לאחר מערכת הגשם בסופ"ש הקודם, גילו דיירי שושנת הכרמל 26 א' כי קומת המקלט הפכה לבריכת שחייה עם מים ובוץ בגובה של 1.40 מ' וזאת לאחר שיפוץ נרחב בסכום של 130,000 שקל. האשמה, על פי הדיירת שרית שני, טמונה עוד בשנת 2006 כשהעירייה ביטלה את פתחי הניקוז לאורך הרחוב: "כל מי שגר בין מספר 2 ל-72 צריך לעבור נהרות כדי לחצות את הכביש. לא ברור של מי היה הרעיון הגאוני הזה"
בריכה של מי גשמים ובוץ עד לגובה של 1.40 מ' שהציפה את חדר המדרגות, המקלט והמחסנים, זה מה שגילו תושבי רחוב שושנת הכרמל, לאחר פרק הגשם הקצר אך משמעותי שירד בסופ"ש הקודם.
רק בשנה שעברה שופץ המקלט בבניין מספר 26 א' בהשקעה של 130,000 שקל והדיירים חוששים שבמערכת הגשם הרצינית הבאה, הסיפור יחזור על עצמו, בגלל הרחוב המשופע ומיקום הבניין שתמיד יהיה בצידו הנמוך. אחת הדיירות בבניין, שרית שני, יודעת מה הסיבה להצפות ולשם כך צריך לחזור לשנת 2006, כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה.
"בשנת 2006 סוף סוף סללו מחדש את רחוב שושנת הכרמל, את הכביש והמדרכות", היא משתפת, "באותה הזדמנות, סתמו את פתחי הניקוז. אני זוכרת את המיקום של שלושה פתחים לפחות, מתחילת הרחוב ועד לבניין שלנו, אבל הם אינם. מתחילת הרחוב, עד הבית שלנו במספר 26 אין שום פתח ניקוז".
למעשה, משושנת הכרמל מספר 2 ועד מול בית מספר 48 אין אף פתח ניקוז. מול מספר 44, בסמוך לשושנת הכרמל 25 נמצא פתח הניקוז הראשון, פתח כפול שכולו סתום הממוקם מאחורי עיקול מדרכה ובכלל לא בטוח שזרמי המים עוברים לידו. פתח הניקוז הבא נמצא רק במספר 72, שם השיפוע מתחיל להתמתן וכל כמה מטרים יש פתחי ניקוז נוספים, במספר 74, מול 76, מול מספר 78 וכו'.
"התמונה די ברורה וזועקת בחלמאות שלה", אומרת שני, "כל מי שגר בין מספר 2 ל-72 צריך לעבור נהרות כדי לחצות את הכביש. כל המים זורמים במורד הרחוב, למקומות הנמוכים והצד שלנו, שזה הצד של הוואדי, הוא נמוך. בכל מקום שהנמיכו את המדרכה לטובת מפרצי חנייה, המים פשוט זורמים לשם. זו לא פעם ראשונה שזה קורה, אבל לאור מה שקורה בשנים האחרונות – מי שקצת מתעניין ולא מכחיש את בעיות האקלים – יודע שהגשמים מתמעטים בפיזור שלהם על פני חודשי החורף, והם נעשים יותר עוצמתיים לפרקי זמן מאוד קצרים. האדמה לא מסוגלת לספוג כאלו כמויות של מים ובטח שלא הכבישים".
מה למעשה קרה לאחר הגשם בסופ"ש שעבר?
"בסוף השבוע שעבר, בין שישי לשבת, בסביבות 1:00 בלילה השכנים חזרו לביתם וגילו שהזרמים נכנסו לתוך חדר המדרגות. בירידה למקלט יש גרם של כמה מדרגות ובסופו מסדרון של כשני מטר המגיע לדלת המקלט. בגלל שהחלפנו אותה לדלת חדשה ויחסית די אטומה, המים הגיעו עד הדלת ונקוו לבריכה בגובה של 1.40 מ', מה שיצר כאן ממש בריכה. אי אפשר היה להיכנס לפתוח את דלת המקלט, אלא אם כן לבשת חליפת צלילה. עד הבוקר, לאט לאט, החלו מים לחלחל מבעד לדלת המקלט, המפלס שלהם ירד ומה שנשאר זה טונות של בוץ. ממש טונות של בוץ. כמובן שגם המחסנים של הדירות הוצפו וכוסו בבוץ".
התקשרתם לעירייה?
"כתבנו כמה שכנים למוקד 106 ואמרו לנו שמעבירים את העניין לטיפול תלונות הציבור. נראה מה הם יעשו עם זה. אגב, כבר ב-2006, בזמן אמת, פניתי אליהם, כשעשו את השיפוץ ברחוב. היה שם מישהו בכיר שליווה את העבודות ושאלתי אותו למה הם סותמים את הפתחים. הוא ענה שיהיה בסדר. גם כתבתי לעירייה תוך כדי העבודות וגם לאחריהן כשהסתיימו השיפוצים. שום דבר, כלום לא עזר. אני לא מצליחה להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטה הזו של העירייה. זה פשוט לא יאומן. אני לא יודעת איך להגדיר את זה, זו אפילו לא חלמאות, לא ברור של מי היה הרעיון הגאוני הזה".
איך אתם נערכים למערכת הגשם הבאה?
"אנחנו יכולים כל פעם לאחר הצפה כזו לנקות, כבר הזמנו חברת ניקיון. פנינו לכמה חברות שסיפרו שנעשו אליהן פניות מעוד בניינים ברחוב. במקביל ננסה לראות אם נוכל לחפור תעלות ניקוז, להסית את זרמי המים, או לעשות שינוי בשיפוע, אבל אנחנו תמיד נהייה המקום הנמוך. אפשר לפתור חלק מהבעייה אם יחזירו את פתחי הניקוז לאורך הרחוב. נכון, הבעייה עם פתחי ניקוז שהם לא קולטים את כל המים, אבל אם באמת ינקו ויסדרו אותם, לא תהיה כזו כמות של מים שתזרום ברחוב. זה מקומם, כי זה דבר שחוזר על עצמו ורק התחיל החורף. העירייה חייבת לפתור את הבעיה הזו, זה פשוט לא הגיוני מה שקורה פה בזמן גשם, אי אפשר לחצות את הכביש. בגלל כל התמ"אות שעשו ברחוב, במילא יצטרכו בקרוב לסלול מחדש את כל הכביש הזה, אז העירייה תהיה חייבת לפתוח ולהכין מחדש את פתחי הניקוז. אין לזה פיתרון אחר. הם יהיו מוכרחים לעשות זאת".
את תגובת עיריית חיפה נפרסם לכשתתקבל.
