אני שם את המראה הפסימית מול הפנים כדי שאנשים יבינו את המצב. אולי מזה תצא התעוררות עירונית”. 

כשעברנו לדבר על העתיד, הוא התמקד בהחלטה אחת שהוא רואה בה קריטית: להשאיר את המוסדות הציבוריים במרכז העיר. "מה שקורה בערים אחרות כמו נתניה למשל, שבה העבירו את העירייה לכביש מהיר, זה אסון עירוני", הוא אומר, "בחיפה, רוב המוקדים עדיין בלב העירוניות ההיסטורית. אסור לאבד את זה. אם המרכז העירוני יישאר חזק, כל השאר יקרה מסביב".

 הפתיע אותך כמות התגובות שקיבלת על הסרטונים על חיפה? 

"מי שאני הכי אוהב לקבל ממנו תגובות אלו אנשים שאומרים 'תמיד הרגשתי את זה, אבל ניסחת לי את זה במילים'. כל פעם שאני קורא משפט כזה, זה מזכיר לי למה אני עושה את הערוץ", הוא אומר ומוסיף, "חיפה היא רק מקרה מבחן. הבעיות קורות בעוד הרבה ערים בארץ. אני רוצה שאנשים יסתכלו על סרטון על חיפה ויחשבו על העיר שלהם".

מתוך הפרק השלישי על התחבורה הציבורית.
מתוך הפרק השלישי על התחבורה הציבורית. "עיר לחיות בה" | צילום: איליה קוגן
מתוך הפרק השלישי על התחבורה הציבורית.
מתוך הפרק על התחבורה הציבורית. "עיר לחיות בה" | צילום: איליה קוגן