לאחר יותר משלושה עשורים בהם הוא משמח המוני ילדים וגם מבוגרים, מכל הגילים ומכל המגזרים ("הילדים הם המלאכים שלנו"), ניקולאי עבדו המכונה "סנטה קלאוס החיפאי", חווה אירוע בריאותי מטלטל, נשאר אופטימי וממשיך לקבל מבקרים בביתו: "אני אישאר סנטה עד שאני אלך. גם אם אני לא יכול ללכת עם הרגליים, אקבל אותם בביתי"
בימים שבהם חיפה לובשת אורות, ריחות וקולות של חג – חנוכה, כריסמס וראש השנה האזרחית – יש בית אחד בוואדי ניסנאס שבו החגים אינם מתחלפים אלא חיים זה לצד זה. על הדלת אין שלט רשמי, אבל כולם מכירים אותו: "הבית של סנטה קלאוס". בפנים יושב ניקולאי עבדו, 66, האיש שמזה למעלה משלושה עשורים הפך לדמות המזוהה ביותר עם הכריסמס החיפאי, אבל מבחינתו, זו הרבה יותר מתחפושת.
"הייתי הולך לבתי חולים, למוסדות מיוחדים, לחינוך מיוחד, מחלק מתנות. היום המצב הבריאותי שלי לא מאפשר לי ללכת כמו פעם אז האנשים באים אליי הביתה. וזה טוב, זה מצוין", הוא אומר, "התחלתי לקבל אנשים ב-1993 ומאז אנשים מבקשים לבוא לראות את סנטה קלאוס, והבית שלי פתוח עד היום, מעל ל-30 שנה".
הבית שבו הוא גר עם אשתו ובתו הפך עם השנים למוקד עלייה לרגל. ילדים, משפחות, חינוך מיוחד, שכנים, מבקרים מזדמנים, כולם נכנסים ויוצאים. אין כרטיסים, אין רשימות, יש שוקולד, צעצוע קטן, ובעיקר תשומת לב, "אני הסנטה קלאוס של חיפה", הוא אומר בפשטות.
עבדו, איך הכול התחיל?
"זה לא היה מתוכנן", הוא מספר באריכות, "בשנת 1986 התחפשתי בשביל המשפחה שלי. חילקתי מתנות. הדוד שלי היה איתי ואמר לי: יש משפחה ענייה, בוא נלך אליהם. נתנו להם מתנות, והאישה אמרה לי: אם אתה לא נשוי, שתזכה לאישה טובה. אמרתי לה, יש לי אישה טובה. אז היא אמרה, אז תזכה בילדים. שנה אחרי נולד לי בן. עשיתי נדר על עצמי: ללכת ולחלק מתנות לילדים נזקקים, לילדים בבתי חולים. כל החיים שלי השתנו".
עם השנים, החל עבדו גם לחקור את הדמות שאותה הוא מגלם. "סנטה קלאוס זה בעצם סנטה ניקולס", הוא מספר, "הוא נולד בערך שלוש מאות שנה אחרי הברית החדשה, באזור טורקיה של היום. התחלתי ללמוד את ההיסטוריה שלו, להבין מה הוא מייצג, ואז גיליתי שגם השם שלי ניקולס, הסבא שלי ניקולס, והנכד שלי ניקולס. זה כאילו המשך".
מה סנטה קלאוס מייצג בעיניך?
"אהבה, שלום. הדברים שאנשים מחפשים".
בחיפה, הוא מדגיש, המשמעות הזו עמוקה במיוחד. "אני מסתכל על חיפה, העיר שלי, שבה נולדתי וגדלתי, יש בה דו-קיום. יש כאלה שמנסים לקלקל את זה, אבל בשבילי ילד זה ילד. לא משנה אם הוא יהודי, ערבי או משהו אחר. הילדים הם המלאכים שלנו".
הרגעים החזקים מלווים אותו עד היום. עבדו עוצר, קולו נשבר. "הייתה ילדה בת ארבע וחצי, חולה מאוד. כל שנה הייתי בא אליה בדצמבר. פעם היא ביקשה שאני אבוא ביולי, ליום ההולדת שלה. זה חום, ואתה עם תחפושת של סנטה, אבל באתי. בדצמבר היא נפטרה. עד היום זה כואב לי".
גם מצבו הבריאותי שלו עצמו מורכב, ובנוסף סובל בעקבות נפילה קשה שחווה לפני שלושה חודשים. "נפלתי וקמתי לתחייה", הוא משתף, "המשפחה סיפרה לי מה היה, ואני מרגיש שאמרו לי מלמעלה: 'תרד למטה, תמשיך. אתה עושה טוב'".
עד מתי תישאר סנטה קלאוס?
"עד שאני אלך", הוא עונה בלי היסוס, "גם אם אני לא יכול ללכת עם הרגליים, אני אישאר סנטה. אקבל את הילדים אצלי בבית. זה נדר".
מתוך סדרת הרשת "חיפאים בדקה", בעמוד האינסטגרם של "רדיו חיפה".
