חיפה, ובעיקר הדר, מתגאה בדו קיום, לא כהצהרה אלא כפרקטיקה יומיומית. חרדים, חילונים, ערבים, עולים חדשים, סטודנטים, הקהילה הגאה ותושבים ותיקים, חולקים את אותו מרחב. הגישה הלא כתובה היא חיה ותן לחיות: לא חייבים להסכים, אבל כן חייבים לאפשר מרחב משותף. דווקא במקום המזוהה עם הרוח החיפאית הליברלית, הכתובות בתא השירותים של בית הקפה BARR, חלקן פוגעניות ומטלטלות, מעוררות אי נחת
בקומת הקרקע של רחוב מסדה 1, בלב הדר, פועל בית הקפה BARR. מקום קטן, אינטימי, שמושך אליו צעירים וצעירות, פלסטינים ויהודים, אנשי הקהילה הגאה, סטודנטים, אמנים ותושבי השכונה. זהו אחד מאותם מקומות שמזוהים עם הרוח החיפאית המוכרת: ליברלית, פתוחה, כזו שמאמינה שאפשר לחיות יחד גם בתוך מציאות פוליטית מורכבת.
דווקא משום כך, התמונות מתוך תא השירותים במקום מעוררות אי נחת. על הקירות מופיעות כתובות ושרבוטים המקשרים בין ציונות לנאציזם, משווים חיילי צה״ל לארגון ה־KKK (קוּ קְלוּקְס קְלָאן) שפעל באמריקה והאמין בעליונות האדם הלבן ושנאה למיעוטים, ומגדירים את ישראל כמדינת טרור. לא מדובר באמירה אחת או גרפיטי אגבי, אלא במכלול מסרים פוליטיים חריפים, חלקם פוגעניים ומטלטלים.
חיפה, ובעיקר הדר, מתגאה שנים בדו קיום, לא כהצהרה אלא כפרקטיקה יומיומית. חרדים, יהודים חילונים, ערבים, עולים חדשים, סטודנטים ותושבים ותיקים, כולם חולקים את אותו מרחב. הגישה הלא כתובה היא חיה ותן לחיות: לא חייבים להסכים, אבל כן חייבים לאפשר מרחב משותף.
אלא שהמציאות מורכבת יותר. עבור צעירים פלסטינים רבים שבאים מהכפרים להתגורר בעיר, חיפה היא העיר הגדולה, מקבילה למה שתל אביב מייצגת עבור צעירים יהודים. היא נתפסת כמרחב חופשי, מודרני וליברלי יותר, מקום שבו אפשר לבטא זהות אישית, מגדרית ופוליטית. אבל לעיתים, דווקא בתוך המרחב הליברלי הזה, מתחדדות גם עמדות לאומיות קשות, כאלה שלא תמיד מבחינות בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין דה-לגיטימציה של האחר.
הקהילה הגאה – שהפכה את הבר למעוזה, מזוהה עם ערכים של שוויון, חירות וצדק לכולם – מוצאת את עצמה כאן בתוך מתח לא פשוט: בין הרצון להיות מרחב בטוח לכל זהות לבין השאלה האם בשם החופש מותר גם להציב מסרים שמשווים קבוצה אחת לאחרת באופן פוגעני וטעון היסטורית.
חשוב להדגיש: בית הקפה עצמו אינו בהכרח יוזם או תומך בתכנים שעל הקירות וגרפיטי בשירותים אינו תמיד ביטוי למדיניות המקום. אבל כשהמסרים הופכים בוטים ומתרבים, קשה להתעלם מהם. שתיקה, גם אם נובעת מחשש להסלים את השיח, עלולה להתפרש כהשלמה.
הסיפור כאן אינו רק על קירות כתובים, אלא על הגבולות של דו קיום. עד כמה אפשר להכיל עמדות קיצון בשם הליברליות, ומתי חציית קו מתחילה לערער את המרחב המשותף עצמו? חיפה תמיד התגאתה בכך שהיא מצליחה להחזיק את המתח הזה בלי להתפרק. השאלה היא האם גם הפעם היא תדע לעצור, להקשיב, ולבחור בדיאלוג במקום בהקצנה.
תגובת בעלי בית הקפה BARR תפורסם לכשתתקבל.
