כל מערכת גשם הופכת את תעלת הניקוז בבת גלים למפגע תברואתי חמור. במקום לזרום אל הים, כשל תשתיתי גורם לכך שהמים עומדים, ואף מציפים את הרחוב, ומושכים אליהם יתושים שפוגעים בדיירי הבתים הסמוכים. יסמין שמחון, תושבת השכונה: "זה לא גזירת גורל, זו בעיה שאפשר לפתור, אם רק מישהו ייקח אחריות"
תעלת ניקוז שאמורה להזרים מי גשמים אל הים הפכה בלב בת גלים, סמוך לרחוב העלייה השנייה 69, למאגר מים עומדים, עכורים ושקטים, כאלה שלא נעלמים גם שבועות ארוכים אחרי שהגשם פסק. עבור יסמין שמחון, תושבת השכונה המתגוררת בסמוך לתעלה זו כבר מזמן לא תופעה עונתית או מראה חריג, אלא מציאות יומיומית שמכתיבה את שגרת החיים בבית ובסביבה הקרובה.
"זה נראה כמו נחל, אבל זה לא נחל", היא אומרת, "זו תעלת ניקוז עירונית שאמורה לעבוד, להוביל מים החוצה. בפועל, המים פשוט עומדים שם. אין זרימה, אין ניקוז וזה מרגיש כמו ביצה שנוצרה באמצע שכונת מגורים".
לדבריה, התעלה קיימת עשרות שנים, אך בשנים האחרונות חלה החמרה ברורה במצבה, "מאז שבוצעו באזור עבודות עפר ובנייה, משהו השתבש. הניקוז נפגע, והמים כבר לא מגיעים לים. זה לא עניין של חורף קשה או גשם חריג, זה כשל תשתיתי מתמשך".
"לחיות בתחושת גירוד תמידית"
השלכות הכשל הזה מורגשות היטב, במיוחד בכל הקשור ליתושים, "המים עומדים שם שבועות, לפעמים חודשים, ובקיץ זה הופך לסיוט", מתארת שמחון, "זו לא כמות רגילה של יתושים. מדובר בעננים שלמים. הם יוצאים מהתעלה ונכנסים לבתים, דרך החלונות, דרך הדלתות, גם כשסוגרים הכול. ילדים מתעוררים עם עקיצות, אנשים מבוגרים סובלים, אי אפשר לשבת בערב במרפסת או לפתוח חלון. אתה חי בתחושה תמידית של גירוד ועקיצות, וזה משהו שנמשך יום יום".
לטענתה, היתושים אינם רק מטרד, אלא גם מקור לדאגה בריאותית, "כשיש מים עומדים לאורך זמן, כולם יודעים מה זה אומר. זה לא רק לא נעים זה מפגע תברואתי. אנחנו לא אמורים לחיות ליד מקור דגירה כזה, במיוחד לא בלב שכונה עירונית, "היא מוסיפה כי גם ניסיונות פרטיים להתמודד עם הבעיה לא באמת עוזרים, "אפשר לשים תכשירים, נרות, רשתות, אבל כשיש מוקד כזה גדול, זה פשוט לא פותר כלום".
בעבר, היא מספרת, הבעיה גלשה גם להצפות של ממש. “היו כאן אירועים שבהם המים עלו ונכנסו לגינות, הגיעו לגובה של כמעט ברכיים. זה קרה, וזה מתועד. כל חורף אתה חי עם החשש שזה יחזור”. למרות זאת, לדבריה, הפתרון המערכתי לא הגיע.
ומה העירייה אומרת? שמחון מתארת שורה ארוכה של פניות למוקד העירוני, "פניתי שוב ושוב ל־106. בכל פעם התשובה דומה: 'הנושא בטיפול'. אבל בפועל, שום דבר לא משתנה. המים נשארים, היתושים מתרבים, והזמן עובר". אחד הקשיים המרכזיים, לדבריה, הוא חוסר הבהירות לגבי האחריות, "פעם אומרים שזה של העירייה, פעם של קבלן, פעם של יזם. אבל מבחינתנו, כתושבים, זה לא אמור לעניין. זה שטח ציבורי, ויש בו מפגע ברור".
התחושה הקשה ביותר היא שהבעיה מוכרת לגורמים הרלוונטיים, אך אינה מטופלת באמת, "זה לא משהו חדש, ולא משהו שגילו אתמול. כולם יודעים שיש כאן תעלה שלא מתפקדת, אבל איכשהו זה נמשך חודשים ושנים".
בסופו של דבר, היא אומרת, הבקשה פשוטה, "אנחנו לא נגד פיתוח ולא נגד בנייה. אנחנו רק רוצים שתשתיות יעבדו כמו שצריך. תעלת ניקוז אמורה לנקז. מים עומדים ויתושים זה לא גזירת גורל זו בעיה שאפשר לפתור, אם רק מישהו ייקח עליה אחריות".
תגובת עיריית חיפה תצורף לכשתתקבל.
