ד"ר יאלי השש, רכזת קהילה בארגון אשה לאשה, מתארת את נקודת הזמן הנוכחית כמשבר בעל משמעות רחבה הרבה מעבר לשאלה טכנית של שימוש בנכס. לדבריה, העיניים נשואות כעת לחיפה ולשאלה האם העיר תבחר לחזק את המרחב הפמיניסטי והאזרחי שפעל בה במשך שני עשורים, או לצמצם אותו: "חיפה היא התקווה האחרונה לחיים ליברליים", היא אומרת
מכתב תמיכה ציבורי רחב היקף נשלח השבוע לראש העיר חיפה, יונה יהב, הקורא לו לשמור על המשך פעילותו של מרכז אישה לאישה – המרכז הפמיניסטי חיפה במבנה העירוני שבו הוא פועל ברחוב ארלוזורוב 118. על המכתב חתמו מעל 200 מרצות ומרצים ממוסדות אקדמיים בישראל, כאשר רובם מאוניברסיטת חיפה אשר כתבו כי שלילת התמיכה העירונית בארגון "אינה עניין מנהלי בלבד, אלא פגיעה במרחב האזרחי ובחופש הביטוי בעיר".
החותמות והחותמים מדגישים את תרומתו ארוכת השנים של המרכז לפעילות חברתית, חינוכית ופמיניסטית בחיפה וקוראים לעירייה להותיר אותו במבנה שבו הוא פועל כבר למעלה משני עשורים. מן המכתב עולה כי המאבק סביב אישה לאישה התרחב מזירה מוסדית משפטית אל זירה ציבורית רחבה, אך בלב הסוגייה עומד השימוע שקיימה העירייה לעמותה לפני כחודש ימים, לאחר שאיימה לקחת ממנה את הנכס שהקצתה לה בטענה שהעמותה עושה בו שימוש, לכאורה, לפעילות פוליטית האסורה על פי תנאי ההקצאה.
"אנחנו לא מסכימות לפרשנות שלכם ומתחייבות להמשיך להיות פמיניסטיות"
ד"ר יאלי השש, רכזת קהילה בארגון ומתנדבת בו מאז שנת 2000, מתארת את נקודת הזמן הנוכחית כמשבר בעל משמעות רחבה הרבה מעבר לשאלה טכנית של שימוש בנכס. "אני חושבת שכל העיניים נשואות לחיפה", היא אומרת, "אם חיפה הולכת לכיוון של צמצום המרחב הציבורי, של פגיעה בארגוני זכויות נשים וזכויות אדם, זה משליך על כל הארץ. חיפה היא מין התקווה האחרונה לחיים ליברליים, ולכן חשוב לנו להגן על החיים האזרחיים בעיר ועל הפמיניזם בעיר ובארץ".
במסמך התגובה לשימוע, שהוגש באמצעות ב"כ העמותה, נטען כי פעילות אישה לאישה היא פעילות קהילתית פמיניסטית ארוכת שנים, וכי האירועים שעליהם הצביעה העירייה אינם מהווים פעילות מפלגתית או תעמולתית, אלא חלק מזהות הארגון כנשי פמיניסטי הפועל למען זכויות נשים, חיים משותפים ושוויון.
במסמך צוין כי העמותה לא שינתה את דרכה, וכי היא פועלת ברוח אותה תפיסה פמיניסטית מאז שנות ה-80. התגובה כוללת פירוט רחב על אופי הפעילות במבנה: קבוצות תמיכה לנשים, פעילות חינוכית-קהילתית, התמודדות עם אלימות ואי שוויון, והדגשה כי אין מדובר בפעילות מפלגתית או תעמולתית האסורה מכוח הסכם ההקצאה.
השש מתארת את תחושת הלחץ והדחיפות סביב הליך השימוע וההתכתבויות הרשמיות, "קיבלנו פחות מ-24 שעות להתכונן לשימוע", היא אומרת, "הייתה אווירה שממנה היה ברור שאם נמשיך לפעול כפי שפעלנו, ייתכן שייקחו מאיתנו את המבנה. ובכל זאת, אנחנו הגשנו מסמך שאומר בצורה הכי ברורה: אנחנו לא מסכימות לפרשנות שלכם ואנחנו מתחייבות להמשיך להיות פמיניסטיות, ולהמשיך לעשות את העבודה החשובה שאנחנו עושות, גם בהקשר של פמיניזם בחיפה ובארץ וגם בהקשר של חיים משותפים והגנה על זכויות נשים וזכויות אדם".
מה עומד מאחורי הטענות נגדכם?
"ארגון בצלמו אסף מתוך הפעילות שלנו אירועים מהשנתיים האחרונות והגיש אותם כראיות כביכול לכך שהפעילות שלנו היא פעילות אסורה על־פי תקנות ההקצאות. אנחנו לא חושבות שזה נכון. הפעילות שלנו מתיישרת בדיוק עם הפמיניזם שאנחנו מייצגות כבר למעלה מ-40 שנה. פמיניזם שמתייחס לא רק למגדר, אלא גם לנסיבות החיים של נשים, לגזענות, למוגבלות, למעמד, ללאום. לכן לאורך השנים עסקנו גם בשאלות של נשים, שלום וביטחון. כשאנחנו מתנגדות לפשעי מלחמה או לפגיעות מיניות בזמן מלחמה, זה לא משנה מי ביצע אותן. אנחנו לא מסתכלות על המבצע, אלא על הפעולה האסורה. זה חלק מהמחויבות הפמיניסטית שלנו".
"חיפה תמיד הייתה מקום המאפשר חיים משותפים"
בין האירועים השונים שנערכו במרכז אפשר למצוא את הרצאה של ניילה עוואד בשם "אלימות נגד נשים תחת רצח עם, פשיזם ומדיניות גזענית", אירוע פעילות בשם "מה אני יכולה לעשות?" שכלל שיח על אקטיביזם נשי, וסדנת דמיון פוליטי והקשר שלו לפמיניזם.
איך את מפרשת את מה שקרה בשימוע?
"הייתה תחושה מאוד ברורה של צומת, של ציפייה שנתחייב להיות כך או אחרת. אנחנו כתבנו שאנחנו לא מסכימות לפרשנות של העירייה, ושאנחנו מתחייבות להמשיך לפעול כפמיניסטיות. בעיניי, עיריית חיפה עומדת בפני צומת מאוד מאוד מסוכנת, לא רק לחיפה, אלא לנו כחברה. הכיוון שהיא תלך אליו יהיה קריטי. חיפה תמיד הייתה מקום המאפשר חיים משותפים, זכויות אדם ומרחב אזרחי ואני מקווה שהיא לא תלך לכיוון המצמצם את זה".
במכתב הסיכום המשפטי שהגישה העמותה לאחר השימוע נכתב כי היא מצפה שהעירייה תפעל "במבחן המידתיות, השוויון והסבירות", ותימנע מפגיעה בפעילות פמיניסטית-קהילתית ותיקה, המשרתת נשים רבות בעיר. במסמך מצוין כי שלילת ההקצאה תייצר פגיעה ציבורית רחבה לא רק בארגון, אלא במרקם האזרחי-קהילתי של חיפה.
את רואה אפשרות שבו תאלצו לעזוב את המבנה?
"אני יכולה לתאר מצב שנהיה מחוץ למבנה עירוני, אבל אז עיריית חיפה תספוג אובדן מאוד משמעותי. 21 שנה אנחנו פועלות כאן, נשים עם מוגבלות, נשים להט"ביות, נשים בזקנה, כל כך הרבה קבוצות פעלו וצמחו כאן. יש אנשים בארץ שמכירים את חיפה דרך אישה לאישה, ושקרנה של חיפה עולה בעיניהם בגללו. זה ארגון שנמצא בלב של העיר הזאת. לוותר על זה מרגיש מסוכן. אסור שדברים שקרו בערים אחרות יקרו פה, כי חיפה היא התקווה שלנו".
נכון לעכשיו, העמותה ממתינה להחלטת העירייה לאחר השימוע וההתכתבויות המשפטיות שנערכו בעקבותיו, אך במקביל, חברות הארגון פתחו קמפיין ציבורי ברשת תחת המסר "חיפה לא סוגרת דלתות לנשים". אשש מתארת את הקמפיין לא רק כמחווה של הזדהות, אלא כהצהרה אזרחית על משמעותו של המרכז עבור נשים וקבוצות שונות בעיר.
"רצינו להראות גם לעירייה, 'תשמעו, אנחנו לא רק אומרות על עצמנו, אנחנו חשובות ומשמעותיות'. יש אנשים בעיר הזאת ובארץ, שהמרכז הזה הוא משהו מאוד משמעותי בחיים שלהם, וביכולת שלהם להיאבק על שוויון זכויות לנשים", לדבריה, העיניים נשואות כעת לחיפה ולשאלה האם העיר תבחר לחזק את המרחב הפמיניסטי והאזרחי שפעל בה במשך יותר משני עשורים, או לצמצם אותו.
מעיריית חיפה נמסר: "עמדת עיריית חיפה ברורה: אין לאפשר קיום פעילות פוליטית, מכל צד שהוא, בנכסים עירוניים או במבנים שהוקצו על ידי העירייה, בניגוד לדין, לנהלים ולהתחייבויות הגופים המשתמשים בהם. במקרה שבו עולה חשש להפרה, העירייה בוחנת את הדברים ופועלת בהתאם לסמכויותיה".
