פעילים סביבתיים, יחד עם פעילי תנועת רוב העיר, עמותת רחובות של עצים ואזרחים שאכפת להם, מבקשים להזכיר להנהלת העיר: לחיפה יש תוכנית ייעור והצללה עירונית מפורטת ומקצועית, אבל ללא תקציב ייעודי היא נשארת על הנייר. כולם יפגשו היום בצוהריים בפארק הכט לנטיעות עם מסר פוליטי ברור
היום (רביעי), בין השעות 17:00-15:00 יתקבצו תושבי העיר בפארק הכט בחיפה לנטיעת עצים ולפעילות קהילתית לילדים, לא כאירוע טבע שגרתי, אלא כמסר פוליטי ברור. שבועיים בלבד לפני אישור תקציב העירייה לשנת 2026, פעילים סביבתיים, יחד עם פעילי תנועת רוב העיר, עמותת רחובות של עצים ואזרחים שאכפת להם, מבקשים להזכיר להנהלת העיר: לחיפה יש תוכנית ייעור והצללה עירונית מפורטת ומקצועית, אבל ללא תקציב ייעודי היא נשארת על הנייר.
האירוע נועד להוציא לאור תוכנית שנכתבה במשך כשנתיים, במימון חלקי של המשרד להגנת הסביבה, אשר כוללת מיפוי מצב קיים, עקרונות תכנון ואף לוחות זמנים לביצוע. אלא שלדברי הפעילים, אותם לוחות זמנים כבר חלפו בלי שהעירייה החלה ביישום בפועל.
"עבדו על התוכנית שנתיים, למה זה לא יוצא לפועל?
מורן ברגר, מנכ"לית עמותת רחובות של עצים, מלווה עשרות רשויות מקומיות ברחבי הארץ בקידום ייעור עירוני ובהכשרת נאמני עצים. לדבריה, המקרה החיפאי בולט דווקא משום שהתשתית המקצועית כבר קיימת, "עיריית חיפה זכתה בקול קורא של המשרד להגנת הסביבה לכתיבת תוכנית לייעור והצללה באמצעות עצים. עבדו עליה בערך שנתיים ובתוכנית עצמה כבר יש הגדרות לשלב היישום כולל תאריכים. חלק מהתאריכים האלה כבר עברו, חלקם היו ביולי, בנובמבר. ופה השאלה: מה קורה עם זה? למה זה לא נכנס לשלב היישום?".
מה בעצם מונע מהתוכנית לצאת לפועל?
"זו שאלה שהנהלת העיר צריכה להשיב עליה. בפועל, ממה שאנחנו מבינים, זה לא מתוקצב. יש תחושה שאין עניין לקדם את הנושא, שאין עניין ציבורי, שאין צורך. אבל זה לא נכון. יש פה צורך קיומי. משבר העצים כבר כאן, והוא לא מחכה לאף אחד. ככל שמחכים, המצב רק מחמיר".
ברגר מדגישה שהעמותה אינה עוסקת רק בנטיעות סמליות, "אנחנו פועלים בכל שלבי החיים של העץ: מתכנון משמר עצים בתוכניות בנייה, דרך שיח עם הרשות, טיוב נטיעות, בתי גידול גדולים, בחירת מינים, השקיה ותחזוקה. גם מניעת כריתות לא מוצדקות, מעקב אחרי רישיונות כריתה והגשת עררים. המטרה היא שיהיה לנו פשוט נעים ללכת ברחוב".
בין מסמך מדיניות למציאות של חוסר צל
לפי בדיקת תקציב העירייה לשנת 2026, סעיף הייעור היחיד שמופיע באופן מפורש עומד על כ־250 אלף שקלים ומיועד לנטיעות בבתי ספר ובמרכזים קהילתיים. סכום זה, כך טוענים הפעילים, אינו מתקרב להיקף הנדרש ליישום תוכנית עירונית מלאה, הכוללת רצפי צל ברחובות, שיקום בתי גידול לעצים קיימים ותחזוקה ארוכת טווח של היער העירוני.
התוצאה, לדבריהם, מורגשת היטב בשטח: כריתות נמשכות, אזורים שלמים נותרים חשופים לשמש, ושכונות ותיקות, דווקא אלה עם אוכלוסיות מוחלשות סובלות מהיעדר צל ומהחמרת עומסי החום, "זה לא עניין אסתטי", מדגישה ברגר, "זה עניין של בריאות, של הליכתיות, של איכות חיים בסיסית בעיר חמה".
לחץ ציבורי במקום עוד תוכנית למגירה
בימים האחרונים פתחה העמותה קריאה ציבורית לתמיכה ביישום התוכנית. בתוך פחות משבוע הצטרפו כ־350 תושבים, "זה היה מפתיע ומרגש", מספרת ברגר, "זה מראה שיש רצון ציבורי. אנחנו לא באים במחאה נגד העירייה, אלא להפך, לתת לה רוח גבית. להגיד: אנחנו איתכם, אנחנו מאמינים בתוכנית, בואו תקדמו אותה".
למי בעצם אתם מפנים את הדרישה?
"בסופו של דבר למקבלי ההחלטות, מנכ״ל העירייה וראש העיר. מי שעבד על התוכנית בעירייה עשה עבודה טובה, אבל בלי החלטה תקציבית זה לא יקרה. גם החלק הקהילתי שמופיע בתוכנית, לא נכנס ליישום".
לדבריה, גם עצם כתיבת התוכנית לא הייתה במימון עירוני מלא, "זה היה קול קורא, עם תקצוב לפחות חלקי של המשרד להגנת הסביבה. העירייה השקיעה זמן ועבודה, ויצאה תוכנית מרשימה. בדיוק בגלל זה אנחנו לא רוצים שהיא תיכנס למגירה ותישכח".
מבחן התקציב
האירוע בפארק הכט היום אינו צפוי לשנות לבדו את סדרי העדיפויות העירוניים, אך הוא מסמן מבחן ברור לקראת אישור התקציב. האם תוכנית הייעור העירונית תזכה למימון שיאפשר יישום אמיתי, או שתישאר עוד מסמך מדיניות מרשים ללא המשך בשטח, "כולנו כבר ראינו בחיפה תוכניות והדמיות", מסכמת ברגר, "אנחנו רוצים הפעם משהו אחר. יש צורך, יש רצון ציבורי, ויש תוכנית טובה. עכשיו צריך החלטה".
את תגובתה של עיריית חיפה נפרסם לכשתתקבל.
